שינויים בתוכנית טנטור: העיר הערבית החדשה תצטמק בחצי

עשור לאחר שיצאה לדרך והופקדה פעמיים להתנגדויות, התוכנית להקמת עיר ערבית חדשה שוב חוזרת לשולחן השרטוט כדי להטמיע שורת שינויים, שהעיקרי שבהם הוא צמצום מספר הדירות שהמדינה ביקשה לבנות - 8,000 במקום 15 אלף.

התכנון מחדש מבוסס על הסכמות חדשות בין יזם התוכנית למשרד הבינוי ולישוב ג'דיידה מכר ששוכן מצפון לשטח התוכנית, והן נועדו לחבר את המתחם החדש ליישוב מצפון, תוך התאמת הבינוי החדש לצורכי התושבים הוותיקים. כלומר, העיר חדשה תהפוך לשכונת ענק ביישוב שכמעט וישלש את כמות התושבים.

אלה עיקר ההמלצות שיופיעו בדו"ח ביניים שיוצג מחר (ד') לותמ"ל, על ידי החוקרת עו"ד תלמה דוכן שדנה במאות ההתנגדויות לתוכנית, והגיע לידי כלכליסט.

הדמיה: טנטור, עיר ערבית ליד היישוב ג'דידה מכר מזרחית לעכו הדמיה: קולקר אפשטיין אדריכלים

פחות דירות יותר מוסדות ציבור

המלצותיה של דוכן מבוססות על הסכמות שגיבשו משרד הבינוי, משרד האוצר וסולים מלחם, ראש המועצה ג'דיידה ואם לא יהיו הפתעות הותמ"ל צפוי לאשרן. יו"ר הותמ"ל הוא אריאל יוצר, המשמש גם כסגן הממונה על התקציבים במשרד אוצר, האמון על תחום הדיור, היה מעורב בשיחות עם המועצה.

בדו"ח שיוצג מחר, מאמצת החוקרת את ההסכמות וממליצה לותמ"ל לאפשר למשרד הבינוי ולמועצה להכין ולהגיש תוכנית חדשה ומעודכנת על בסיס שורה של עקרונות שהיא מתווה. פירוש הדבר הוא כי הליך התכנון חוזר צעד אחורה, התוכנית שוב תופקד להתנגדויות, אלא שהתקווה היא כי הפעם עוצמתן תהיה קטנה בהרבה.

העקרונות המרכזיים שמתווה החוקרת הם מיזוג שתי התוכניות לאחת, צמצום השטח ומספר יחידות הדיור ל-8,000; רצועת קרקע פרטית, שבמקור ייעודה היה הקמת פארק המהווה חיץ בין המועצה הוותיקה לשכונה החדשה, תשונה לבניה למגורים - באופן שיאפשר חיבור בין השכונה החדשה למועצה.

שטחים להקמת מוסדות ציבור יוקצו ככל האפשר על אדמות מדינה ולא על אדמות פרטיות, כך שתצומצם הפגיעה בבעלי הקרקעות, כך גם המדינה תוכל להאיץ את פיתוח מוסדות הציבור.

בהמלצותיה דוחה החוקרת טענה מרכזית שעלתה בהתנגדויות על פיה לא מדובר בנדבך עירוני אלא עיר חדשה, שהקמתה אינה בסמכות הותמ"ל.

לדברי החוקרת "גורמים רשמיים ומתכננים שונים, לרבות בישיבות פורמליות, התייחסו למתחמי התכנון כאל עיר חדשה, ויצרו את הבלבול ביחס למוקד פיתוח זה", אלא שלטענתה: "התכניות המופקדות עולות בקנה אחד עם מדיניות התכנון הארצית הנותנת העדפה לפיתוח צמוד דופן על פני הקמת יישובים חדשים לכן לא מדובר ביישוב חדש והותמ"ל לא חרג מסמכותו".

הדמיית טנטור הדמיה: קולקר אפשטיין אדריכלים

מקווים לחתום על הסכם גג

ההסכמות בין המדינה למועצה גובשו במשא ומתן שהחל בתחילת השנה, לאחר שהמועצה ומאות תושבים התנגדו לתוכניות שהופקדו דצמבר 2018. בחודשיים האחרונים המשא ומתן הפך אינטנסיבי, כמעט על בסיס יומיומי.

המועצה גייסה את פרופ' יוסף ג'בארין מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, שהכין מסמך המפרט שורה של בעיות בתכנון הזה.

הטענה המרכזית הייתה כי התכנון נעשה ללא שיתוף התושבים, תוך התעלמות מצורכי הישוב, מוסדות הציבור ישרתו את השכונה או העיר החדשה, אך לא את העיר הוותיקה, הבניה למגורים על עתודת הקרקע היחידה של היישוב תשרת תושבי חוץ ותקשה על מציאת פתרון מגורים לבני הישוב. כמו כן נטען כי הישוב קטן מתגוררים בו כ-20 אלף תושבים במעמד סוציו אקונומי נמוך, והוא יתקשה לשאת בעול הכלכלי הכרוך בקליטת עשרות אלפי תושבים חדשים.

ההסכמות עם משרד הבינוי יתנו מענה למרבית הטענות האלה. עו"ד קייס נאסר שמייצג את המועצה מסביר לכלכליסט כי "ההסכמות עליהן הגענו עם משרד הבינוי הם חיוביות, אם הותמ"ל יאמץ את ההמלצה לעצור את התכניות ולהכין תכנון חדש על פי הכללים של החוקרת אנחנו חושבים שזה כיוון הנכון".

שרת הבינוי יפעת שאשא ביטון אומרת כי:"ההסכמות הן בשורה שמאפשרת מענה לצורכי ציבור, שלוקה בחסר בישוב. הלוואי שנצליח לעשות את זה בעוד ישובים בחברה הערבית. אם נצליח לעשות תהליך דומה בעוד מקומות זכינו".

בני דרייפוס מנכ"ל משרד הבינוי אומר לכלכליסט "החזון הוא להרים ולפתח את ג'דיידה מכר באמצעות תקציבי פיתוח והסכם גג, מדובר בהרבה כסף שיכול לשנות מקצה לקצה את הישוב. הגענו להסכמות האלה בזכות אומץ ציבורי וגמישות של ראש הרשות".

מהותמ"ל נמסר: "אנו מברכים על ההסכמות אליהם הגיעו נציגי משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל עם נציגי הישוב. כל זאת, בכדי להביא לתכניות בעלות מכנה משותף רחב ככל האפשר שיאפשר את קידום התכניות ובהמשך אף את מימושן בפועל. ההבנות והמלצות החוקרת יוצגו בפני הוועדה בשבוע הקרוב".