בזק נלקחת שוב כבת ערובה בידי פוליטיקאים

אי ההסכמה של שר התקשורת דוד אמסלם לחתום על מתן היתר שליטה בבזק לקרן סרצ’לייט עומדת להביא את עסקת בזק למבוי סתום, ולמתן אפשרות לקרן לסגת מהעסקה או להפחית את התמורה בעסקה למוכרת, חברת בי־קום, ששלחה לאמסלם מכתב מודאג בנושא.

אמסלם מתעקש לא לחתום על מתן היתר שליטה לסרצ'לייט ומתנה את חתימתו בקבלת אישור של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לכך שלא תיפתח חקירה נגדו אם יחתום כפי שקרה בתיק 4000.

דוברו של השר אמסלם אמר כי הוא עשה הכל כדי לקדם את מתן ההיתרים, "עם כניסתו לתפקיד הוא התבקש בידי הצוות המקצועי לקדם את הדברים שעל הפרק במתן ההיתר, הוא שוחח עם משרד הביטחון ועם יו”ר המועצה לכבלים ולווין, וכשהטיפול הסתיים כל מה שהוא מבקש זה סוג של התחייבות מהיועץ המשפטי. לא היה שר שעשה פעילות כל כך אחראית במיוחד בזמן שעומדת על הפרק תביעה דומה שמשפיעה על העניינים הפוליטיים", אמר הדובר, "אנחנו ערים למצב, אבל מפנים את כולם ליועמ”ש. שיתסכל על הטענות ויתייחס לטיעונים ואז השר יחתום".

מימין: שר התקשורת דוד אמסלם, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ומנכ"ל בי־קום עמי ברלב צילומים: יואב דודקביץ, אוראל כהן, עמית שעל

עם זאת, בסביבת החברות שמוכרות את בזק יש כעס גדול על אמסלם, המלווה בדאגה לגורל העסקה. סרצ'לייט אמורה לרכוש את השליטה בבזק תמורת כ־485 מיליון שקל. כל האישורים לעסקה ניתנו למעשה וחסרה רק החתימה של השר. ההסכם מול סרצ'לייט קובע שעד 24 בנובמבר חייבת להיות השלמה של העסקה — אחרת כל אחד מהצדדים יכול לסגת ממנה.

אלא שמרגע קבלת ההיתר לפי ההסכם דרושה תקופת היערכות של 11 יום כדי לטפל בנושאים הטכניים סביב העסקה, כולל קריאת לכסף מהמשקיעים של קרן סרצ'לייט. במילים אחרות, עד חצות ביום שלישי הקרוב, 12 בחודש, חייב להתקבל היתר השליטה, שמותנה כרגע בחתימה של אמסלם.

אמסלם דורש ערבות

14 אישורים שונים להיתר השליטה התקבלו מהגורמים הרלוונטים. כולל הדרג המקצועי במשרד התקשורת, כלומר המנכ"ל נתי כהן, ואפילו משרד הבטחון והשב"כ. אלא שאמסלם לא מוכן לחתום על ההיתר אם מנדלבליט לא יערוב לו שלא יפתח בחקירה נגדו כפי שקרה לראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000 לגבי עסקת רכישת מניותיו של שאול אלוביץ’ ביס על ידי בזק שאותה אישר נתניהו כשר התקורת. אמסלם דורש הסבר מדוע עסקת סרצ’לייט לא דומה לעסקאות העברת השליטה שהיו בעבר.

במכתב ששיגרה בימים האחרונים ראש המטה של אמסלם יפית בן עטר ליועצת המשפטית של משרד התקשורת דנה נויפלד, כתבה בן עטר כי “בטרם יוכל השר לחתום, התבקשת על ידו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לקבל הבהרות הנוגעות לבסיס העסקה, מאחר שעל פי החשדות בתיק 4000 גם השר עלול לבצע לכאורה פעולות שמעניקות הטבות שלטוניות בעסקת המכירה הנוכחית... השר נדרש לפעול לקידום עסקת בזק סרצ’לייט שאמורה להניב למוכרים הטבות כלכליות בהיקף כחצי מיליארד שקל ומצד הקונים המעניקה שליטה בחברה של 6 מיליארד שקל. למיטב הבנת השר מכירה וקנייה מתבצעות תחת פיקוחו של הממונה על שוק ההון, ולמשרד התקשורת אין שום נגיעה בכל הקשור לשווי העסקאות. לפיכך מבקש השר את התייחסות היועץ המשפטי לעניין”.

מהמכתב עולה כי אמסלם שאל בפגישה את נויפלד מה היה מקור סמכותו של מנכ”ל משרד התקשורת שעבר אבי ברגר להתנות את אישור המכירה של האתר יד 2 ושל עסקת בזק־יס בהפעלת השוק הסיטונאי בתשתיות בזק, ונויפלד לא ענתה בטענה שהיא מעורבת בתיק 4000. בן עטר מבקשת הבהרות גם לעניין זה. המכתב מצביע על עימות למעשה בין השר אמסלם לדרג המקצועי במשרד שלא שיתף פעולה עם הדרישות שלו.

מקורבים לעסקה וגורמים משפטיים רואים במהלך של אמסלם ניסיון להלך אימים על מנדלבליט בפרשת 4000. גורם עסקי באחת החברות המעורבות התבטא בחריפות נגד אמסלם וטען כי "כולם רוצים כבר לסגור את העסקה המתארכת הזו. אבל אנשים מתחילים להתעייף למרות שכבר הוציאו מיליונים על העסקה (הכוונה לסרצלייט – ג”ח). אתה לא רוצה להיכנס למדינה שבה ההתנהלות משוגעת. אמסלם עושה הצגה. על מה מדברים פה? הוא מכיר את סרצ'לייט? יש לו קשר אישי אליהם? זו חתימה טכנית. הוא רוצה לקחת אחראיות על 3 מיליארד שקל כספי פנסיה? אי אפשר לשחק עם לוחות הזמנים. משרד התקשורת עבד ימים ולילות בשביל האישור הזה. אמסלם עושה משחק פוליטי. איפה האחריות הציבורית שלו? מה הבעיה שלו לגשת למשרד היועץ המשפטי ולדבר איתו במקום במכתבים?”.

המכתב ששלחה בי־קום שמחזיקה ב־26% ממניות בזק ושאת השליטה בה רוכשת סרצ’לייט, מוגדר כמכתב דאגה, שמסביר לשר מה הנזק שיכול להיגרם במקרה שלא יחתום. מאחר שעד למועד הקריטי יש עוד שבוע, המכתב שנשלח על ידי מנכ"ל בי־קום, עמי בר לב מנוסח בעדינות יחסית. הוא מזהיר את השר כי ייעשה נזק גדול לכספי ציבור במידה שלא יחתום.

“חייבים אישור היום”

"אנחנו חייבים לקבל את האישור היום כדי לעמוד בלוחות זמנים מאוד מורכבים, גם של הבורסה וגם של סרצ’לייט שצריכה ‘לקרוא’ לכסף. חייבים לקבל את האישור היום כי אחרת נהיה תלויים בהסכמה של סרצ'לייט להאריך את תוקף העסקה. המועד האחרון להשלמת העסקה הוא 21 בנובמבר. ופרק הזמן עד אז נדרש למיצוי ההליכים להשלמה. עשיתי את התהליך המקצועי והכי טוב שיכולתי. הם עברו את כל האישורים והבדיקות האפשריות וקיבלו את האישור לעסקה”, כותב ברלב.

"למיטב ידיעתנו, טיוטת היתר שליטה בבזק לחברות סרצ'לייט וט.נ.ר. אשר הדרג המקצועי במשרד התקשורת אישר הונחה לחתימת השר. חברתנו הופתעה והוטרדה ביותר נוכח פרסומים בתקשורת לפיהם כבוד השר שוקל שלא לחתום על היתר השליטה, אם היועץ המשפטי לממשלה לא יאשר לו", נאמר במכתב.

"שאלת החתימה של כבוד השר על ההיתר היא שאלה עובדתית של ניגוד עניינים: אם אין לשר קרבה עסקית, חברית או משפחתית לסרצ'לייט, לט.נ.ר או למי מבעלי השליטה בהם, אין כל סיבה שכבודו לא יחתום או שיעכב את חתימתו; זו שאלה שהתשובה לה נמצאת אצל השר בלבד ולא אצל היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בעסקה איכותית, עסקה המגנה על כספי הציבור המושקעים בקבוצת בי־קום/בזק, ועסקה שמזרימה מאות מיליוני דולרים לחיזוק שוק התקשורת הישראלי.

“כל עיכוב באישורה של העסקה עשוי לגרום נזק בלתי הפיך לכספי הציבור והפנסיות כמו גם לבזק עצמה. אם העסקה לא תצא אל הפועל צפויים הכספים הללו להיקלע לסחרור פיננסי חסר תקדים ולמחוק לציבור הישראלי מיליארדי שקלים. הסיכון עצום. מעבר לכך, עיכובה של העסקה עשוי לגרום לטלטלה פיננסית באחת מחברות התקשורת הגדולות בישראל ולגרום נזק לשוק התקשורת הישראלי, "הצעת ההסדר כפי שאושרה תייצב את השליטה בבזק ותעביר את השליטה בקבוצה כולה לגורם מוכר, בעל אמצעים ומוניטין רבים, ועתיר ניסיון בשוק התקשורת הבינלאומי. יציבות ובעל שליטה חדש כאמור דרושים לא פחות לבזק עצמה - אשר השר וצוות משרדו אמונים על יציבותה”.