לעבוד בבניין ירוק - בריאות לעובדים ורווח למעסיק
הטיפול בתופעות "הבניין החולה" הוא למעשה כלי תכנוני וניהולי שמסייע להקפיד הן על רווחתו ובריאותו של זה ששוהה במבנה באופן קבוע, אבל גם ככזה שיכול לסייע ליעילות העסק ואף להביא להגדלת הכנסותיו בזכות פעולות איכותיות
האדם הממוצע מבלה כ-90% מזמנו בתוך מבנים, נתון שעלול להבהיל כשמצרפים אליו את העובדה שבמבנים סגורים יש פי 5-2 יותר חיידקים ומזהמים. אם שאלתם את עצמכם, איך זה שאנחנו נדבקים כל כך מהר מהחבר בגן של הילד של הקולגה לעבודה, התשובות הן תחלופת אוויר איטית מדי ותנאים מסוימים בהם חיידקים מתפתחים מהר יותר (כגון לחות, רטיבות, טמפרטורה גבוהה מדי וכן הלאה).
במקביל, עובש, פטריות, אבק, קרינה ורעלים נוספים הנם גורמים שללא טיפול ותחזוקה נאותה יכולים לגרום גם הם לפיתוח זיהומים ומחלות. תוסיפו לכל זה את התכנון הלקוי של מבנים רבים המשפיע על בריאותנו הנפשית: דמיינו לעצמכם נסיעה ברכבת תת-קרקעית שאין יעד בסופה – אלה הם המשרדים ובתי הספר שלנו, ללא גישה לאור טבעי, במרחב ללא טיפול אקוסטי ובתכנון לא נגיש ולא ארגונומי, בידוד תרמי לקוי ואיכות אוויר לקויה- אלה הבניינים החולים בהם אנחנו מבלים את מרבית זמננו.
לטובת העובד, המעסיק והעסק
תסמונת הבניין החולה היא מושג שנטבע על ידי ארגון הבריאות העולמי בשנות ה-80 ומאפיין את אותם תסמינים שהוזכרו לבעיות בריאותיות שונות הנגרמות בשל שהייה ממושכת במבנים חולים.
הבנת הגורמים הביאה בתחילת שנות ה-2000 לשימוש בתקני בנייה ירוקה ששואפים לצמצם ולמנוע הקמה של מבנים עם נטייה לחלות, והתוצאות מדברות בעד עצמן: עשרות מחקרים שנעשו בשנים האחרונות ובדקו מבני משרדים ובתי ספר שעברו שיפוץ לפי התקן האמריקאי לבנייה ירוקה, הראו שימי ההיעדרות של תלמידים בשל מחלה הצטמצמו בכ-15%. זהו הישג משמעותי שלא רק שהביא לשיפור ציוני התלמידים באותם בתי ספר, אלא גם אפשר להורי התלמידים להמשיך להגיע לעבודה כסדרם.
דוגמה נוספת היא של מנהל חברה ששיפץ את קומות משרדיו בניו-יורק והבחין כי עובדיו הפכו יעילים יותר ב-60% מאשר בטרם השיפוץ. ההסבר לכך לא נובע מהצבעים העליזים או ממכונת הקפה החדשה: תכנון איכותי והתחשבות בתנאי העובדים מצמצמים את ימי המחלה של העובד, מסייעים לו לריכוז ומאפשרים לו להתמודד עם עומסי עבודה רבים יותר ולפתור דילמות מקצועיות בצורה טובה יותר. מכאן, שטיפול בחלל עבודה חולה הוא לא רק עבור העובד, אלא לטובת המעסיק והעסק.
חשוב להבין שלא תמיד בניין חולה יזיק לכל השוהים בו באופן שווה, אך ניתן לומר שכאשר יש תסמינים של בניין חולה, לא יהיה רק עובד אחד שיסבול מהם. השיטה הקלה ביותר להבחין אם אתם שוהים ממושכות בבניין חולה היא לבדוק כמה פעמים נדרשתם לקחת ימי מחלה, או אם כדור נגד כאב ראש או גרון הוא משהו שאתם חייבים שיהיה לכם בתיק או במגירת המשרד.
הדרכים לטיפול בתסמיני הבניין החולה נעות מטיפולים שנדרש לבצע באופן קבוע כדי לספק מינימום שמירה על איכות המערכות והמקום, ועד שינוי תכנוני, החלפת מערכות ותהליכי חשיבה יצירתיים. בין הפעולות השוטפות והמיידיות שניתן לעשות אפשר למנות כמובן ניקיון הולם וניקוי תעלות האוויר במערכות מיזוג, אחסון הציוד המשרדי בארונות אטומים לצמצום כמות האבק שיכולה להצטבר בחלל הסגור, הקפדה על רמת תאורה מתאימה לאופי העבודה, ועוד.
גורמים שחשוב לבחון כאשר מתחילים שיפוץ של פרויקט: תאורה טבעית, אלמנטי הצללה, בידוד תרמי ואקוסטי, בחירת חומרים לא רעילים, ריהוט ארגונומי, צמחיה מטהרת, מערכות עם אפשרות שליטה ובקרה, בדיקת קרינה, ועוד.
הטיפול בתופעות הבניין החולה הוא למעשה כלי תכנוני וניהולי שמסייע להקפיד הן על רווחתו ובריאותו של זה ששוהה במבנה באופן קבוע, אבל גם ככזה שיכול לסייע ליעילות העסק ואף להביא להגדלת הכנסותיו בזכות פעולות איכותיות. מרבית הבניינים בישראל היום סובלים מתופעת בניין חולה אחת לפחות, והתופעה לא שמורה לבניינים ישנים בלבד. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים מעט לא טוב, אל תאשימו את הגננת שהכניסה ילד חולה לגן בו ילדיכם שוהה - יכול להיות שזה בכלל מגיע מהקירות.
הכותבת היא יועצת סביבתית ומומחית בתחום הבנייה הירוקה, אשר תשתתף בכנס השנתי של איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות אשר יתקיים ב-20-21 בנובמבר