לאחר החלטת הריבית: בנק ישראל רוכש דולרים ומחליש את השקל

המטבע המקומי שוב משנה כיוון - עובר לירידות אל מול הדולר והיורו: הדולר מטפס ב-0.2% ונסחר תמורת 3.468 שקלים, היורו מוסיף 0.3% לרמה של 3.821 שקלים.

מוקדם יותר, השקל שינה כיוון ועבר לעליות אחרי שבנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה, בשיעור של 0.25%. בעקבות התחזקות השקל, בנק ישראל רכש דולרים בהיקף משמעותי.

עוד קודם, הדולר נחלש ב-0.3% ונסחר תמורת 3.454 שקלים, היורו נסוג ב-0.2% לרמה של 3.805 שקלים. בשווקים הבינלאומיים נחלש היורו ב-0.1% מול הדולר וצמד המטבעות נסחר ב-1.104 דולר ליורו, הפאונד עולה ב-0.4% לרמה של 1.288 דולר.

מוקדם יותר היום נקבעו השערים היציגים, הדולר שמר על יציבות מול המטבע המקומי ושערו היציג נקבע על 3.461 שקלים, היורו נחלש ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 3.812 שקלים. לאחר קביעת השערים היציגים טיפס הדולר ב-0.2% ל-3.466 שקלים, היורו עלה ב-0.1% לרמה של 3.816 שקלים.

כיוון שחלק מהאנליסטים ציפו להפחתת ריבית של בנק ישראל - מהלך אשר היה מחליש את השקל - התגובה בשוק המט"ח לאחר ההחלטה להותיר אותה ללא שינוי חיזקה את המטבע הישראלי. על כן הוחלט בבנק ישראל לבצע במקביל רכישה מסיבית של דולרים בשוק על מנת להחליש את השקל ולמתן את ההשפעה מהחלטת הריבית.

בשוק ציפו להורדת ריבית, בבנק ישראל הפתיעו

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה היום (ב') להותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 0.25%. החלטת הוועדה מפתיעה במקצת, שכן לפי סקר בלומברג יותר ממחצית מהאנליסטים - עשרה מול שבעה - ציפו להפחתת ריבית על רקע היחלשות האינפלציה, ההתמתנות בצמיחה ותיסוף השקל אל מול הדולר.

בשוק מעריכים כי בשלב מסויים ההשלכות הממתנות של השקל החזק על רמות האינפלציה ועל התעשייה המקומית יהיו גם לדעת בנק ישראל כבדות מדי.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.4%, בעיקר בזכות עיתוי חגי תשרי.שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומד על 0.4%, כאשר יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה עומד על בין 1% ל-3%.   

נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: עמית שעל

עפר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים הגיב להחלטת הריבית: "שוק העבודה ההדוק, היציבות בפעילות הכלכלית וההפוגה שלקחו הבנקים המרכזיים בעולם בהפחתת הריבית היו התורמים המרכזיים להחלטה. יחד עם זאת, להערכתנו, הסיכוי להפחתת ריבית בחודשים הבאים כמו גם רכישת מט"ח עדיין משמעותי, במיוחד במקרה שנחזור ונראה ייסוף מהיר של השקל".

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה מפתיעה לא רק לאור הקונצנזוס שדיבר על הפחתה אלא בעיקר לאור הפער בין ההחלטה להודעה שהתלוותה אליה. כל אחת מהנקודות שרשומות בהודעה מצדיקה בפני עצמה הפחתת ריבית ובוודאי שהמכלול של ארבעתן יחד. לאור זאת נדמה שהסיבה היחידה שהובילה את הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ברמתה היא החשש לאבד את מעט התחמושת שעוד נותר לה. בנק ישראל מציין שהוא נוקט בפעולות אחרות וכנראה מתייחס להתערבות בשוק המט"ח אך נכון לכתיבת שורות אלו נדמה שהתערבות זו לא ממש משיגה את מטרותיה. לאור כך אנו מעריכים שהחלטת בנק ישראל היא לא יותר מבעיטה בפחית במורד הרחוב וכי הריבית תופחת בכל מקרה באחת מההחלטות הקרובות."

כלכלני ברק בית השקעות ציינו כי "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה. כמו כן, הוועדה נוקטת על פי הצורך בצעדים נוספים כדי להרחיב את המדיניות המוניטרית".