כך מפקירה המדינה את התחרות בשוק הסלולר בידי הרבנים

"מעולם לא חשבתי שזה יפגע בי אישית, ועדת הרבנים לענייני תקשורת חסמה את קו הטלפון שלי בבית. אשתי לא יכולה לחייג לבדוק מה שלום הילדים, לקוחות לא יכולים לחייג אליה. נזק אדיר ואין עם מי לדבר!!".

הציוץ הזה, כמו מאות רבים אחרים הממלאים את הרשת, יחד עם תכתובות שהגיעו לידי "כלכליסט", מתארים מציאות של מערב פרוע בשוק התקשורת החרדי ורגולטור שמעדיף לשבת על הגדר, להסתפק בתשובות סתמיות ולהותיר את הקהילה החרדית שבויה בידי שריף פנימי הפועל על פי חוקים משלו.

חברות הסלולר נכנעו לתכתיבי הרבנים

כדי להבין איך הסיטואציה הכאוטית הזאת מתקיימת, צריך לחזור אי אז ל־2005. אחת המהפכות הגדולות ביותר שידע שוק התקשורת היא התיקון לחוק התקשורת בנושא ניידות המספרים. התיקון אפשר לצרכן לשמור על מספר הטלפון שלו במעבר בין חברת סלולר אחת לשנייה, ובכך הגביר משמעותית את התחרות בין החברות. במקביל, התרחשה לה מהפכה לא פחות גדולה בעולם החרדי, עם הקמתה של עמותה בשם ועדת הרבנים לענייני תקשורת. מטרת העמותה הוגדרה כך: מציאת פתרונות לתקשורת "כשרה" ו"מוסרית".

אלא שבפועל, מתכתובות של מבקר המדינה ופרוטוקולים פנימיים של משרד התקשורת עולה כי הרגולטור ידע כי העמותה חתמה מול חברות הסלולר חוזים המונעים מהצרכן החרדי לנייד את מספרו באופן חופשי, ומאפשרים לה לחסום מספרים כראות עיניה. עם השנים, העמותה חרגה ממטרותיה המקוריות ונוכחותה חלחלה עמוק לתוך שוק התקשורת, ללא שום אכיפה וביקורת מצד משרד התקשורת. משרד מבקר המדינה התריע, רשם העמותות קבע שהפעילות סותרת את החוק, רשות התחרות חושדת, מאות צרכנים התלוננו, אך המערב הפרוע נמשך.

מימין: המשנה למנכ”ל משרד התקשורת מימון שמילה ומבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא. שנים של אוזלת יד צילום: עומר מסינגר

המטרה: “למנוע הידרדרות מוסרית”

עם התפתחות הטכנולוגיה בטלפונים הסלולריים, משתמשים החלו להיחשף לאתרים ושירותי תוכן שהציבור החרדי היה מעוניין להימנע מהם, כמו אתרי הימורים ומין. ועדת הרבנים לענייני תקשורת הגדירה לעצמה שתי דרכי פעולה עיקריות על מנת למנוע את הבעיות המוסריות הנלוות לשירותי התוכן. האחת, לשכנע את הציבור להשתמש בסלולריים כשרים — מכשירים "טיפשים" שלא מחוברים לאינטרנט ולשירותי SMS, ללא מצלמה ואשר מוטבעת עליהם חותמת הוועדה כאישור. השנייה, להקים מוקד טלפוני שיאתר מספרי טלפון לא "מוסריים", שייחסמו לשימוש עבור המנויים הכשרים. העמותה הדגישה כי אין בכוונתה למנוע כל פעילות תקשורתית למעוניינים בכך וכל מטרתה למנוע הידרדרות מוסרית.

עבור שני אלה חתמה הוועדה חוזים עם כל חברות הסלולר, למעט we4g של אקספון 018 והמפעילה הווירטואלית 019 מובייל של טלזר. עיקרי ההסכם קובעים: החברות יעניקו לוועדה מספרים עם קידומות ייחודיות; יוקצו כרטיסי SIM שיוכלו להתחבר למכשירים כשרים בלבד אשר יסומנו בחותמת כשרות; לא יופצו מכשירים ואביזרים בעלי נופך דתי יהודי החורג מתנאי כשרות הוועדה; קווים כשרים יהיו חסומים מחיוג אל מספרים שתעדכן הוועדה על ידי ממשק ממוחשב; מנוי בקומה הכשרה לא יוכל לנייד מספרו אלא לקומה כשרה אחרת; ותוכניות ייעודיות למנויי המספר הכשר יהיו זולות יותר מהתוכניות לציבור הרחב, בגין צמצום השירותים.

משרד התקשורת אישר עבור החברות מה שנקרא בשוק “קומה כשרה”: טווח מספרים עם קידומת ייעודית המוקצית למסלולים ומכשירים כשרים בלבד, כמו 052-71 בסלקום ו־050-41 בפלאפון. מספרים אלה יכולים להתחבר למכשירים ולכרטיסי SIM כשרים בלבד. חברה אשר לא חתמה על הסכם עם הוועדה הסתכנה בחרם פוטנציאלי של ציבור שלם המונה כמיליון איש.

בפועל, הוועדה מנצלת את הקידומות הייחודיות כדי לוודא כי אדם מחזיק בקו ובמכשיר כשר ובכך לתייג אותו. מי שלא מתיישר עם נוהלי הוועדה, מופעלים נגדו סנקציות, שיימינג, חרם ואפליה בציבור החרדי. כך, למשל, תקנון גני הילדים של עיריית בני ברק דורש שמכשיר הטלפון של ההורים יהיה מהסוג המאושר על ידי ועדת הרבנים. גם חברת בזק מגדירה מהו טלפון כשר באתר שלה ומציינת: "במגזר החרדי יש לא מעט מוסדות חינוך שיקבלו רק תלמידים שקווי הטלפון שלהם ושל בני המשפחות שלהם הם כשרים, לפי הקידומת של הטלפון". ופרסום מספר טלפון במודעות בעיתונים? רק אם הוא כשר.

טלפונים צילום: שאטרסטוק

"נוהל הסותר את החוק”

שימוש לקוי נוסף שעושה ועדת הרבנים בחסות ההסכמים עם חברות הסלולר נוגע גם לחוק ניידות המספרים. לידי "כלכליסט" הגיע פרוטוקול פגישה שנערכה עוד בדצמבר 2013 בין מימון שמילה, אז סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת והיום המשנה למנכ"ל, לבין הרב יונתן לבקוביץ, מזכיר בוועדת הרבנים מחסידות גור, שממנו עולה כי המשרד מודע לבעיית חסימת הניודים.

"בחוק יש חובת ניוד", אומר שמילה לרב, "יש פניות ציבור ש(החברות) לא מאפשרות ניוד. לטענת החברה, יש איסור של ועדת הרבנים. אם נתערב, החוק קובע, ואז יקבלו (החברות) קנס על כל סירוב ניוד". לבקוביץ משיב ומתייחס לחבילות "הכל כלול" שהחלו עם כניסתה של גולן טלקום: "כיום הפיתוי גדול, האינטרנט מוגדר כייהרג ובל יעבור. אנשים נכנסו לכשר בעבר בגלל המחיר. היה מסלול מול החרדים של כ־30 שקל, (כש)כולם שילמו כ־250 שקל. כיום ההפרש קטן, המחיר ירד ואנשים שיש להם כשר רוצים לנייד ללא כשר, רוצים סמארטפון. אם ניתן הכשר למי שנותן מחיר של 79 שקל, אז שאר החברות יעלו מחיר. המנוי חתם על מסמך שבו הוא מסכים לחסימות".

אכן, כל מנוי המצטרף לקומה הכשרה אמור לחתום על הסכם בעת הצטרפותו, בין היתר כי יוכל לנייד את מספרו רק למספר בקומה כשרה אחרת, ולא, הוא יאבד את המספר, המכשיר וכרטיס ה־SIM. אלא שזה כשלעצמו נוגד את הוראות חוק התקשורת בנוסף לעובדה שלמנוי המעוניין בקו כשר אין חלופה אחרת. זאת, מכיוון שבהסכם של הוועדה מול החברות ישנו סעיף האוסר עליהן לחתום הסכמים מול גוף כשר שאינו ועדת הרבנים, מה שמשמר את היותה של העמותה מונופול. הסכמים אלה בין החברות לוועדה נמצאים בימים אלה תחת בדיקה של רשות התחרות.

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששלח ב־13 ביולי 2014 מבקר המדינה למשרד התקשורת ובו נכתב: "המשרד אינו מונע את הפעלתו של נוהל שאותו קבעו בעלות הרישיון בשיתוף עם ועדת הרבנים ולפיו בעל מכשיר כשר יוכל לעבור אך ורק מקומה (מספר, א”א) כשרה בחברה אחת לקומה כשרה בחברה אחרת. נוהל זה אינו מתיישב לכאורה עם חובת הניידות הקבועה בחוק התקשורת. גם ההסכמים עליהם מוחתמים הלקוחות סותרים את הוראות החוק. הנוהל מונע תחרות חופשית בין החברות, פוגע בלקוחות המעוניינים בשירות במסלול הכשר ומפלה אותם מול לקוחות במסלולים הרגילים".  

חסימה של חצי מיליון קווים ביום

דוגמה לניצול אותם הסכמים בין הוועדה לחברות הסלולר ניתן לראות גם בכל הקשור למספרים שאותם הוועדה מחליטה לחסום באופן שרירותי, בהתאם לאינטרסים שלה.

"לא ניתן להשלים את השיחה. מנוי הטלפון שברשותך משויך לקומה הכשרה הכולל שירות סינון שיחות בפיקוח ועדת הרבנים לענייני תקשורת, שמספרה 02-5381858". הודעה זו חיכתה לכ־350 משפחות נזקקות בערב חג שני של סוכות, כאשר ניסו לחייג למספר שאליו הן רגילות לחייג מדי יום. קו זה, הפועל זה כעשור, שייך לעמותת יד עזרא ושולמית ומשמש לחלוקת מוצרי מזון לנזקקים, ונחסם בפתאומיות.

כמו עמותת יד עזרא, קווים רבים נחסמים מדי יום על ידי ועדת הרבנים, באופן גורף, ללא הנמקה, ללא התראה מראש, ללא מתן זכות טיעון ושימוע וללא הסדרה בדין. "הוועדה שולטת באגרסיביות על שוק הסלולר החרדי, רוצה להחיל את מודל צפון קוריאה, לחסום כל קשר בין הציבור החרדי לכללי", אומר גורם בציבור החרדי. "אם הם יורידו את השאלטר ביום אחד, תקום צעקה, אז הם עושים את זה בהדרגה וכל יום חוסמים עשרות אלפי מספרים נוספים וכשמגיעות תלונות, הם פותחים בצורה נקודתית".

סעיף בהסכם עם חברות הסלולר מגדיר "מספרים חסומים" ככאלו אשר השירות שניתן בהם מנוגד לרוח ההלכה והחיוג אליהם מקו כשר יהיה חסום. רשימת המספרים החסומים נמסרת על ידי ועדת הרבנים ומתעדכנת על ידיה באמצעות ממשק ממחושב המתחבר מרחוק למערכות ההנדסיות של חברות הסלולר, ללא כל אכיפה וביקורת מצדן. על פי רישיונות החברות, מנוי רשאי לבקש ניתוק שירות לא יאוחר מיום עבודה, אך בכל הקשור לשירות חסימת שיחות בקווים הכשרים, החברות לא מאפשרות ניתוק.

תיעוד של עשרות תלונות צרכנים שנשלחו לאורך השנים למשרד התקשורת על חסימות קווים שרירותיות הגיע לידי "כלכליסט". התיעוד מעלה תמונה ברורה ועגומה: החסימות הן הרבה מעבר לקווים המספקים תוכן לא מוסרי, הן הפכו למטרד של ממש.

כך, למשל, חסמה הוועדה לחיוג מטלפונים כשרים אל מספרי הטלפון של משרד התקשורת עצמו, דואר ישראל, הבנק הבינלאומי, משרדי עורכי דין, מרפאות, פעוטונים, בתי כנסת ועוד אינספור עסקים ואנשים פרטיים. כל מספר שנחשד בוועדה כלא מוסרי נחסם באופן אוטומטי וכדי לקבל אישור לפתיחתו, החברה או האדם הפרטי צריכים למלא טופס ייעודי, שיכול לשבת במשרדי הוועדה זמן ממושך עד שיקבל התייחסות. על הדרך, חוסמת הועדה בלוק רחב של מספרים הסמוכים למספר החשוד, ולוקח זמן עד לפתיחתם מחדש.

הרב צבי פרידמן צילום: בחדרי חרדים

זאת ועוד, הוועדה חסמה כ־2 מיליון מספרים של חברת הטלפוניה הנייחת hallo015, שלא הגיעה להסכם מול הוועדה. המשמעות היא פגיעה של מאות אלפי שקלים בחודש לחברה, שבעבר נהנתה מתעבורה של 50 מיליון דקות, והיום היא אפילו לא מגיעה ל־10 מיליון דקות. הסיפור דומה אצל חברת טלזר 019. ברישיונות החברות נקבע כי "לא תהיה חסימה גורפת לגישה למפעיל". אף שהחברה מנהלת חילופי דברים קבועים עם הוועדה, שאליהם מכותב גם משרד התקשורת, המשרד בוחר להתעלם. לקוח שינסה לפנות למשרד התקשורת יקבל תגובה אוטומטית: "המשרד אינו מתערב בהסכמים עצמאיים הנחתמים בין ועדת הרבנים לחברות התקשורת בנושא מכשירים כשרים. הנך מוזמן לפנות לוועדת הרבנים".

הרב צבי פרידמן, ממייסדי הוועדה שייצג את הזרם הליטאי, הודיע בתחילת השנה כי הוא לא עודכן בנושא החסימות הקולקטיביות וכי הוא מתנגד לכך באופן נחרץ. התוצאה: הרב הודח מוועד העמותה.

השימוע וההתקפלות של משרד התקשורת

בנושא אחר, קווי הנייעס, המשרד ניסה כן להתערב, אך לא לטובת הצרכן. ביולי 2017 נערכה פגישה בין שלמה פילבר, אז מנכ"ל המשרד, לבין גורמים בוועדה: הרב לבקוביץ; הרב חיים לנג, מזכיר נוסף בוועדה מהציבור הליטאי; הרב עמרם הופמן, נציג העדה החרדית; ויהודה דוויק, עסקן מטעם העמותה השולט בשיווק, בהפצה ובכשרות של שוק הטלפונים הכשרים. הפגישה התקיימה תחת הכותרת "הפעלת שירותי תוכן במספרים הרגילים".

הפגישה עסקה בקווי הנייעס, קווי מידע קולי המשמשים ערוץ עבור הציבור החרדי שלא חשוף לאינטרנט, ומספקים מידע כמו שיעורי תורה, חדשות, עדכוני מזג אוויר, צבע אדום ועוד. כיום, בגין שיחות אלו נאלצת החברה הסלולרית שממנה יוצאות השיחות לשלם דמי קישור גומלין למפעיל הנייח המחזיק בקו — אגורה לדקה. חצי אגורה עובר לחברות המתפעלות את קווי הנייעס. על פי הערכות המשרד, מכניס שוק קווי המידע מיליוני שקלים בחודש. חברות הסלולר היחידות שלא מחזיקות בקו נייח הן גולן טלקום ואקספון 018, ועל כן הן היחידות שלהן לא נוצרת הכנסה בגין שיחות אלה.

אורן מוסט, נשיא גולן טלקום, כתב לגבי קווי הנייעס: "יש צורך בהתערבות משרד התקשורת כדי להפסיק עיוות כלכלי חמור ועיוות של חבילות הכל כלול" צילום: אוראל כהן

בדצמבר 2017 שלח אורן מוסט, נשיא גולן טלקום, מכתב למשרד התקשורת בו טען: "יש צורך בהתערבות משרד התקשורת כדי להפסיק עיוות הפוגע קשות בכושר התחרותיות של גולן טלקום ובלקוחותיה. מצב זה יוצר עיוות כלכלי חמור שכן יש כאן ניצול לרעה של חבילת הכל כלול שייעודה אינו לשימוש סיטונאי על ידי יזמים עסקיים, שעלותו עשרות אלפי שקלים בחודש ומאות אלפי שקלים בשנה".

שנה לאחר מכן מפרסם משרד התקשורת שימוע תחת כותרת דומה לזו של הפגישה, שכן הוא סבור שישנו שימוש מופרז בדקות השיחה היוצאות אל קווי הנייעס. המשרד ביקש בשימוע לפגוע בקווים, בין היתר על ידי העברתם לקידומת 1-900 שבה נגבה תשלום עבור כל דקת שיחה. “אני מעריך שזה מכתב שהמשרד הזמין בשביל לקדם התערבות שהתבקשה על ידי ועדת הרבנים”, אומר גורם בציבור החרדי. “ההנהגה החרדית הרגישה שהיא מאבדת כוח כשמול עיניה נוצרים גיבורי תרבות חדשים מאחורי קווי הנייעס והדרך היחידה שיש להם להילחם בתופעה היא חסימות. אז הם ניסו לסגור אותם כליל מאחורי הקלעים”.

כתגובת נגד, 50 אלף חרדים חתמו על עצומה שהוגשה למשרד התקשורת בדרישה לפקח על פעילות הוועדה. רק לאחר לחץ תקשורתי ועתירה שהוגשה לבג"ץ, נזכר המשרד לשלוח טופס דרישת נתונים לחברות הסלולר בנוגע לקווי הנייעס שאותם ביקש לצמצם. לאחר קבלת הנתונים, החליט המשרד לבטל את השימועים ולהשאיר את המצב כשהיה. באותו יום חסמה הוועדה כחצי מיליון קווים.

תכתובת שהגיעה לידי "כלכליסט" חושפת כי המשרד שיתף פעולה בנושא עם גורמים בוועדה. ביוני 2018 שלח איתן כסיף, סמנכ"ל פיקוח ואכיפה במשרד, מייל לברוריה מנדלסון, סגנית היועמ"ש במשרד, שבו כתב: "היום היתה לי שיחה עם הרב לבקוביץ. לדבריו, רוב הצינתוקים באים ממספרים ברשת של.. אם טענתו נכונה, האם יש דרך חוקית לפעול מיידית באופן ממוקד מול שתי חברות אלה ולהורות להן לחדול? הן מצדן להבנתי טוענות שהמצנתקים הם לקוחות שלהן ואין להן שליטה על כך".

"צינתוקים" הם דרכם של מפעילי קווי המידע לעקוף את הצנזורה של ועדת הרבנים. על כל קו שנחסם, מוציא המפעיל למנוייו צלצול וניתוק דרך מערכת אוטומטית. מי שחוזר למספר שומע הודעה קצרה אשר מעדכנת מהו המספר החדש שאליו עבר השירות וטרם נחסם. "ההתערבות של משרד התקשורת בנושא הצינתוקים הנה חמורה שבעתיים", אומר גורם בציבור החרדי. "לא רק שמשרד התקשורת לא עושה מאומה כדי למנוע את החסימות אשר פוגעות בציבור החרדי שמתנגד לה, הוא גם שיתף פעולה עם ועדת הרבנים כדי לעצור את הדרכים שהציבור מצא לעקיפת הצנזורה".

“המשרד אינו מתערב בהסכמים”

ועדת הרבנים מתנהלת כיום באין מפריע. בספטמבר 2016 ובמרץ 2019 קבעו שני דו"חות של רשם העמותות כי בעמותה חלים פעילויות המנוגדות לחוק, כי תשובותיה לא מהימנות ובעלי התפקידים בה אינם ממלאים תפקידם כהלכה. בעקבות כך, נשלחה לעמותה התראה לפני פירוק. נכון לעתה, רשם העמותות טרם הגיש בקשה לבית המשפט לסגירת העמותה. כמו כן, בית המשפט המחוזי תל אביב צפוי להכריע בעניין חוקיות פעילותה לאחר שחברת קווי המידע "ימות המשיח" הגישה כנגד הוועדה עוד ב־2018 המרצת פתיחה, תובענה המתבררת באופן מהיר ומקוצר. דיוני ההוכחות נקבעו לדצמבר וינואר.

ממשרד התקשורת נמסר: "המשרד הנו הרגולטור שמאסדר ומפקח באופן שוטף אחר פעילות חברות התקשורת. הוועדה הנה גוף הפועל באופן עצמאי ישירות מול חברות התקשורת, והמשרד אינו מתערב בתוכן ההסכמים בין הצדדים כל עוד אינם עומדים בסתירה להוראות לפי החוק. פניות בעניין מטופלות בהתאם לסמכויות המשרד. מנוי המתקשר עם חברה בהסכם לרכישת קו כשר, מודע ומסכים לכך שהוועדה תוכל, בין היתר, לחסום שיחות ליעדים מסוימים על פי שיקול דעתה".

מוועדת הרבנים לענייני תקשורת נמסר: "הוועדה מפקחת על תקשורת נקייה ופועלת זה כ־15 שנה, כשכל פעילותה בהנחיית והכוונת גדולי ישראל ובהתייעצות עם עורכי דין המומחים בתחום התקשורת. ישנם מאות אלפי מנויים שהביעו את אמונם בהכשר ובפיקוח שנותנת הוועדה, ובחרו מרצונם החופשי לרכוש מוצרי סלולר באישורה. ועדת הרבנים דורשת מכל חברת תקשורת המעוניינת לתמוך בקומה הכשרה לעשות זאת רק לאחר שתקצה לכך קומת מספרים מיוחדת שהוקצתה לחברה על ידי משרד התקשורת וכנדרש בחוק".

מרשות התאגידים נמסר: "הרשם צפוי לקיים פגישה עם העמותה ולשקול צעדיו לגבי ההמשך". מגולן טלקום, סלקום, פלאפון, פרטנר ו־HOT mobile סירבו להגיב.