"שופכים את הדם של הבן שלי ואתה לא עושה כלום"

ד"ר רן ברץ, ראש מחלקת הדוברות לשעבר בלשכת ראש הממשלה, זומן אף הוא להעיד בתיק 4000. עדותו מספקת הצצה מרתקת לאיך מתנהלת לשכת ראש הממשלה מול התקשורת, קשריה עם עורכים, כתבים ומוציאים לאור. עוד מפרט ברץ על האכזבה של שרה נתניהו ממנו וכן על שתי פגישות בהן נכח בביתם של שאול ואיריס אלוביץ' עם אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר.

ב־2015 ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את ברץ לראש מערך ההסברה הלאומי. המינוי נתקל בקשיים. תחילה התפרסמו בעיתונות פוסטים בעייתיים של ברץ בפייסבוק נגד אישים שונים ובהם ברק אובמה וראובן ריבלין. לאחר מכן נפסל המינוי על ידי נציבות שירות המדינה בשל אי עמידה בקריטריונים. בסופו של יום, ביולי 2016, הצטרף ברץ ללשכת ראש הממשלה כראש מחלקת הדוברות וכבר במאי 2017 סיים את עבודתו בלשכה.

לחוקר סיפר בעדותו כי "ראש הממשלה הגיע אלי דרך דברים שכתבתי, נפגשנו וביקש לראות עוד דברים שכתבתי ב־2015 אחרי הבחירות. אני יודע בדיעבד שהוא התרשם, ואז הוא ביקש ממני להיות ראש מערך ההסברה. המינוי התעכב עד יולי 2016".

ד"ר רן ברץ, ראש מחלקת הדוברות לשעבר בלשכת ראש הממשלה

חוקר: "למה זה התעכב?"

ברץ: "בגלל דברים שכתבתי, זה התחיל על ריבלין והגיע עד אובמה. האמריקאים העלו את זה שביבי ממנה מישהו שביקר את הממשל וגם נציב שירות המדינה דאז עיכב את זה".

חוקר: "מאיזה סיבות?"

ברץ: "לדעתי הוא פחד מלחץ תקשורתי, הטענה שלו היתה שחסר לי שנה ניסיון תקשורתי. בסוף התמניתי להיות ראש מחלקת הדוברות במקום ראש מערך הסברה".

"נתניהו מאוד תגובתי"

בהמשך מספר ברץ כי בחר לסיים את תפקידו כבר במאי 2017 כי "לא התאים לי להיות דובר, זה לא עבד. מעבודת הדוברות יש ציפיות מסוימות. הציפיות של ראש הממשלה לא ריאליות והציפיות של שרה נתניהו עוד יותר לא ריאליות. יש הרבה ביקורת על נתניהו, והיכולת של דובר לשנות את המציאות הזאת שואפת לאפס, ולכן לא מצאתי הרבה טעם בתגובתיות של הלשכה. אבל נתניהו מאוד תגובתי, כשמתקיפים אותו הוא רוצה להגיב מיד ובעוצמה, לפעמים אני חושב שזה נכון ולפעמים לא, אך כאסטרטגיה אני חושב שלא נכון".

חוקר: "ולגבי הציפיות של שרה?"

ברץ: "לשרה היו ציפיות שאתפקד כמו יחצ"ן ואני לא יודע ליחצ"ן אפילו את עצמי. במקרה מסוים שהיה לה יום יפה בדרום, יש שם חווה או מעון שעשה אלוף שיש לו בן אוטיסט, דורון אלמוג, היא רוצה שדבר כזה יפורסם בכל כלי תקשורת, אבל זה התפרסם רק במקומון בדרום. היא כעסה ואני מבין את הכעס שלה, אבל אין לי את הקשרים בתקשורת לבקש לפרסם דברים. היא היתה מאוכזבת".

חוקר: "כיצד משרד ראש הממשלה מתנהל מול גופי התקשורת"?

ברץ: "הרובד הבסיסי ביותר זה פניות של כתבים אלינו, רובד שני זה תדרוכים שלנו לכתבים, אנחנו יוזמים את האינטראקציה מולם, והרובד השלישי הוא יותר אסטרטגי ‑ עבודה מול עורכים ומנכ"לים".

חוקר: "תרחיב על הרובד השלישי".

ברץ: "הוא מגיע כשיש צמתים שהם יותר מידיעה או אירוע תקשורתי יותר גדול. כשנכנסתי לתפקיד עשינו תדרוכים רחבים למערכות. כל התיאום של הדבר הזה נעשה מול עורכים ראשיים ומו"לים. לדוגמא, היה רעיון לראיון בערוץ 2 שלא יצא לפועל, אבל את המשא ומתן ניהלתי מול אבי וייס המנכ"ל של חדשות 2 והעורך הראשי".

חוקר: "איזה סוג של משא ומתן?"

ברץ: "כמה זמן הראיון, מי המראיין, איפה מבצעים אותו, זה באולפן או בחוץ, אני דרשתי שנתניהו לא ייקטע".

חוקר: "על סמך מה אתה בוחר כתבים?"

ברץ: "מבחינתם היתה יונית לוי, אבל אני ביקשתי שתראיין כמו שתראיין את אובמה, שתהיה נינוחה ונותנת זמן לענות".

חוקר: "איך אתה בוחר מראיינים?"

ברץ: "לפי נימוס שנותנים להשלים תשובה. מי שמתפרץ, לא רוצה שיראיין".

חוקר: "מול איזה כלי תקשורת התקיימה הכי הרבה פעילות?"

ברץ: "ערוץ 2 וישראל היום זה שני העיקריים שאני עבדתי מולם. בענייני שרה שקשורים ללשכה היינו מוציאים בתפוצת נאטו והייתי שולח ספציפית לאילן ישועה המנכ"ל (של וואלה לשעבר - ל"ד ות"ג)".

רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו. "בענייני שרה הייתי שולח ידיעות ישירות לאילן ישועה" צילום: אלכס קולומויסקי

חוקרים: "למה בענייני שרה היית שולח לאילן ישועה?"

ברץ: "היו לי שתי פגישות מול ישועה עם אלוביץ' ואשתו, ושם הם אמרו שני דברים שהתאימו לי מאוד, הראשון שהם חברים של הזוג נתניהו והם מרחמים על שרה על מה שהיא עוברת בתקשורת והיו שמחים לעזור בלפרסם ידיעות, והשני - שהם רוצים להפוך את וואלה ליותר ימני, הם קנו אתר שמאלני ורוצים להפוך אותו לימני. במסגרת הזאת הסיכום שלי עם ישועה שכשאנחנו מוציאים ידיעות על שרה לשלוח לו ספציפית".

"ניר חפץ הוא טיפוס חלקלק"

על ניר חפץ אמר ברץ לחוקר כי הוא מקצועי עם הרבה ניסיון בעבודה אבל, "ברמה האישית לא הסתדרנו אף פעם".

חוקר: "למה לא הסתדרתם?"

ברץ: "כי הוא טיפוס חלקלק... אני אתן דוגמא, כשנכנסתי לתפקיד הגיעו אלי שמועות שהוא דיבר עליי, היה איזה אירוע פוליטי עם ישראל כץ והוא הפיץ שמועה שאני מתנגד לכץ, וזה לא היה נכון. זה ברמה האישית, יש בו משהו חנפני מלוקק ואני לא אוהב את זה... ניר הוא עסקן ואני לא טיפוס של עסקנים".

חוקר: "פרט לי על הקשר שלך למשפחת נתניהו".

ברץ: "אבנר לא נוכח אף פעם, שרה היו לה הדרישות מהתפקיד, היתה מאוכזבת מאוד מזה שאני לא מייחצן אותה, יאיר, היו לנו לא מעט שיחות. הוא מאוד אנרגטי ואני הרבה פעמים הייתי צריך לשים לו סטופ לרעיונות איך לעבוד מול התקשורת, אז גם פה היחסים בסוף הגיעו לאיזה נתק, הפסיק להטריד אותי".

בהמשך מספר ברץ כי שרה לא אהבה כשהוא התווכח עם נתניהו.

חוקר: "אמרת שחלק מהוויכוחים היו עליה, מה הכוונה?"

ברץ: "למשל איך מגיבים על ידיעות על יאיר וגם עליה, אמרה לי פעם 'שופכים את הדם של הבן שלי ואתה לא עושה כלום'... היתה שיחה קשה שאחרי הרגשתי שזה לא תפקיד בשבילי. ההקשר היה על החשיפות של דרוקר על יאיר שטס עם פאקר".

חוקר: "האם בנימין נתניהו פנה באופן ישיר לשאול או איריס אלוביץ' בבקשה לקבל סיקור אוהד באתר וואלה?"

ברץ: "לא שידוע לי".

חוקר: "מדוע נתניהו לקח על עצמו את תפקיד שר התקשורת?"

ברץ: "משתי סיבות, אחת, שיפתח את שוק הטלוויזיה על מנת שיהיה עוד ערוצים, והשנייה, הטראומה שלו מחוק ישראל היום. הטענה העקרונית שלו היא שלתקשורת יש הרבה כוח על פוליטיקאים ולכן הפתיחה של השוק צריכה להיעשות בהובלה שלו".

חוקר: "מדוע לא מונה שר תקשורת במשרה מלאה?"

ברץ: "לא היו עומדים בלחץ".

חוקר: "זו טענה של ביבי?"

ברץ: "טענה של ביבי שרק הוא היה עומד בלחץ, טענה שלי שהם לא היו עומדים בלחץ".

חוקר: "לחץ של מי?"

ברץ: "של התקשורת. יש לה כוח עצום להשחיר בן אדם, לכן פוליטיקאים חוששים מאוד מתקשורת שלילית. לנתניהו אין מה להפסיד, גם כך משחירים אותו בלי סוף".

פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ׳, ז׳ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו: ״לא ננהל את השימוע בתקשורת״.

ד"ר ברץ מסר בתגובה: "כאשר התבקשתי למסור עדות התבקשתי גם להימנע מלהתייחס אליה, וכך אעשה. כמובן, בציטוטי חלקי דברים בעלי היבט רכילותי בלבד יש תמיד כדי לייצר תמונה מטעה ומסולפת. אציין כי במהלך עבודתי עם ראש הממשלה מול התקשורת מעולם לא נתקלתי בהתנהלות שלא עולה בקנה אחד עם החוק. אני סבור גם כי כאשר מסתכלים באופן נטול פניות על המכלול, החשבת 'וואלה' כאתר שסיפק 'סיקור אוהד' לנתניהו חוטאת לאמת. באופן כללי, הפיכת היחסים האישיים והמקצועיים שבין פוליטיקאים לכלי תקשורת למושא חקירה פלילית היא תקדים חמור, הפוגע באופן מהותי בצנעת הפרט, בחופש הביטוי ובחופש העיתונות, מיסודות המשטר הדמוקרטי. אך משכך נעשה לנתניהו, ומשהוגדר 'סיקור אוהד' כשוחד, קיימת חובה לנטר באותם יסודיות, היקף ועומק גם את היחסים המתקיימים בין גורמי תקשורת לכל שאר אנשי הציבור הזוכים לסיקור חיובי, שאחרת מדובר באכיפה בררנית פסולה ואסורה".