מה ההבדל בין אוהדי הספורט בישראל לבין האוהדים בארה"ב ואירופה?
לקראת ועידת החדשנות הבינלאומית בספורט מפרסם הסטארט-אפ הישראלי פיקו מספר נתונים על התנהלות אוהדים ברחבי העולם. האם האוהד הישראלי מקלל יותר בפייסבוק? האם הוא קונה יותר מוצרי הקבוצה באינטרנט מאשר האוהד האירופאי? והאם הוא אוהב שמנסים 'להפעיל' אותו במהלך משחקים?
פיקו זה זה סטארט אפ ישראלי שעובד עם קבוצות ספורט מקצועיות ברחבי העולם - מלוס אנג'לס קליפרס מה-NBA, סיאטל סיהוקס מה-NFL, דרך סנט לואיס בלוז, אלופת ה-NHL וצ'לסי האנגלית ועד מכבי תל אביב והפועל ירושלים בתל אביב.
מה הם עושים? אסף נבו, המייסד והמנכ"ל, מסביר: "אנחנו פלטפורמה שמספקת חוויה פרסונלית דרך הרשתות החברתיות של קבוצות הספורט".
וההסבר מפורט יותר? "אם אתה אוהד של קבוצה, נגיד מכבי תל אביב בכדורסל, אתה חשוף אליה בפייסבוק ובטוויטר, יכול להיות שאתה נכנס לאתר שלה - לקנות כרטיסים או מרצ'נדייז. יכול להיות שאתה מקבל ניוזלטר. התוכן שאתה רואה הוא גנרי. אחד לכולם. כל האוהדים רואים אותו דבר. יש מבצע - כל האוהדים רואים את המבצע. הרעיון להפוך את הערוצים למתקשרים למשהו שהוא יותר פרסונלי. אתה כאוהד תקבל את המענה או את ההצעה שמתאימה לך בדיוק".
אוהדים של הפרמיירליג צילום: אי.אף.פי
כפועל יוצא מעבודתם לפיקו יש דאטה רב על התנהלות והתנהגות אוהדים ברחבי העולם ולקראת וועידת החדשנות הבינלאומית השנייה בספורט וטק (Sports Tech Nation 2019) של מרכז החדשנות, Colosseum Sport בפיקו מפרסמים מספר נתונים שעשויים ללמד על ההבדל באופי האוהדים בספורט האמריקאי לספורט הישראלי-אירופאי. הוועידה של Colosseum Sport תיפתח ב-24 בנובמבר באצטדיון בלומפילד והיום המרכזי ייתקיים למחר למחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ואלו הנתונים המשמעותיים ביותר מהניתוח ההתנהגותי שלהם לתוך אוהדי קבוצות באון-ליין ובאולמות-אצטדיונים בארה"ב, אירופה וישראל.
קניות און ליין
לפני נתוני פיקו כמציגים הצעה לרכישת און ליין לאוהד (כרטיסים, מרצ׳דייס וכד׳), החלוקה ברורה: 39% שהאוהד האמריקאי ילחץ על ההצעה ו-10% סיכוי שהוא יקנה את המוצר באון ליין. האירופאי הוא סקפטי יותר ויש סיכוי של 25% שהוא ילחץ עליה (ורק 7.9% שהוא יקנה בסוף). הישראלי עדיין סקפטי או פחות אימפולסיבי (או עם פחות כסף להוצאות כאלו): רק 18% מהישראלים לוחצים על הצעות רכישה און ליין מקבוצת הספורט שלהם. 5% בלבד יקנה בסוף ההליך.
לגבי הפעלות באצטדיון (משחקים עבור אוהדים בהפסקות כגון קיס-קאם, תחרות קליעה לאוהד או 'לרקוד בסגנון אייטיז' - הכל במימון וחסות נותני חסות): בארה"ב 40% מהנוכחים באצטדיון ישתתפו באקטיביזציה, בישראל 12% בלבד ובאירופה עוד פחות: 8%. לפי פיקו: "המסקנה היא שהאמריקאים צורכים את חווית האצטדיון וההפקה, בעוד האירופאים והישראלים מתרכזים יותר במשחק עצמו ופחות בעניין של הסחות דעת".
רוצים דוגמה להפעלה? לחצו כאן
ניתוח האינגייג'מנט (מעורבות) בערוצים הדיגיטליים של הקבוצות מעניין. לפי אסף נבו: "כשמדובר בנפח אז האוהדי הישראלי הוא הכי מעורב ובהכי הרבה ערוצים במקביל - פייסבוק, טוויטר, אימייל וכו'. אחריו האירופי ואז האמריקאי. האוהד הישראלי חי את הקבוצה שלו הכי הרבה בעוד האמריקאי נהנה יותר מיום המשחק, ההפקה והאווירה סביבו. בישראל ואירופה האינגייג'מנט הוא בעיקרון רק בפייסבוק ואינסטגרם. וכשקורה משהו שמעצבן את האוהדים הם ירוצו למסנג'ר של פייסבוק ויוציאו את זעמם. על כל דבר קטן וכל דבר קטן מעורר תגובה. בארה"ב האוהדים פחות מגיבים ומקללים והם גם מייצרים אינגייג'מנט בהרבה יותר פלטפורמות: פייסבוק, אינסגרם, טוויטר, באפליקציה ובאתר. התקשורת האישית שלהם מול הקבוצה בדרך כלל סובבת סביב שירות לקוחות או בקשות שמחות כמו שיזכירו את שמם באצטדיון בזמן המשחק כי יש להם יומולדת".
מתי כן האמריקאים "מאבדים" את זה בספורט? "חווינו רק פעם אחת שבה קבוצת הוקי החליפה קמע לקמע שנראה כמו בובת רחוב סומסום מעוותת. "גריטי" של פילדלפיה פליירז היה בהגדרה היה קמע מתסיס ומרגיז והאוהדים של הקבוצה פשוט השתוללו וקיללו בערוצים הפרטיים את הקבוצה. הם דרשו שינוי. "בדרך כלל האוהדים הישראליים יגיעו למסנג'ר ויגיבו בפייסבוק שהמאמן מטומטם וצריך להחליף אותו - וזה לא יוצא דופן" אומר אסף נבו. "בארה"ב, כאמור, האוהדים מחפשים שירות. אבל במקרה של גריטי זה היה יוצא דופן ואנשים איבדו את הדעת שלהם". אבל מה קרה מאז עם גריטי?
גריטי הגביר את ההתנהגות הפרועה שלו, התחיל לצייץ, לריב עם בובות קמע אחרות ואפילו התארח אצל קונאן אובראיין. גריטי, לפתע פתאום, לא נתפס כתקלה תאגידית אלא הפך לאהוב בגלל הדברים שהפכו אותו לכל כך שנאו בהתחלה. כיום רבים מגדירים אותו כ"המאסקוט הטוב ביותר בארה"ב".
"קבוצות טובות מאוד בלייצר אינגייג'מנט עם האוהדים - כי הוא מאוד מחובר לקבוצה" אומר נבו. "הבעיה היא שהם הרבה פעמים לא יודעים מי הם האוהדים. משקיעים הרבה כסף בלייצר אינגייג'מנט אבל אין להם מושג מה לעשות עם זה. אנחנו עוזרים להם ללמוד את כל האינגייג'מנט הזה לאיזשהו מטרה עסקית. דאטה או הכנסות כי נמכרו יותר חולצות, יותר תוכן - לייצר חוויות פרסונליות לאוהדים".
