הטכנולוגיה שתהפוך חיזוק מבנים למשתלם כלכלית גם בפריפריה

חיסכון של 50% בעלות פרויקט לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה באמצעות שיטה מתקדמת שיושמה על ידי משרד הבינוי בבנייני עמידר באילת, קיצור לוחות הזמנים בלפחות שליש, ועבודות שכמעט לא הורגשו על ידי דיירי הבניין. מסקנות אלה חותמות דו”ח שהוגש למשרד הבינוי על ידי ירון אופיר מהנדסים והגיע לידי כלכליסט.

הדוח מסכם ממצאים מפרויקט ראשוני ששימש פיילוט לבחינת יעילות שיטה מתקדמת לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. בעקבות הממצאים, במשרד הבינוי החליטו להפוך אותה לברירת המחדל בפרויקטים של שיקום שכונות, השימוש בה הורחב ומיושם כבר עתה בשבעה בניינים באילת, בבניין בחצור הגלילית, ובמשרד בוחנים את יישום השיטה בפרוייקט נוסף בקרית שמונה.

ב־15 השנים שחלפו מאז שנכנסה לתוקף תמ"א 38, התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, לא חל שום שינוי בשיטות ההנדסיות שמשמשות לחיזוק המבנים. בשיטה הקלאסית שבה משתמשים מאז ומתמיד עוטפים את הבניין בבטון מהתקרה ועד היסודות, במטרה להקשיח אותו.

בשיטה החדשה משתמשים באמצעים שמכונים בעגה המקצועית מבזבזי אנרגיה: בדומה לבולם זעזועים שיש באופניים או ברכב, רכיבים אלו סופגים את האנרגיה שנוצרת ברעידת אדמה ומפחיתים את הכוחות שהבניין סופג.

העבודות מבוצעות ביסודות הבניין בלבד

בפרויקט הפיילוט שביצע משרד הבינוי באמצעות חברת עמידר בשכונת אופיר באילת שודרגו שלושה בנייני רכבת בני ארבע קומות, כולל קומת עמודים. בכל אחד מהבניינים 30 דירות. הרכיבים מבזבזי האנרגיה שנבחרו היו אלכסוני פלדה שהוצמדו ליסודות ולעמודים. בנוסף כללה העבודה טיפול ביסודות הקיימים, החלפת תשתיות ישנות, ותיקון בלאי. לאחר השלמת הפרויקט מחברי הדו”ח מצאו כי עלות שדרוג הבניין היתה רק כ־30 אלף שקל בממוצע לדירה - נמוך ב־50% מעלות שדרוג קונבנציונלי. העלות הכללית של הפרויקט כללה היבטים שאינם קשורים לחיזוק מפני רעידות אדמה, כגון עבודות גמר ופיתוח, והגיעה ל־100 אלף שקל לדירה. כותבי הדו”ח מסכמים כי הפתרון הקונבנציונלי בבניין הרכבת המדובר באילת היה עולה 5.9 מיליון שקל, בפועל הוא עלה רק 2.8 מיליון שקל - 48% פחות. בנוסף, זמן הביצוע היה קצר ב־30% מאשר פרויקטים רגלים והסתיים תוך 9 חודשים בבניין הראשון, ובעקבות הניסיון שהצטבר שדרוג הבניין הבא הושלם כבר תוך 6 חודשים - וזאת לעומת שנה עד שנה וחצי שנמשך בדרך כלל פרויקט חיזוק של משרד הבינוי.

בניין רכבת באילת צילום: רוחמה ביטון

בנוסף לכך מציינים בדו”ח כי הפרויקט אינו מפריע לדיירים, משום שהעבודות מבוצעות רק בקומת העמודים וביסודות, ואין כל נגיעה בחלק הפנימי של הדירות. זאת בעוד שפרויקטים קונבנציונליים מחייבים חיכוך עם הדיירים, שלעיתים נדרשים לצאת מדירתם, ובכל מקרה תמיד סובלים ממגורים בבניין עטוף בפיגומים.

בעקבות הצלחת הפיילוט במשרד הבינוי החליטו להרחיב את הפרויקט לארבעה בניינים נוספים באילת, לפרויקט נוסף בחצור הגלילית ונבחנת האפשרות ליישם את השיטה גם בקרית שמונה.

הפרויקטים של משרד הבינוי בפריפריה אינם במתכונת של תמ”א 38,ולא כוללים תוספות דירות וממ”ד. עם זאת בשיטת החיזוק החדשה ניתן להשתמש גם בפרויקטי תמ”א 38. 

טלי הירש שרמן, מנהלת אגף במשרד בינוי צילום: אלכס קולומויסקי

אותו תקציב יאפשר לחזק פי 2 דירות

מי שיזמה את הפיילוט היא טלי הירש שרמן, מנהלת אגף תורת הבניה ופיתוח הנדסי. האגף שבראשו היא עומדת משמש בין היתר זרוע ביצועית של ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה.

הירש שרמן מספרת בריאיון לכלכליסט שנערך בשבוע שעבר במשרד הבינוי בתל אביב, כי הצעד הראשון להטמעת השיטה החל לפני שנתיים: "התבקשנו על ידי הוועדה הבין משרדית להיערכות מפני רעידות אדמה לעדכן את התקן לחיזוק מבנים קיימים. יש תקן כזה כבר כמה שנים אך הוא לוקה בחסר וכלל רק שיטה אחת קלאסית. החלטנו להכניס לתקן שיטות חיזוק מתקדמות שבהן משתמשים במדינות שחוות הרבה רעידות אדמה כגון יפן, יוון ואיטליה. כיום התקן החדש מופיע בתמ"א 38, וקבלנים יכולים להשתמש בשיטות המתקדמות. הבעיה היא שאין בארץ מספיק ידע בתחום זה, השיטות לא נלמדות בפקולטות להנדסה. הפיילוט וקורס ייעודי שפתחנו בשנה שעברה ונפתח גם בשנה הקרובה יאפשרו להעביר את הידע גם למגזר הפרטי".

השיטה החדשה מיועדת לחיזוק מבנים ישנים שנבנו לפני שנכנס תקן בניה לעמידות ממבנים מפני רעידות אדמה, ואינה רלוונטית לבניינים שנהרסים ונבנים מחדש על פי התקן שנכנס לתוקף ב־1980.

בנימין דרייפוס, מנכ"ל משרד הבינוי צילום: לעמ

הערכות בענף הן כי השיטה הקונבנציונלית לחיזוק מבנים לא מספיק טובה. בחודש שעבר נחשף ב”כלכליסט” דיון שבו נאמרו הדברים במפורש על ידי האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ורד סולומון ממן ויגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים. משום כך תמ"א 38 וגם מדיניות ההתחדשות העירונית שתחליף אותה בשנים הקרובות יעודדו הריסה ובניה מחדש על פני חיזוק בניין ישן.

אלא שבארץ ישנם עשרות אלפי בניינים שהסיכוי שיעברו פרויקט של הריסה ובניה מחדשה נמוך מאוד. בין היתר משום שהם באזורים שבהם אין כדאיות כלכלית לבצע הריסה ובניה מחדשה, וגם משום שלעיתים יש מגבלות תכנוניות שמונעות פרויקט כזה.

מהדוח של משרד הבינוי עולה כי השיטה החדשה מספקת מענה טוב יותר מפני רעידות אדמה מאשר הקונבנציונלית. אם המגזר הפרטי יאמץ את השיטה החדשה בניינים רבים יוכלו לעבור חיזוק. בשיחה עם “כלכליסט” אומר בני דרייפוס, מנכ”ל משרד הבינוי: "יש לדבר הזה עוד המון משמעויות, יכול להיות שבמקומות שבהן השוק הפרטי יאמץ את השיטה לא נצטרך תוספת של 2.5 קומות, אולי רק 1.5 קומות ואז כל הדיון על תכנון ותשתיות משתנה".

המגזר הפרטי לא פועל בפריפריה הרחוקה, כיוון שכך רוב מוחלט של פרוייקטים לחיזוק מבנים בפריפריה מבוצעים בתקציב הזעום שיש למשרד הבינוי לצורך העניין. בשנים האחרונות התקציב השנתי היה 6 מיליון שקל לכל אחת משש ערי הפריפריה ששוכנת באזורי המוגדר בסיכון גבוה לרעידות אדמה ובהן אילת, בית שאן, טבריה, צפת, קרית שמונה וחצור הגלילית.

"האתגר שלנו ב־2020 הוא לקחת את התקציבים המעטים שהיו לנו בשש הערים שנמצאות על השבר הסורי אפריקאי, ועם אותו כסף לחזק פי 2 דירות", אומר דרייפוס.