בזמן שישנתם: מדד ת"א פמילי הכה את מדדי הבנצ'מרק
המשפחה מעל הכל: המדד שהושק ע"י הבורסה לניירות ערך באוקטובר 2018, וכולל חברות ישראליות בשליטה משפחתית, רשם מאז תשואה של 34.4%, לעומת 1.4% של ת"א־35, 7% של ת"א־125 ו־22.6% של ת"א־90. פרופ' דן וייס: "מחקרים מראים תשואה עודפת לחברות משפחתיות"
מתחילת 2019 הניב ת"א־פמילי תשואה של 42.3%, שמציבה אותו במקום השלישי בתשואות מדדי בורסת ת"א, לאחר ת"א־נדל"ן (58%) ות"א־טכנולוגיה (48.6%).
המניה הגדולה במדד ת"א־פמילי היא של חברת אלקטרה, בשליטת האחים זלקינד, אשר משקלה כ־7.8% מהמדד. אחריה ניתן למצוא את גזית גלוב, בשליטתו של חיים כצמן, שמשקלה 7.13% מהמדד. במקום השלישי נמצאת ביג, המוחזקת ע"י יהודה ורוני נפתלי ומהווה כ־7.1% מהמדד. אחריה מדורגת שטראוס, הנשלטת ע"י משפחת שטראוס ומהווה כ־6.8% מהמדד. את החמישייה הפותחת סוגרת מניית עזריאלי הנשלטת ע"י משפחת עזריאלי ומהווה כ־6.8% מהמדד.
בורסת ת"א צילום: בלומברג
"היתרון: קבלת החלטות בראייה ארוכת טווח"
חברה משפחתית מוגדרת כחברה־בה למשפחה יש שליטה בחברה והיא שואפת להעביר את השליטה בחברה לדור הבא, מתוך כוונה ליהנות מהיתרונות הכלכליים שהחברה מייצרת לאורך זמן. לדברי מי שהוביל את המחקר בנושא, פרופ' דן וייס מהפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, תנאי הסף לכניסה למדד (מלבד גודל החברה) הם "שלפחות 3 בני משפחה יכהנו כנושאי משרה ושהמשפחה תחזיק לפחות 40% מהון המניות בחברה. כלומר, נדרש כי המשפחה תהיה בעלת מניות דומיננטית בחברה וגם בעלת מעורבות גבוהה בניהול החברה".
פרופ' דן וייס צילום: ישראל הדרי
איך הגעתם לרעיון של פיתוח המדד?
"הרעיון לפתח את מדד ת"א־פמילי עלה לאור מחקרים רבים בעולם, שהראו תשואה עודפת מהשקעה בחברות ציבוריות משפחתיות. מדדים דומים קיימים בקנדה ובשוויץ, וגם הם הראו תשואה עודפת לאורך תקופות ארוכות מאז תחילת שנות האלפיים. עסקים משפחתיים מהווים רוב מכריע, מעל 90%, של הפעילות הכלכלית באיטליה, גרמניה, צרפת ויפן. גם בארה"ב, קנדה ובריטניה, חברות משפחתיות הן הצורה הדומיננטית של בעלות על חברות בסקטור הפרטי, והן כוללות כשני שלישים מכל העסקים, ומעסיקות כמחצית מכוח העבודה. עסקים משפחתיים שולטים בחיי המסחר בשווקים המתעוררים באסיה ובאמריקה הלטינית ובכל מדינות המזרח התיכון. עסקים משפחתיים הנם בעלי השפעה כלכלית גדולה יותר על צמיחה כלכלית מאשר מה שמוכר בדרך כלל בשווקים המפותחים".
מהם היתרונות העיקריים בחברות המשפחתיות?
"יתרון עיקרי הוא קבלת החלטות בראייה ארוכת טווח. המשפחה מקבלת החלטות שיביאו רווחים בטווח ארוך, להבדיל ממקרים אחרים שבהם החלטות מתקבלות לשם קבלת בונוס על ידי מנהלים בשנה מסוימת או ביצועים שצריכים להראות בתוך קדנציה של מנהל מכהן. כמו כן, נוכחות בעל בית מקצועי ומנוסה משפיעה לחיוב על ביצועי עסק, בניגוד לעסקים המתנהלים 'ללא בעל בית'. לדוגמה, רמי לוי משרה מאישיותו, ניסיונו ומקצועיותו על כל חנות וחנות ברשת".
יש הרבה טענות לגבי חיסרון מרכזי בחברות משפחתיות שהוא ניגודי עניינים. למשל, משכורות מופרזות לבעל השליטה ולבני משפחתו, עסקאות עם בעלי שליטה. איך מתמודדים עם זה ועד כמה התופעה רווחת בישראל?
"אין ספק כי עסקאות בעלי עניין והעסקת בני משפחה עלולות לפגום בביצועי חברה משפחתית אם בוצעו ללא הצדקה כלכלית. בחברה משפחתית מתקיים ניגוד עניינים בין בעלי שליטה למיעוט, העלול לפגוע במיעוט. רשות ניירות ערך פעלה בנמרצות במשך שנים להגן על המיעוט, בין השאר באמצעות אישור עסקאות בעלי עניין והעסקת בני משפחה על ידי רוב בעלי מניות המיעוט.
"מצד שני, תורת הכלכלה מדגישה את בעיית הסוכן, העוסקת במנכ"לים המקבלים החלטות שאינן לטובת בעלי המניות, בגלל ניגודי עניינים בין בעלי מניות למנכ"ל. אלפי מחקרים תיעדו נזקים משמעותיים לבעלי המניות בגלל החלטות מנהלים. החלטות שנתקבלו בטבע מהוות דוגמה בולטת לכך. בחברה משפחתית בעיית הסוכן כמעט נעלמת כאשר מנהלים הם גם בעלי מניות. מחקרים רבים שביצעתי בעצמי וביצעו חוקרים בעולם הראו כי הנזק הנגרם למיעוט בשל בעיית הסוכן ו'שלטון המנהלים' גדול משמעותית מהנזק הנגרם בשל ניגוד עניינים בין בעלי השליטה למיעוט. לדעתי, זה הסבר מרכזי לתשואה העודפת לאורך זמן בחברות משפחתיות ברחבי העולם".
כיום יש קרן אחת בלבד, של מיטב תכלית, על מדד ת"א־פמילי ששווי הנכסים שלה הוא 76 מיליון שקל בלבד. למה המדד לא תפס את המשקיעים בת"א אף שרשם ביצועי יתר על מדדים אחרים?
"מדובר במדד חדש, שבימים אלה מלאה שנה להשקתו. להערכתי, סיכום השנה הראשונה נותנת כלים להחלטות בנושא זה לשוק. ככל שהמדד יצבור ניסיון ונתונים לאורך זמן, נוכל לצפות בהתפתחותו".
"בחברה משפחתית יש אכפתיות, יציבות ונשמה"
משה ממרוד, בעל השליטה והמנכ"ל של חברת תדיראן הולדינגס, הכלולה במדד ורשמה תשואה מסחררת של 1,143% בעשור האחרון (מקום ראשון מבין כל החברות שנכללות במדד), הסביר ל"כלכליסט" את היתרונות של חברה משפחתית: "אני מנהל את החברה וחושב עליה מבחינה אסטרטגית לטווח ארוך. הבת שלי סיימה תואר ראשון ועבדה כמה שנים במקאן אריקסון, כאשר הודעתי לה שהיא חייבת לעבוד בחברה שלנו. בתי עושה בחברה עבודה מצוינת. השייכות שלה לחברה גורמת לכך שהיא נלחמת על כל דבר כדי שהחברה תצליח. בחברה משפחתית האכפתיות היא גדולה. זה שם המשחק וזאת הסיבה שאנחנו מצליחים. בחברה משפחתית יש יציבות, יש נשמה, אפשר לתכנן מהלכים ארוכי טווח".
לדברי ממרוד, "בחברה רגילה מנכ"ל מתמנה לקדנציה של 3־5 שנים. הוא ירצה למקסם את המענקים והבונוסים שלו בתקופה שבה הוא יכהן כמנכ"ל, וזאת ע"י חשיבה על מהלכים קצרי טווח, כמו קיצוצים והורדה בהשקעות כדי לעמוד ביעדים לטווח הקצר. זאת, בניגוד לחברה משפחתית שבה בעל השליטה והמנכ"ל יחשבו על צמיחה ואסטרטגיה ארוכת טווח. אני חסיד של חברה עם מעטפת משפחתית איכותית".
