האמון אבד בדרך: תקלה קטנה עם מחיר גדול

גם נשיאת העליון אסתר חיות הוסיפה סוג של נזיפה ודרישה למחיקת השופטים מרשימת התפוצה. פרקליט המדינה שי ניצן, שמתקרב גם לפרישתו וגם להחלטה בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, השקיע בשנה האחרונה מאמצים ניכרים להדיפת הטענות שנערמות לפתחן של רשויות האכיפה. לאחרונה הודה שגם הטיפול בהיעדרות של עו"ד ליאת בן ארי משני ימי השימוע הנוספים לנתניהו היה טעות. לטענתו, גם זו טעות קלה של נראות ובתום לב. אגב כל טעויות הפרקליטות, וזו כבר עמדה רשמית שניסח בזמנו פרקליט המדינה משה לדור, הן בתום לב.

מעבר לתום לב

והיו גם ההאזנה ללא צווים לניידים של דובר רה"מ יונתן אוריך וראש מטה הליכוד עופר גולן, ותרגיל החקירה הפסול לעד המדינה ניר חפץ. בחקירות שמלוות בידי הפרקליטות, אי אפשר להפיל את האחריות רק על המשטרה. ובמקרה של חפץ זה בהחלט הרבה מעבר לקל־נראות־תום לב.

פרקליט המדינה שי ניצן ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. נזיפה צילום: אוראל כהן, יאיר שגיא

נחזור למכתב. ניצן מודה בו לבכירים שהגיעו למפגש התדרוך. השופטים כמובן לא הגיעו. הוא מצייד את הפנסיונרים בחומרי עזר ותשובות למתקפה התקשורתית על הפרקליטות. אלא שהפרקליטות היא צד בבית המשפט, ושבת אחים גם יחד של תובעים ושופטים לא נראית טוב אפילו על רשימת דוא"ל. היא מחזקת את החשש לסינרגיה לא בריאה, במיוחד לנוכח העומס התעבורתי בין משרד המשפטים לבתי המשפט. אגב, שופטים מופיעים גם באירועים מקצועיים וחברתיים של סנגורים. ועדיין, דווקא בגלל ריבוי השופטים שבאים משורות התביעה, הניתוק חייב להיות חד משמעי. התביעה בישראל היא זו שניפחה את בלון ניגוד העניינים לממדים מיתיים של פסלות ופליליות. לכן, מי שמצליף לכל עבר בשוט ניגוד העניינים חייב להיות נקי וטהור מהאפיפיור.

הרמה להנחתה לנתניהו

התקלה קלה אבל המחיר כבד. היא דוחקת (שוב) את הפרקליטות להסברים והתנצלות, היא מצטרפת לפשלות קודמות, היא מרימה להנחתה לראש הממשלה ודובריו. והיא גם מאירה רשלנויות וטעויות, שאנו נדרשים להאמין שהן נופלות רק בדברים הלא חשובים ולא מכתימות את הדברים החשובים באמת. וזהו המחיר האמיתי. באותו מכתב שהפרקליטות מגייסת תומכים לחיזוק אמון הציבור בה, היא מצליחה לאבד את האמון הזה.