מנכ"לית תיגבור: "העלאת שכר המינימום שחקה את הרווחיות"

קבוצת תיגבורהוקמה ב־1978 בידי רינה בנבנישתי, אמה של המנכ"לית הנוכחית אורית בנבנישתי. החברה, שבראשית דרכה עסקה בשירותי כוח אדם, התרחבה במהלך השנים גם לסיעוד ולמערך שירותים בקהילה. בנוסף היא פועלת בתחום השמירה והאבטחה — באמצעות חברת רשף, שבשנת 2000 רכשה 76% ממנה.

תיגבור הונפקה בבורסת תל אביב ב־2007 לפי שווי של 60 מיליון שקל, ונסחרת כיום לפי 128 מיליון שקל, לאחר זינוק של 41% במניה מתחילת השנה. היא מפעילה כ־40 סניפים בפיזור רחב, באמצעות 400 עובדי מנהלה והנהלה, ומעסיקה מדי חודש כ־10,000 עובדים בממוצע. האם רינה, שכיהנה בשנים האחרונות כנשיאת החברה, הפסיקה לכהן בתפקיד זה בתחילת השנה, וכיום היא דירקטורית בלבד בתיגבור. היא מחזיקה ב־44.2% ממניות החברה, בתה אורית ב־22.4%, ובנה דורון בנבנישתי, המכהן כמנהל הפיתוח העסקי, מחזיק ב־13.6%.

אמך הקימה את החברה לפני יותר מ־40 שנה. מתי את השתלבת בה?

"כשאימי הקימה את החברה, אמר לה אבי, שעבד באותה תקופה בחו"ל: 'אני מאחורייך, תקימי את החלום שלך'. בתחילת הדרך השחקנית הגדולה בתחום רוח האדם היתה מנפאואר. אבל התעשייה השתנתה רבות מאז. לאחר כמה שנים, כשהוחלט להרחיב את תיגבור, הצטרף גם אבי לחברה. במהלך לימודי התואר הראשון שלי בסטטיסטיקה נשלחתי לעבוד כתמלילנית אצל לקוחות של החברה לפי תעריף שעה, ואחר כך מילאתי את כל התפקידים כמעט, מלבד מנהלת חשבונות ראשית וסמנכ"לית כספים. עבדתי לפי שעות, הייתי רכזת כוח אדם, פקידת שכר, הקמתי את מחלקת המכרזים והייתי מנהלת תחום אבטחת איכות. את התואר מנכ"לית נתנו לי לפני כ־20. אימי כיהנה במשך שנים כיו"רית, אבל כשהמוסדיים דרשו הפרדה בין תפקידי היו"ר והמנכ"ל מינינו מישהו אחר במקומה.

"תיגבור ממציאה את עצמה כל הזמן מחדש. לפני 40 שנה עסקנו רק בכוח אדם, לפני 30 שנה נכנסו לעולם הסיעוד ובתחילת שנות האלפיים לתחום האבטחה. רשף היא כיום בין חמש חברות האבטחה הגדולות בישראל עם 1,500–2,000 מאבטחים".

אורית בנבנישתי צילום: יריב כץ

משיקה אפליקציה לניהול קהילות תומכות לקשישים ונכים

החברה הציבורית היחידה הפועלת כיום בעולמות הקרובים לתחומי פעילותה של תיגבור היא דנאל, אבל בנבנישתי אומרת כי "תחום הסיעוד והזקנה בתיגבור שונה מהמתחרים שלנו. אנחנו מגייסים עובדים בני הגיל השלישי לפרויקטים שונים, וגם מעניקים שירותים שונים לאותה קבוצת אוכלוסייה. אנחנו מספקים מטפלות ישראליות וזרות כזרוע ביצועית עבור המוסד לביטוח לאומי, ובמקביל מנהלים כ־80 קהילות תומכות. מדובר בבית אבות וירטואלי. במסגרת הקהילה התומכת אנחנו מעמידים לרשות מקבלי השירות, קשישים או נכים, לחצן מצוקה, ביקור רופא, אמבולנס, מפעילה חברתית ואב שכונה. בימים אלה אנחנו מבצעים פיילוט עבור הביטוח הלאומי, שבודק את שילוב הקהילות התומכות בשירותים שניתנים לקשישים בישראל. במקביל מנהלת תיגבור ארבעה מרכזי יום. התחום האחרון שמייחד אותנו הוא בית החולים הסיעודי משכנות זהב שבבעלותנו. הוא ממוקם בחדרה וכולל שלוש מחלקות סיעודיות".

איך אתם נערכים להתארכות תוחלת החיים?

"שיעור בני ה־65 ומעלה באוכלוסיית ישראל עומד כיום על 12%, והוא צפוי לעלות בעתיד ל־20%–25%, וכמובילי שוק אנחנו חייבים למצוא טכנולוגיות שתומכות בשירותים שאנחנו מעניקים. אחרי שבחנתי הרבה סטארט־אפים, השקענו לפני כשנה וחצי 350 אלף דולר ב־Echo Care, תמורת כ־5% מהחברה, ואני מכהנת בדירקטוריון שלה. לחברה, שיצאה מהחממה של אלביט, יש כבר חמישה פטנטים רשומים. אנחנו מאמינים שהמוצר שלה יחליף את לחצני המצוקה הקיימים בשוק.

"בנוסף, אנחנו משיקים אפליקציה לניהול הקהילות התומכות. כל אחת מ־80 הקהילות שלנו כוללת כ־200 בתי אב, וזה סדר גודל של 16–20 אלף איש, שכן נכללים בו גם בני המשפחה. האפליקציה מאפשרת קשר עם הקשיש, מספקת מידע על פעילויות חברתיות, ואם יש לו תקלה, אב השכונה יטפל בה או יפנה איש מקצוע מהימן, כדי למנוע מצב של עוקץ קשישים.

"בשנתיים האחרונות חיזקנו גם את תחום שירותי כוח אדם וההשמה, תוך התמקצעות בתחום הטכנולוגי. לפני שנתיים זכינו במכרז של אגף החשב הכללי במשרד האוצר לגיוס אנשי הייטק למדינה — מכרז שהשתתפו בו גם מטריקס, וואן ואלעד מערכות".

העבודה בחברה משפחתית מובילה, לעתים קרובות, לחיכוכים ומשברים.

"החלטנו לפני שנים שבסופי שבוע לא מדברים על עבודה, כדי לעשות בידול בין המשפחה לעסק. אני מאמינה באיזון בין עבודה ומשפחה, ותמיד אשאף לכך שלעובדים ולמנהלים שלי יהיו גם חיים פרטיים".

יש סיכוי שדור ההמשך ישתלב בחברה?

יש לי שני בנים. הבכור, בן 28, הקים עם שותף חברה משלו, והצעיר, בן 22, התחיל ללמוד הנדסת רפואה. גם אני, אחרי התואר הראשון, עבדתי בחוץ. ניסיון בשוק העבודה, מחוץ למסגרת המשפחתית, הוא מהותי בעיניי, לפני החלטה על הצטרפות לחברה". 

מימין: המייסדת רינה בנבנישתי, שמחזיקה ב־44.2% מתיגבור ובתה אורית צילום: עמית שעל

חלק ניכר מהעובדים שלכם מקבלים שכר מינימום, שעלה כמה פעמים בשנים האחרונות. האם גילגלתם את מלוא העלייה על הלקוחות?

"עליות השכר בשנתיים־שלוש האחרונות היו גבוהות ויצרו אי־ודאות בקרב כל המעסיקים בישראל. הפגיעה של חברות בענף שלנו היא עקב מרכיבי העבר, כמו רכיבי החופש, המחלה והפיצויים, שעולים עם עליית שכר המינימום, וזה מה שגרם לשחיקה ברווחיות שלנו. אבל מעבר לתוספות לשכר המינימום המחוקק שינה את הזכאות לימי חופשה, דבר ששינה את אחוזי הפנסיה ואת העלויות על ניהול המסלקה הפנסיונית. עכשיו יש כבר התייצבות, ואני חושבת שהיא נכונה".

מה עמדתך לגבי ההחלטה של כמה חברות ביטוח לצאת מתחום הביטוחים הסיעודיים הפרטיים?

"במדינת ישראל, כמו בכל העולם, צריכה להיעשות חשיבה לאור התארכות תוחלת החיים, כי היא משפיעה על כל אחד ואחד, ומדובר בעלויות גבוהות מאוד. עלויות הסיעוד למטפלת 24/7 לאדם סיעודי בביתו הן 9,000–10,000, כולל תנאים סוציאליים. בבית חולים סיעודי זה נע סביב 14.5 אלף שקל לחודש, ובמקומות פרטיים העלות גבוהה עוד יותר. תוחלת החיים הממוצעת בישראל לגבר היא כיום 81 ולאשה 84, כאשר עד לפני כמה שנים היא עמדה על 78 לגבר ו־81 לאשה".

הענף שלכם תחרותי?

"הוא תחרותי אך גם מסודר מאוד. על ענף שירותי כוח האדם חל הסכם קיבוצי שנחתם וחל עליו צו הרחבה, וכך גם בענף השמירה והאבטחה. בנוסף, חברות כוח האדם, השמירה והניקיון מחויבות ברישיון ייעודי ממשרד הכלכלה. כל עוד התחרות הוגנת, אני בעדה. גם המעסיקים חוששים כיום לעבוד עם חברות שיש בהן סיכון להפרת זכויות עובדים. בעקבות הכניסה של בודקי שכר לתחומי השמירה והניקיון הרגולציה גברה. בתחום הסיעוד הביטוח הלאומי מנחה את התעריף, כשהרווחיות התפעולית שהוא מגדיר היא כ־4%".

מניית דנאל עלתה בשנתיים האחרונות ב־75% ושלכם ב־13.5% בלבד.

"מדובר בחברות דומות אך שונות. אמנם, על פניו, אנחנו באותם תחומים, אך לתיגבור יש מגזרי פעילות נוספים של שמירה, אבטחה וניקיון, ולדנאל יש פעילות נוספת של הפעלת מסגרות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ומרפאות עיניים, כך שלא ניתן להשוות בינינו. בנוסף, מחזורי המסחר של תיגבור קטנים באופן משמעותי מאלה של דנאל, מעצם העובדה שיש כיום 20% אחזקות ציבור".

במחצית הראשונה של השנה ההכנסות שלכם צמחו ב־13%, אך שיעור הרווח הגולמי נשחק וגם ה־EBITDA בקושי עלה. מה גרם לשחיקה ברווחיות?

"עליית שכר המינימום השפיעה. בשנים 2016–2018 היתה עלייה דרמטית של 30% בשכר המינימום ולוותה בתוספת ימי חופש. השינוי ליווה אותנו לכל אורך הדרך, והיינו צריכים להתאים את עצמנו.

השיפור בהכנסות נבע מצמיחת הפעילות (2/3) ומעליה בשכר המינימום (1/3). בתחום השמירה והאבטחה ניכר שיפור בשיעור הרווח התפעולי, אך בשירותי כוח האדם והסיעוד היתה שחיקה קלה בשיעור הרווחיות, שהושפע מההוצאות הקשורות לעלייה בשכר המינימום: תוספת של יומיים חופש לעובדים, עלייה בהפרשות לפנסיה ועלייה בהוצאות לתפעול הפנסיוני. בנוסף, נרשם הפסד של כ־1.5 מיליון ששקל ב־2017 ו־2018 בבית הסיעודי משכנות הזהב. תחום הסיעוד המוסדי הוא העיסוק היחיד שהפעלתו מצריכה אישור מהמדינה. כשקיבלנו את המחלקה השלישית, חייבו אותנו בצוות עובדים מלא כדי לפתוח אותה, כך שכמעט שנה שילמנו משכורות בעוד התפוסה במחלקה היתה שולית".

האיומים העיקריים על החברה: שינויים והתאמות רגולטוריות

בשנים 2016–2018 עמדה עלות השכר המצרפית של האם בנבנישתי, בתה ובנה בתיגבור על 4.5–4.8 מיליון שקל — סכום שהיווה כמחצית מהרווח השנתי של הקבוצה.

זה לא נראה לך שכר מוגזם?

"עלות השכר של אימי ושלי כוללת שכירויות, שכן אנחנו משכירות משרדים לחברה. כך נדרש להציג זאת לפי תקנה 21. למשל, בעלות השכר שכר של אימי ל־2018 נרשמו דמי שכירות של 544 אלף שקל ואצלי כ־205 אלף שקל. מתחילת 2019 אימי מכהנת רק כדירקטורית, והשכר שלה ירד באופן משמעותי מעלות שכר של 1.2 מיליון שקל (ללא השכירות — א"ג) ל־200 אלף שקל בשנה".

קבלניות כוח אדם נתפסות בעיני הציבור כחברות שמנצלות עובדים ולא דואגות לזכויותיהם, מה אתם עושים כדי שלא יקרה אצלכם מצב כזה?

"לדעתי, הסטיגמה הזאת כבר לא כל כך קיימת. יש הסכם קיבוצי עם צו הרחבה, לחברות הגדולות והמובילות יש שם טוב, אבל בכל ענף יכול להיות פגע רע. אנחנו מכבדים את ההסכם הקיבוצי, מיניתי חשבי שכר שאמונים על הנושא, וגם מנהלת איכות ובקרית, כך שיצרנו מנגנון בקרה עצמית".

בעבר פורסם שמכרתם לעובדיכם פנסיות באמצעות סוכנות ביטוח שבבעלותכם.

"החברה נסגרה, ומעבר לכך לא אתייחס".

מהם האיומים העיקריים על החברה?

"בעיקר שינויים והתאמות כתוצאה מרגולציה. למשל, הדרישה להעסיק צוות מלא במחלקה בבית החולים הסיעודי, גם כשהתפוסה לא היתה משמעותית. בהקשר זה אני מוכרחה לציין שהחברה תמיד ידעה להתנהל תוך כדי תנועה, גם כשהכוכבים לא מסתדרים בשמים בדיוק כמו שנוח לנו".

אין ממש סחירות במניית תיגבור, דבר שמונע מהמוסדיים להשקיע בחברה. חשבתם לבצע הפצה כדי להגדיל את אחזקות הציבור, או לחילופין לבצע הצעת רכש מלאה ולמחוק את החברה מהמסחר?

"מעת לעת אנחנו שוקלים את נושא ההפצה, ונמצא את העיתוי המתאים במחיר הנכון לנו. בכל מקרה, לפני שנה אושר לחברה תשקיף מדף".