מתעלמים מהקרבות שבחוץ: הכלכלה העולמית היא שקובעת את צבע המסכים בבורסה
למרות ההסלמה הביטחונית והמגבלות על מקומות העבודה - בבורסה בתל אביב הפגינו היום אדישות יחסית; המשקיעים הוכיחו גם הפעם - כמו במקרים הקודמים של הידרדרות ביטחונית - שיש להם שיקולים אחרים
ההסלמה הביטחונית, שכללה את ביטול לימודים במוסדות החינוך במרכז ובישובי עוטף גוש דן, ומגבלות נרחבות ביחס לפעילות במקומות עבודה רבים, התקבלה בשוק ההון בתגובה רפה. הפאניקה בלטה בהעדרה. נראה שהמשקיעים בשוק ההון כבר לא מתרגשים מקולות המלחמה, שלמרבה הצער נוכחים במחוזותינו כבדרך קבע. אלה זוכרים שבמבצעים הצבאיים האחרונים מי שזרק מניות ללא הבחנה ביום הראשון בדרך כלל הצטער על כך לאחר מכן, ומבינים שבשוך הקרבות זאת הכלכלה שקובעת את צבע המסכים בבורסה.
השוק לומד להתרגל
בשני העשורים האחרונים צה"ל וכוחות הביטחון ביצעו יותר משלושים מבצעים צבאיים. חמש המערכות הבולטות ביותר כוללות את מבצע חומת מגן ביהודה ושומרון ב־2002; מלחמת לבנון השנייה ב־2006; ושלושה מבצעים רחבי היקף ברצועת עזה: עופרת יצוקה ב־2008; עמוד ענן ב־2012; וצוק איתן ב־2014. ניתוח המגמות בבורסה הישראלית מצביע על כך שלאירועים הביטחוניים יש השפעה על מדדי המניות אך היא מוגבלת לטווח הקצר בלבד, ושההתפתחויות הכלכליות המקומיות והגלובליות הן אלו שקובעות את המגמה בשווקים בחודשים שאחרי המערכות.
בכל אחת מחמש המערכות הבולטות שהתקיימו בשני העשורים האחרונים, יום המסחר הראשון הסתיים בירידות שערים. אולם ניכר שתגובת המשקיעים למערכות הצבאיות הולכת ונעשית רפה ממבצע למבצע. אם מבצע חומת מגן התקבל בבורסה בצניחה של 5% במדד המניות, הרי שעם פרוץ מלחמת לבנון השנייה המדד ירד ב־3.6%, וביום המסחר הראשון של שלושת המבצעים שהגיעו לאחר מכן ברצועת עזה (עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן) מדד המניות איבד בממוצע 1.2% בלבד.
בניגוד ליום המסחר הראשון שמאופיין בירידות שערים, ביום המסחר השני כבר קשה להצביע על מגמה ברורה. בחלק מהמקרים ניתן לראות בו המשך של ירידות השערים, כמו ביום השני של מלחמת לבנון השנייה, שבו מדד המניות איבד 3.6% נוספים והשלים ירידה של 7% ביומיים. לעומת זאת, במבצעים עופרת יצוקה וצוק איתן מדד המניות עלה ביום המסחר השני וקיזז חלק מהירידות שנרשמו ביום הראשון לפרוץ המערכה.
אם נבדוק את השינוי במדד המניות מהרגע שבו כל מערכה צבאית החלה ועד שהיא הסתיימה, נמצא שעל פי רוב לא נרשם שינוי משמעותי. כך לדוגמה, אחרי 34 ימי לחימה במלחמת לבנון השנייה בחודשים יולי־אוגוסט 2006, מדד המניות רשם ירידה מזערית של 0.4% בלבד, ובתום 50 ימי לחימה במבצע צוק איתן ביולי־אוגוסט 2014 מדד המניות עלה בשיעור זניח של 1.1%. חריג לכך הוא המקרה של מבצע עופרת יצוקה, שבסיומו מדד המניות היה גבוה ב־9% לעומת המדד בתחילתו. וכמו שנראה, הגורמים לכך הם לא צבאיים־ביטחוניים אלא פיננסיים־כלכליים.
פיגועי טרור עולמיים
בחינת ביצועי מדדי המניות בתקופות של שלושה חודשים וחצי שנה אחרי תחילת כל מערכה צבאית מלמדת שהקשר בין המגמות בבורסה לבין המצב הביטחוני הוא רק משני בחשיבותו. הגורם המשפיע ביותר על כיוון הבורסה הוא המצב הכלכלי והפיננסי בכלכלות ובשווקים הבינלאומיים והמקומיים.
בששת החודשים שאחרי תחילת מבצע חומת מגן מדד המניות בישראל ירד ב־12%. את הירידה הזאת ניתן לייחס לכך שבאותה תקופה המשק העולמי והישראלי היו שרויים במיתון כלכלי שהחל בשלהי 2001, עם התפוצצות בועת הדוט־קום והפיגוע של אל־קאעידה במגדלי התאומים בניו יורק – שגבה את חייהם של 3,000 בני אדם – והסתיים בתחילת 2003. במקביל, סדרת פיגועי טרור של אל־קאעידה ולוחמים צ'צנים, באינדונזיה, מוסקבה וקניה, גבו את חייהם של מאות קורבנות.
בחצי השנה הראשונה שאחרי מלחמת לבנון השנייה, לעומת זאת, קפץ מדד המניות בתל שהקפיצה של 11% במדד המניות בבורסה בתל אביב בחצי השנה שחלפה אחרי פרוץ מלחמת לבנון השנייה נובעת מהמגמה החיובית שאפיינה את שוק ההון המקומי. מגמה שהחלה עם היציאה של המשק מהמיתון בראשית 2003 ושהסתיימה רק עם פיצוץ בועת בסאב־פריים ב־2008. כך גם את הזינוק החד של 42% שנרשם בחצי השנה שלאחר מבצע עופרת יצוקה אפשר להסביר במגמה חוצת יבשות שנרשמה הודות להתאוששות של שווקי המניות ממשבר האשראי העולמי שכמה חודשים קודם לכן הפיל את הבורסות ברחבי הגלובוס.