רשות החדשנות תשקיע 15 מיליון שקל בעידוד גופים מוסדיים להשקיע בהייטק
מועצת הרשות אישרה תוכנית חדשה לקידום השקעות, בשיתוף הרשות לניירות ערך. במסגרתה, גופים כקרנות פנסיה וחברות ביטוח יוכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר לחמש שנים, והרשות תשווה השקעות שיבצעו
מועצת רשות החדשנות הודיעה היום (ד') על אישור תכנית חדשה לקידום השקעות של הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי בשיתוף רשות ניירות ערך. גופי השקעה מוסדיים ישראליים (קרנות הנאמנות (לרבות קרן הטק-עלית), קופות גמל, קרנות פנסיה וחברות הביטוח), שיזכו בהליך וכלו לקבל מענק של עד מיליון דולר (כ-3.6 מיליון שקל) על פני חמש שנים, לטובת הקמת והרחבת צוותי השקעה בחברות הייטק ישראליות.
- המדינה תממן הכשרת מומחי בינה מלאכותית
- ענקית הקמעונאות H-E-B מטקסס מחפשת שת"פים בישראל
- "יש פער של 40% בשכר מהנדסים בענף החשמל לעומת ההייטק"
בסה״כ תשקיע הרשות עד 15 מיליון שקל על פני חמש שנים במודל מאצ׳ינג של כ-1:1 מהמוסדיים; לצד גיוס צוותי מומחים לתחום ההייטק, הגופים המוסדיים יממשו תוכנית עבודה רב שנתית לפעילות ההשקעה בהייטק שתכלול פיתוח יכולות לאיתור, לניתוח ולביצוע השקעות בחברות ובקרנות הון סיכון מקומיות. בהתאם, ירחיבו הגופים את היקף פעילות ההשקעות מול חברות ההייטק בישראל. מועד ההגשה להליך הוא הרבעון הראשון של 2020.
מהרשות נמסר כי התכנית נוסדה לטפל בכשל השוק הנובע מהיעדר מומחיות בקרב הגופים המוסדיים הישראלים לביצוע השקעות בתחום ההייטק. בהתאם, קיים פער בין שגשוגה של ישראל כמדינה עתירת חברות טכנולוגיה, לבין השתתפות הציבור – באמצעות הגופים המוסדיים – בהשקעה בחברות אלה.
אהרון אהרון, מנכ"ל הרשות לחדשנות צילום: אוראל כהן
נתונים מהשנים האחרונות מצביעים על גידול בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי, כמו גם על עלייה בגודל הממוצע של סבב גיוס, בדגש על סבבים מאוחרים יותר. מרשות החדשנות ורשות ני״ע נמסר כי הגידול בסבבי הגיוס ובמספר חברות הצמיחה מביאים עימם לגידול בפוטנציאל להשקעות הון וחוב מצד הגופים המוסדיים ובהמשך להשתתפות בהנפקות ראשוניות לציבור.
בשיחה עם כלכליסט נשאל שגיא דגן, ראש זירת צמיחה ברשות, מדוע ההחלטה לעודד השקעות מוסדיות בהייטק דווקא כאשר השוק רווי בהון זמין: ״החשיבה שלנו היא לטווח הארוך, גם כשאנחנו שמים כסף על תוכניות מו״פ זה לטווח הארוך ואנחנו חושבים אסטרטגית", השיב. "בפיזור של מקורות ההייטק זה נכון שהמימון של התחום יגיע ממקורות מגוונים. במקביל, אנחנו רואים היום תנודתיות גבוהה במקורות מימון ונכון למדינת ישראל שאצלה ההייטק יתבסס על מגןון מקורות השקעה״.
אבל יש המון כסף בשוק, אולי יותר מדי, למה להזרים עוד?
״יש הבדל בין הטווח הארוך לטווח קצר; המוסדיים לא ישפכו כאן מיליארד דולר תוך שנה. כולנו היום באופוריה מההייטק, אבל גם הוא תנודתי ואני לא יודע אם התנודתיות הזו תגיע תוך שנה או תוך שנתיים. אני בתור חוסך רוצה שהקרן שלי תדע להשקיע בכל תחומי הפעילות.
בכלל, המוסדיים צריכים לבנות יכולת להשקיע בכלכלה הדיגיטלית - אם למשל אמזון נכנסת מחר לישראל, איזו תחרות תהיה לשופרסל? מאיפה הם מגייסים עכשיו כספים להאיץ פעילות אונליין? מהמוסדיים, ואיך מוסדי אמור לנתח תחרות בעולם דיגיטלי ללא יכולות אנליזה מתאימות. המטרה היא לא לפוצץ את ההייטק בכסף, אלא לבנות יכולות שיתגלגלו להשקעות״.
"המוסדי צריך להיכנס להנפקה שהכי טובה לו"
דגן הסביר שמעצם טבעם, גופים מוסדיים יכוונו להשקעות גדולות בחברות בשלבים מאוחרים, שגם נחשבות מסוכנות פחות. ״משקיעים מוסדיים מתמחים בתחומים שבהם יש להם יתרון יחסי וזה בין היתר קרבה גאוגרפית. קרנות הפנסיה באירופה למשל משקיעות יותר בתעשייה יצרנית וראוי שהישראליות ישקיעו בהייטק המקומי. אני בפנסיה שלי רוצה פיזור כדי להקטין סיכונים״.
אבל השקעות בהייטק זה אחד התחומים היותר מסוכנים עם אחוזי הצלחה נמוכים מאוד, גם בקרנות המתמחות?
״זה תחום מסוכן להשקעה בודדת, לא במקרה של שלבים מאוחרים ומוסדיים ילכו לשם ולא ישקיעו מיליונים בודדים בחברות צעירות. אני רוצה פיזור של הפנסיה שלי על מגוון רחב של תחומי כלכלה, אם היא לא תהיה מפוזרת היא עלולה להישאר מאחור״.
״זה גם פותח למוסדיים עוד שווקים כמו הנפקות של חברות טק. אחת הטענות בתעשייה היום, פוסט פרשת WeWork בין השאר, היא שחברות צמיחה יצטרכו ללכת מוקדם יותר להנפקה וגם לשם המוסדיים יצטרכו לדעת להיכנס. זה דורש יכולת ניתוח מורכבת יותר ואפילו להיכנס מוקדם יותר לחברות האלה.
״אפיק נוסף הוא גיוסי החוב הגדולים שלפני ההנפקה. הרבה חברות ישראליות וזרות יוצאות לסבב חוב משמעותי מאוד טרום ההנפקה ואין סיבה שהמוסדיים לא יהיו שם. כדי שלא להם מה שקרה עם WeWork הם צריכים לדעת לנתח את השוק. בסוף מוסדיים הם עושי השוק הישראל, רוב הכסף כאן הוא מוסדי והוא גדל בקצב עצום״.
אבל ריאלית, רוב ההנפקות האלה יקרו בחו"ל.
״זה לא משנה לי, המוסדי צריך להיכנס להנפקה שהכי טובה לו. גם הבורסה הישראלית היא מקום אחר היום ורואים שם רוח מאוד חיובית, אנחנו לא יודעים איפה היא תהיה עוד 3-4 שנם ואנחנו בונים כאן את התשתיות של שוק ההון וההייטק״.
תנאי הסף של הרשות לא מגדירים את גודל הקרן את את היקף ההשקעות שלה, אך דגן אמר: ״כן הגבלנו את ההוצאה השנתית של למינימום של חצי מיליון שקל הוצאות שכר. מכיוון שזה משהו שחברת ביטוח קטנה לא יכולה להחזיק אז המציאות תגביל את זה. בנוסף, אנחנו מאפשרים לגופים לעשות שת״פ זה עם זה, כדי לאפשר להם כמה שיותר מודלים שונים של עבודה והשקעה. בכלל, שת״פים בין שחקנים באקוסיסטם הוא משהו שמייצר רשת וידע מעמיק, אז נתנו הערכה לזה באמות מידה״.
מה תהיה התגובה של קרנות הון הסיכון להערכתכם?
״אם אלה קרנות שלא עובדות היום עם מוסדיים התגובה הראשונה שלהן תהיה לקפוץ, אבל אלה שכן בקשר עם מוסדיים לא יעשו את זה.בסופו של דבר המוסדיים הם שותפים להנפקה ומי שחושב על בניית חברה להנפקה צריך משקיעים מוסדיים״.
שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן מסר: "התוכנית לקידום מומחיות הגופים המוסדיים בנושאי טכנולוגיה נועדה להכשיר את הגופים להשקיע בשוק ההייטק הישראלי, שוק שכיום הם ממעטים להשקיע בו. הרחבת הבסיס של תעשיית ההייטק וחיזוקה באמצעות מדיניות ממשלתית תומכת ובאמצעות ההשקעה של הגופים המוסדיים תאפשר לציבור ולשוק ההון המקומי ליהנות מפירות החדשנות מן הצד האחד, ומן הצד השני תדחוף את המשק קדימה, תבסס את תשתית הידע שנוצרה בישראל ותתרום לייצור משרות איכותיות בשכר גבוה".
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך צילום: ענר גרין
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות מסר: "התמיכה הממשלתית בגופים המוסדיים לטובת השקעה בהייטק הישראלי יכולה להאיץ משמעותית את מספר ההשקעות בחברות הייטק המקומיות ולהגדיל את היקפי ההשקעה בקרנות הון-סיכון ישראליות, ובכך גם לחבר את החברות לשוק המקומי. אנחנו מעריכים כי המסלול יביא גם לביסוס מקצועיות ומומחיות של המשקיעים המוסדיים בענף ההייטק, ויתרום גם לשיפור משמעותי ביכולות המימון של האקוסיסטם הישראלי לחברות הייטק בשלבי הצמיחה. אני לא רואה שום סיבה שרק בנקים, קרנות או גופים מוסדיים זרים ישקיעו בהייטק הישראלי והמוסדיים הישראליים יישארו בחוץ".
ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך מסרה: "אנו בוחנים בצורה שיטתית את החסמים שמקשים על חיבור שוק ההון הישראלי לתחום הייטק. וכשאני מסתכלת על טובת המשקיע הישראלי ועל הכלכלה שלנו, ברור לי שאנחנו חייבים לפעול כדי לחבר בין השניים. העובדה שגופים מוסדיים זרים עטים על ההיי טק הישראלי ודווקא המוסדיים הישראלים מבוששים לבוא מייצגת כשל שוק, המצריך התערבות רגולטורית שתעודד ותעניק כלים ויכולות אשר יאפשרו את השקעה נבונה ואיכותית של החיסכון הציבורי בצורה המיטבית במשאב הטבע שלנו, תעשיית ההייטק. תכנית זו ונוספות שאנו מקדמים במקביל בימים אלה נועדו בראש ובראשונה לבסס ולהרחיב את שוק ההון הציבורי ובכך לחזק אותו".
