בלו מג'יק הוא הסם הכי נפוץ במדינה

הסם הממריץ הכי נפוץ במדינה אינו אקסטזי אלא "הבלו מג'יק". ניתן להשיג אותו במאות תחנות שפזורות ברחבי הארץ והבעיה היא כי המדינה אינה מוכנה להכיר בעומק ההתמכרות. היא עושה הכל בשביל למכור לנו לוקש שהמציאות אינה כה גרועה אבל האמת היא שמצבנו קשה והעתיד לבוא אינו מבשר טובות.

בכל פעם שהמשאבה מזרימה דלק לטנק הדלק ברכב, קרוב ל-52% ממחירו הדלק זורם כמס בלו למדינה, ויחד עם מע"מ, זה מגיע לשיעור של 65%. נכון שאין מדובר על התמכרות חדשה ומזה שנים שתקציב המדינה והכלכלה שלנו מושתתים על גביית מיסים מכלי רכב פוסיליים, אולם שתי התפתחויות שאירעו במרוצת החודשים האחרונים מבהירות באופן חד משמעי כי לא רק שהמדינה מכניסה יד לכיסם של בעלי הרכבים באופן עמוק וכואב, אלא שגם לא ממש אכפת לה מבריאותם של האזרחים. עזבו אתכם תחלואה, העיקר לעשות קופה.

מימין: בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: עמית שעל

ההחלטה הראשונה שנתקבלה היא העלאת שיעור מס הקניה על מכוניות היברידיות, שעומד כיום על 30% ועתיד לעלות בהדרגה החל מהשנה הבאה וב־2022 ישתווה למס הקנייה ה"רגיל" של 83% המוטל על מכוניות לא היברידיות.

כמו כן, לאחרונה הוחלט לבטל את ההטבה לעובדים שמחזיקים רכב צמוד "ירוק". מדובר על עשרות אלפי עובדי חברות שעושים שימוש ברכב של המעסיק או ברכב ליסינג, בין אם היברידי עממי כמו טיוטה קורולה הייבריד ובין אם רכבי פלאג אין הייבריד. מחשבונם צפויים להיגרע החל משנת 2020 עוד מאות שקלים נוספים בחודש.

מדוע זה כה אקוטי? זיהום האוויר ממקורות תחבורתיים מהווה כשליש מכלל פליטות המזהמים בישראל והוא מקור המשמעותי ביותר לכך במרכזי הערים. ההערכות הן כי כ-10% שהם 1,110 ממקרי הפטירה בישראל נגרמים בשל חשיפה לזיהום אוויר ברכב. הדרך לצמצם את התחלואה עוברת גם דרך הגברת הכדאיות של רכישת רכבים היברידים, שמייעלים את צריכת הדלק בשיעור של כ-40%. אולם הייעול משמעו קיטון בהכנסות.

רכבים ליד תחנת דלק צילום: אלכס קולומויסקי

כל עוד נתח השוק של הרכבים ההיברידיים עמד על סדר גודל של 5%, משרד האוצר יכול היה לבלוע את הצפרדע הזו, אולם כאשר המצב יצא מבחינתו משליטה ופלח השוק גדל לכדי למעלה מ-10% מהשק, נוצר איום משמעותי על הכנסות המדינה. הבעיה אינה רק החיסכון בדלק וכפועל יוצא גם הקטנת גביית המס, אלא גם העובדה כי בגינן משלמים רק 30% מס קניה.

אחד מהמאפיינים של התמכרות זה הרצון לספק את הצורך בטווח הקצר, תוך התעלמות מהתמונה הרחבה וההשלכות ארוכות הטווח. אם בעבר, היה ידוע כי חשיפה לזיהום אוויר מגבירה תמותה ממחלות נשימה, לב וסרטן, הרי שכיום, המדע קושר גם את מחלת הסוכרת והריונות בסיכון לפליטת מזהמים כאלו. וזאת בטרם דיברנו על הזיקה אל משבר האקלים שמהווה בעיה כלכלית פראקסלנס. האצת תהליך המדבור שנוצר בעקבות כך וכפועל יוצא, פגיעה בחקלאות ובריאות הירוקות, עלולים להוביל לתוצאות הרסניות. אבל למי אכפת, שתה ואכול היום כי מחר כולנו ממילא נמות.

מכור שזקוק למנה יעשה כל שניתן בשביל להשיגה תוך ניסיונות שכנוע עצמיים וסביבתיים כי הגאולה נמצאת ממש מעבר לפינה. לפני שנה הוציאה ממשלת ישראל הודעה חגיגית לעיתונות, בה בישרה לעולם כי בכוונתה לאסור עד 2030 את הייבוא של מכוניות המונעות בבנזין ובסולר" 100% מכלי הרכב הפרטיים יונעו בחשמל או מימן. היעד הסופי הוא הצבת 1.4 מיליון כלי רכב חשמליים על כבישי ישראל, עד 2030, וכיעד ביניים נקבעה מטרה של מכירת כ-27 אלף כלי רכב חשמליים ב-2022.

זכורה גם החלטה 5327 מינואר 2013, שנועדה להפחית במשקל הנפט כמקור אנרגיה בתחבורה בישראל בשיעור של כ-30% עד 2020. בנוסף, במסגרת הסכם פריז למיגור שינוי האקלים, ובמסגרת הסכמים אחרים, התחייבה המדינה להפחית את פליטת המזהמים במדינה, אבל יותר מסביר להניח שזה לא יקרה. הפער בין היעד השרירותי שהוצב לבין השיקול הכלכלי – גדול מידי.

זה הכל מסך עשן. למשרד האוצר אין שום כוונה להיגמל. ההכנסות הישירות (מס קנייה) והעקיפות (מס דלק, אגרות וכו') מכלי רכב מונעי נפט תופסות כ-14% מהכנסות המדינה השנתיות ממסים. הקלות בה ניתן להשתמש במיסוי רכב ודלק כמקור לסגירת גרעונות , בניגוד לגביית מיסים אחרים - קוסמת מאוד. יאמר לזכותה של המדינה כי בשנים האחרונות היא העלתה את האכיפה כלפי עבירות כגון חשבוניות פיקטיביות, הימורים והגדלה מלאכותית של הוצאות, אולם אין כלל בסיס להשוואה מבחינת היקף הגבייה.

מנגד, הסבירות כי אחרי הבחירות יושתו עלינו מיסי תחבורה נוספים - גדולה הרבה יותר. בין אם באמצעות העלאה מדורגת של המס על הבלו ובין אם באמצעות מס גודש השורה התחתונה ברורה – הירוק היחיד שהמדינה רואה מול העיניים זה דולרים.

הכותב הוא יועץ עסקי בתחום הליסינג בחברת פתרונות אפקטיביים