ביהמ"ש עצר את הפארסה שהוביל האוצר במכרז ההתפלה

בית המשפט המחוזי בירושלים עצר אתמול את הפארסה שהוביל משרד האוצר במכרז למתקן ההתפלה החדש. בעקבות ביקורת שמתח בית המשפט, החליט האוצר להחזיר את המכרז לבדיקה מחדש בוועדת המכרזים.

קבוצת 4a Desalination עתרה נגד החלטת ועדת המכרזים שבחשב הכללי על פגמים שנפלו בהחלטת הוועדה, זאת בשעה שנחסמה לה הדרך להתמודד במכרז על מתקן ההתפלה. הקבוצה התמודדה מול שתי חברות אחרות, האצ'יסון ו־IDE, על הזכות להקים מתקן התפלה פרטי וחמישי במספר שנחשב לגדול מסוגו בישראל.

החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו צילום: עמית שעל

מדובר בקיבולת של 200 מיליון קו"ב בשנה ובעלות של כ־2.5 מיליארד שקל. 4a Desalination לא עלתה לשלב הגמר בהתמודדות, ומי שכן נשארו במירוץ הן שתי החברות שנמצאו רק לפני כמה שבועות ככאלו שהטעו לכאורה את המדינה באספקת מים מותפלים עם מליחות גבוהה מהמתבקש, זאת ממתקן שורק שהיה בבעלותן.

הנתונים על הבעיות במתקן שורק היו ידועים לכולם. יתרה מכך – ועדה בין־משרדית שבה לקח משרד האוצר חלק קבעה ש"מתקן ההתפלה שורק הפר באופן שיטתי ולאורך תקופה ארוכה את ההסכם מול המדינה. ההפרה האמורה באה לידי ביטוי באספקת מים שאינם עומדים בדרישות האיכות הקבועות בהסכם". גם אם לא היתה סכנה לציבור, הוועדה מצאה ש"במשך תקופה ארוכה חרג ריכוז הכלוריד במים עד כדי פי 4 ויותר מהרף שנקבע. אספקת המים ברמת איכות שאינה עומדת בתנאי ההסכם היא חמורה ביותר. יתרה מזו, העובדה שמדובר באספקת מים לשתייה, שהנם מוצר בסיסי וחיוני ביותר לאזרחי המדינה, מביאה לפגיעה קשה באמון האזרחים".

משרד האוצר לא עשה דבר עם הנתונים האלה. הוא לא מנע את התמודדותן של IDE והאצ'יסון במכרז. פרסום מסקנות ועדת הבדיקה על מחדל מתקני ההתפלה פורסם לפני שהאוצר קבע ש־IDE והאצ'יסון יעלו לשלב הגמר במכרז הענק הזה.

מדוע האוצר נתן למי שהפר הסכם ופגע באמון האזרחים להתמודד על הזכות להקים עוד מתקן התפלה? ל־IDE והאצ'יסון ניסיון רב בהתפלה, ומספר מתקני ההתפלה ש־IDE לבדה הקימה בכל העולם מסתכם ביותר מ־400.

מתקן ההתפלה בשורק. "פגיעה קשה באמון האזרחים" צילום: מרק נימן

כלומר היה נימוק מקצועי לתת לה להתמודד. מנגד נזקף לחובתה ניסיון להטעות את המדינה כדי להשיג רווח כספי של כ־60 מיליון שקל, מתוכם 12 מיליון שקל ברווח ישיר (חיסכון בחשמל ובמינרלים) והשאר חיסכון בקנסות אם היו תופסים אותם בזמן ומבקשים מהם לתת לאזרחים מים באיכות הנדרשת.

בנוגע לניסיון לרמות לכאורה את המדינה, כאן האוצר נתקע בין הפטיש לסדן. אם הוא היה פוסל את שתי החברות מלהתמודד, ומשאיר רק את העותרת, הוא היה נתקע עם מציע יחיד – מה שהיה מייקר ככל הנראה את המחיר ומתגלגל על ציבור הצרכנים בתעריף המים. מנגד, ביטול המכרז היה דוחה את הקמת המתקן, וזאת תוך פגיעה אפשרית בכלל הציבור שיצטרך ב־2023–2024 את המים לצרכיו השוטפים.

באוצר בחרו שלא להחליט: מצד אחד נזפו בשתי החברות, אבל מצד שני לא פסלו אותן, וכל זאת כדי להציל את המכרז. הניסיון הזה, סוג של שיטת מצליח, נכשל אתמול רשמית בפני שופט המחוזי ארנון דראל. השופט קיבל את הצהרת משרד האוצר שהוא מבטל את החלטת הוועדה הבין־משרדית, ולכן הוא מחזיר את כלל החומרים לדיון משרדי הממשלה. בעקבות ההחלטה משכה קבוצת 4a Desalination את עתירתה.

ככל שיוחלט לגשת למכרז חדש, משק המים עלול להיתקע עם מחסור במים באמצע העשור הבא, אותם מים שהיו אמורים להגיע ממתקן ההתפלה. אם מוסיפים לכך את הוראת החשב הכללי רוני חזקיהו שלא להוציא מכרזים, לא ברור בכלל מתי המתקן החדש הזה בכלל יקום והאם הוא יידחה בשנה, שנתיים או יותר.

עתירת 4a Desalination הוגשה באמצעות עוה"ד גיורא ארדינסט, תומר ויסמן, ערן וינר וג'ון אלקלק ממשרד ארדינסט בן־נתן טולידאנו.