"סופרי מדע בדיוני גרמו נזק נוראי לציפיות של כולנו"

"סרטים הם בעיה. הרבה מהאנשים פה בוגרי הארד-קור מדע בדיוני של שנות ה-60, ה-70 וה-80, מסע בזמן, טיסות לכוכבים רחוקים וטלפתיה, אבל זה לא קרה וגם לא יקרה. לעומת זאת אני לא זוכר אף סרט או ספר שניבא את גוגל ואת האינטרנט". כך אמר היום ד"ר עומרי פלמון, מייסד WekaIO, בכנס Mind The Tech TLV של כלכליסט שהתתקיים בגני התערוכה.

פלמון השתתף בשיח בו נטל גם חלק פרופ' גל צ'צ'יק, מנהל מרכז המחקר בישראל ב-NVIDIA, בנושא בינה מלאכותית. המנחה, כתבת כלכליסט הדר רבט, שאלה את המשתתפים על המרחק שבין הבינה המלאכותית כפי שזו הוצגה בסרטי מדע בדיוני לאורך השנים, לבין זו שמתפתחת בעולם האמיתי.

גל צ'צ'יק מנהל מרכז המחקר בישראל NVIDIA וד"ר עומרי פלמון יחד עם הגר רבט צילום: יריב כץ

פלמון ציין בנושא זה כי "סופרי מדע בדיוני גרמו נזק נוראי לציפיות של כולנו. כמו שהטרקטורים שיפרו אנשים בהשוואה לאתים ולמעדרים, כך יהיו המון פעולות אחרות שנעשה כנראה יותר טוב תוך העזרות במחשבים, כמו לנהוג, אני מקווה. יש גם דברים יותר בספק כמו אבחון מחלות, ויש דברים שלא, כפי שהרפואה מחליפה כליות עם דיאליזה, אבל לא כבד, אז יהיו דברים שיעבדו, וכאלו שלא.

צ'צ'יק הוסיף בהקשר זה כי "יש הרבה אפליקציות שמעניין לעשות, אבל אף אחד לא יעשה מהם סרט. אי אפשר להתחרות בהוליווד, אבל מצד שני רואה שהשימושים שבינה מלאכותית הגיעו אליהם, גם בתקשורת בכלל וגם באפשרות להחליף אנשים בקבלת החלטות – את זה לא דמיינו לפני כן".

השניים התייחסו בדבריהם לקפיצת הדרך המשמעותית שעבר תחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות. "אני חושב שבאופן אבסורדי, השינויים לא הגיעו מעולם הבינה מלאכותית", אמר פלמון. "הידע מאוד השתפר כמובן, אבל מה שקפץ מדרגה זה התשתיות שלנו, יכולת האחסון שלנו, זה מה שהפך את הבינה המלאכותית נגישה לכל סטארט-אפ".

צ'צ'יק הוסיף כי "רוב האנשים לא יודעים שיש היום יותר אנשים שעושים תוכנה, ואלגוריתמיקה ומחקר מאשר אנשי חומרה. אם מסתכלים על בינה מלאכותית כעל בת 3 רגליים – אלגוריתמיקה, דאטה וחומרה, אבל צריכים להסתכל עליהם ביחד. אם מסתכלים 20 שנה אחורה, השיטות המובילות תמיד התאימו את עצמם לחומרה, אבל כשנכנס המון דאטה פתאום נוצרה הפריצה הזו, כך שהיום כל סטארט-אפ עושה בינה מלאכותית".

לשאלה האם בינה מלאכותית תצליח להגיע לדרגה של יצירה וחשיבה מקורית השיב צ'צ'יק כי "מוזיקה דיגיטלית אפשרה לכל אומן ליצור הרבה יותר. מחשבים טובים בדבר אחד, אנשים בדבר אחר, וכשעובדים ביחד מקבלים משהו מוצלח".

עוד ציין כי "כשרואים רובוט שפותח דלת – הוא יודע לפתוח את הדלת הזו. לאנשים יותר קל להכליל, למכונות הרבה יותר קשה. אפשר ללמד מכונית לנסוע בבוסטון, היא לא תדע לנסוע בפיניקס.

פלמון הוסיף בהקשר זה, כי כי "בבינה מלאכותית לוקחים מיליון התנהגויות אנושיות ומלמדים אותן, אבל מישהו צריך ללמד אותן. הבינה יכולה להחליט אם נותנים לה דאטה בייס של המון החלטות, לכן הם תמיד יעשו דברים שאנחנו יודעים ולא יותר מאיתנו".

עוד ציין, כי "בעולם שלנו אותו מחשב יכול לעשות כל מיני פעולות, וגם על המוח שלנו יש אמונה שיש יכולת גנרית. אבל מה שאנחנו למדנו להפנים אחרי שהכרנו את המוח, הוא שלא מדובר ברשת ניורונים גנרית, אלא באוסף אברים , שאחד משמש לזיהוי פנים, אחר לשיווי משקל וכדומה, ורק חלק קטן זה אותן פעולות גנריות כמו לשחק שח. לצפות ממחשבים שיעשו את כל הדברים הללו זה לא ראלי בכלל".