הסרט "פגות תוקף": יום הרווקות הסיניות

לפני ארבע שנים, ב־2015 נאסרו חמש נשים סיניות בבייג’ין באשמה שהדביקו סטיקרים על רכבות ואוטובוסים נגד הטרדות מיניות. זה עורר אצל הבמאית שוש שלם, שבעבר עשתה סרטים על סין ועל אפליית נשים, את הרצון לחקור את מעמדן של נשים בסין.

אז שמעה לראשונה על התופעה של “פגוֹת תוקף” (“שנגנו” בסינית). זה מושג סיני ממשלתי רשמי מאז 2007 שמתייחס לנשים משכילות מהערים הגדולות בגילים 25־30 שאינן נשואות, ולכן נחשבות לנטל על החברה, בושה למשפחותיהן. מתייחסים אליהן כאל תרופה או מזון שאינו טוב עוד לשימוש.

הבמאית שוש שלם יוצרת פגות תוקף צילום: אוראל כהן

יחד עם שותפתה הילה מדליה, יצאו הבמאיות למסע עם הנשים שמאחורי התופעה. התוצאה היא סרט התעודה היפה, המעניין והמעציב “פגות תוקף”, שזכה בפרסי הבימוי הטוב ביותר והעריכה הטובה ביותר (ז’ואל אלקסיס) בפסטיבל דוק אביב האחרון, ועולה מחר לשידור ב־yes דוקו, בוי.או.די וב־StingTV.

“הממשל הסיני מקדם באגרסיביות את המושג באמצעות מאמרים, סקרים, קריקטורות אכזריות והשמצות ברשתות החברתיות כדרך להתמודד עם האיום על היציבות החברתית שנוצר עקב מדיניות הילד היחיד, וחוסר האיזון הדמוגרפי שבגללו יש בסין 30 מיליון יותר גברים מנשים”, מספרת שלם.

הסרט מתאר את הקמפיין הזה נגד נשים דרך סיפורן של שלוש מהן: קיו הו מיי, בת 34, עורכת דין שבאה ממשפחה מרקע נחשל; זו מין, בת 28, שדרית רדיו עם אמא שתלטנית במיוחד, שדורשת ממנה להתחתן לאלתר אבל פוסלת כל חבר שהיא יוצאת אתו; וגיי קי, בת 36, מרצה לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטה, שבשלב כלשהו במשך שלוש שנות העשייה של הסרט התחתנה עם גבר, שבעיני החברה הסינית נחשב לנחות ממנה, הן בגללה שהוא צעיר ממנה בשבע שנים והן בגלל הרקע הכפרי שלו.

גיי קי, אחת מגיבורות הסרט שנישאת בסופו של דבר, ביום כלולותיה צילום: באדיבות YES

בסרט נראות הנשים מנסות להיחלץ מהמעמד שנכפה עליהן: הן יוצאות לדייטים, משתתפות במרתונים של ספיד־דייטינג, ובירידים בחסות הממשל, וכן במפגשים עם שדכניות שממהרות להבהיר לנשים שהן אינן יפות או טובות דיין, או עם גברים שאומרים שהם “כבר עברו את גיל ההתאהבות”, וכן במפגשים עם פסיכולוגים, ומזכירה של גינקולוג שמסבירה כי להן שאסור להקפיא ביציות. הן חוות את ההשפלה מקרוב ומרחוק, גם מבני משפחותיהן וגם דרך מערכת התעמולה הממשלתית השוביניסטית והשמרנית.

מאחר שהמערכת הזאת גם לא מקבלת בחיבוק יוצרים מהמערב שעושים סרטים על סין, העבודה היתה צריכה להיעשות ברגישות. התוצאה מפתיעה: הנשים מאוד גלויות וגם המשפחות מסכימות להיחשף, ואפילו לא נמנעות מלהתנהג בתוקפנות כלפי הנשים ולעיני המצלמות.

השדרית זו מיין והוריה מתוך הסרט צילום: באדיבות YES

“השלב הראשון היה פרסום בפייסבוק הסיני. פנו אלינו עשרות נשים, אבל לא כולן הסכימו להצטלם, ומי שהסכימו ביטלו לאחר שהמשפחות הביעו התנגדות. חלקן פשוט רצו לדבר. לקח זמן לפגוש את השלוש המתאימות ויצאתי אתן למסע — לחפש את מיסטר רייט”.

אבל גם כשאחת מהן מצאה אותו, זה לא בדיוק נראה לקוח מהאגדות.

“גיי קי מתחתנת עם מישהו שצעיר ממנה בשבע שנים ובא מרקע חברתי נמוך משלה. לאחר שהכריזה שלא תתפשר היא בסוף ‘מכרה את עצמה’ בניגוד לכל הכללים ולא בשביל אהבה. האסיסטנטיות הסיניות שלי, שליוו אותנו בעשייה, אמרו שזאת בדיחה להתחתן עם מישהו יותר צעיר וממעמד כזה”.

אבל לפי הסרט 40% מהנשים מתחתנות עם גברים צעירים מהן.

“נכון, וכל חוסר ההתאמה הזה גורם להרבה מאוד גירושים ולהמון אלימות במשפחה. אם הייתי רוצה לעשות סרט על זה, לא היו נותנים לי להיכנס לסין כי הרשויות מתבייישות בתופעה המאוד רחבה הזאת”.

השדרית זו מיין והוריה מתוך הסרט. אמה דורשת שתתחתן לאלתר