"אפשר לספק מים לכולם - במקביל להורדת התעריף"

מנכ"ל מקורות אלי כהן, למה לקח עשרות שנים לבצע רפורמה בחברה?

"כנראה שהיינו צריכים לחכות שתבשיל השעה, גם מבחינת המדינה וגם מבחינת המערכת. מנכ”ל ההסתדרות ארנון בר־דוד, שהיה שותף מצד העובדים, אמר במעמד החתימות ביוני שמ־1980 לא היה שינוי כזה גדול במקורות במערכת היחסים עם העובדים. הבשילה השעה בה היה צריך גם לקדם את משק המים וגם להתייעל, ולכן הרפורמה בחברה היא גם שלטונית מול הרגולציה; וגם שילוב של אינטרסים של המשק ושל העובדים: הפכנו לחברה מדווחת, מה שמעמיק את הממשל התאגידי וחיזקנו את עולם ניהול הסיכונים ההנדסי והפיננסי".

"יש צורך דחוף של משק המים לטפל במציאות של בצורת שנמשכה קרוב לשש שנים. אז בשנה האחרונה משק המים התאושש מעט, אבל קודם לכן היינו בחמש שנים שחונות רצופות. הביצוע שלנו עכשיו מכומת לפרויקטים שעלינו לבצע בשבע השנים הקרובות, כאשר עלות הפיתוח המשוערת היא פי שניים מהממוצע שהיה לנו עד היום, כלומר אם זה היה מיליארד שקל בשנה עכשיו זה 2 מיליארד שקל בשנה. אתה לא יכול להוציא כאלה סכומים בלי מבנה מסודר וארגון מחדש, והמשק יזדקק למים האלה בעתיד הקרוב".

עלות הפרישה של עובדי מקורות נאמדת ב־1.2 עד 1.4 מיליון שקל לעובד, כאשר כלל העובדים שיישארו בחברה יזכו למענק חתימה והתייעלות בהיקף של 25 אלף שקל לעובד. עוד יקבלו העובדים תוספת שכר של 2.2% לשכר הבסיס שלהם.

"הרפורמה תאפשר לנו להקים יחידת ניהול ארצית לכל משק המים, בדומה מאוד לזו שקיימת בחברת החשמל. ככל שאני יודע אין כזו בעולם - והיא תעשה לראשונה גם בילינג, תשלח חיוב, ללקוחות. בכלל, עם אישור הרפורמה התחלנו מעבר של כלל האגפים לדיגיטציה ותוך שישה חודשים לא יהיה פה שימוש בנייר עד לרמה שהמחשב האישי יהיה כלי העבודה, גם בשטח. אם היום נוסעים 40 ק"מ לפתוח אתר ולהסתכל בספרים שלו - עכשיו הכל יהיה דיגיטלי עם מדי מים לקריאה מרחוק, וזה מבלי לוותר על ניטור בעיות, שיימשך כמובן באופן אנושי".

"אם נסכם את הפרויקטים הכי בוערים אז אפשר להגיד שאנחנו מקימים שלושה מובילים ארציים חדשים: זה יכלול את חיבור מתפיל המים הצפוני החדש המתוכנן למערכת הארצית; חיבור מתפיל שורק 2 החדש למערכת הארצית וחיבור הערבה. זו תוספת של מאות־מיליוני קוב מים למשק כל שנה, רובם לצרכים שוטפים וחלקם גם לחקלאות".

"שיעור התפלת המים היום הוא כ־80% מסך הצריכה הפרטית הביתית, ועד לפני כמה שנים היו מי שחשבו שזה יספיק. אבל חמש שנות בצורת ייבשו את מקורות המים בצפון, וחייבים לחבר אותם למתקן חדש ולמערכת הארצית כבר בתוך כמה שנים. גם אזור ירושלים יקבל מערכת הולכה חדשה, ויש את פרויקט שיקום הכנרת שבמסגרתו נזרים בחזרה מים מותפלים לשם כדי לאושש את מאגר המים. כל אלו חייבו החלטת ממשלה ורפורמה ארגונית מקיפה".

אלי כהן, מנכ"ל מקורות צילום: אוראל כהן

זה יגדיל את ההוצאות שלכם. זה ישפיע גם על התעריף?

"התעריף נקבע על ידי רשות חיצונית שאין לנו נגיעה אליה. אנחנו מעריכים שהוצאות החשמל שלנו יגדלו במהלך החומש הקרוב בכ־25%, אבל במקביל נצמצם את הצריכה בכ־7% כבר בקרוב. יש לנו 1,000 משאבות שתוחלת החיים שלהם תסתיים. חלק מהן ותיקות שמשפצים אותן והחזר ההשקעה יגיע תוך ארבעה חודשים. אנחנו רוצים לא רק לשקם אותן אלא גם להמיר את צריכת החשמל לגז טבעי. רק תבין שמתוכננת לנו לעשור הבא תוספת של 500 בארות מים. אם כל קידוח עולה 10 מיליון שקל, מדובר על השקעה של סך הכל 5 מיליארד שקל, וזה יחייב את החברה להתאים את עצמה למכרזים ותכנון".

"חלק מהתוכנית הוא גידול פרויקטים לאחר הבצורת תחת רפורמה בחברות הבת (מקורות ייזום ושח"מ - ל"ג) עם הפרטת מקורות יזום, ופרישה של 170 איש. זה דורש מימון. ברגע שתהיה ממשלה יפריטו את מקורות ייזום ובתמורה למכירתה - כולל מכירת מתקן ההתפלה התקול באשדוד שכבר רשם לנו נזקים - נוכל אולי ליהנות מהכנסות”.

“האירוע הזה קרה טרם תקופתי ובחברת בת שלנו, אבל אין ספק שהוא גרם נזק גדול לחברה, גם ברמה התדמיתית. לפני כמה חודשים הגיע היו”ר החדש של מקורות מרדכי מרדכי להסכמות עם המדינה והבנק המלווה למכור את המתקן בהליך מכרזי. כדי ללמוד מה קרה מינינו לאחרונה, ובברכת רשות החברות, בודק חיצוני לאירוע.

“בתור מי שגדל באוצר, אין לי מחלוקת על העברת הטיפול במים לסקטור הפרטי. יש מקום לחשוב האם מדינה שומרת לעצמה נכסים בתחום ליבת התשתיות שלה. מים זה ליבת תשתית יותר מחשמל. האם המדינה היתה אמורה לשמור על העסק והמתקנים בבעלות המדינה? לא יודע. בסופו של דבר זה נכס שלטוני. ברגע שאתה מוציא אותו החוצה חובה לפקח - והיה מקום לעשות פיקוח טוב יותר”.

“לגבי התאגידים אני פחות בקיא וזה לא בעולמות שלנו. בנוגע לשאר אני יכול לומר שמשק המים יכול וחייב להתייעל, ואפשר לספק מים לכולם במקביל להורדת תעריף. במסגרת הרפורמה נמכור נכסי נדל”ן ושטחים אחרים כדי לממן את הפעילות שלנו, כדי לא להכביד על כיס האזרחים ולמנוע התייקרות.

"משק המים עובר טרנספורמציה וכדור הארץ מתייבש. קח את הבעיות של הודו, למשל, שכבר גולשות לעולם. יש ביקוש ענק לידע וליכולות של מקורות לסייע בעולם בתחומים שבהם ישראל כבר מתמודדת אתם, ולכן רמת ההשקעות העולמית תגדל בעשרות מונים.

“הצד השני הוא טיפול בביוב ושפכים. בשל תקנות סביבה היום כבר אי אפשר לשפוך שפכים לנהר או לים, וישראל מובילה בתחום. תהיה לנו קבלנות בחו”ל ונוציא את הפרויקטים למכרזים. אנחנו נתפסים כאחת מחברות האינטרגרציה הטובות בעולם, ולכן נקים קרן השקעות למים בעולם, כי אפשר לתרום ידע ומערכות לפיתוחים של סטארט־אפים ולא חייבים להיות לידרים או בעלים. נבחן שותפויות בנושא".

"אני שותה מים מהברז”, צוחק מנכ”ל חברת מקורות אלי כהן. “גם כשהייתי בבנק פועלים ויכולתי לקנות מים מינרליים בבקבוק אני נהגתי לשתות מים מהברז. איכות המים פה טובה".