יותר משטח נדל"ני: אדם נוימן הוסיף ערכים להייטק
מייסד WeWork הצליח בזמן קצר לבסס תעשייה שלמה ולשנות את עולם סביבת העבודה ההייטקיסטית. המודל לא מתבסס על שטח נדל"ני בעיקרו, אלא על קהילה, והקהילה היא זו שמודדת את הצלחת החברה
הרעש העצום סביב WeWork בעת האחרונה, ובמיוחד סביב דמותו של אדם נוימן, מפספסת נקודה חשובה ומשמעותית. בסופו של יום, נוימן הוא חלוץ, שיחד עם שותפיו ב-WeWork, הצליח בזמן קצר לבסס תעשייה שלמה ולשנות את עולם סביבת העבודה ההייטקיסטית.
- סופטבנק סידרה לאדם נוימן הדחה מפוארת
- נסגר: סופטבנק משתלטת על חברת WeWork, נוימן יפרוש
- חלם להיות טריליונר, אבל אדם נוימן כבר לא מיליארדר
כמו מיזמים ראשונים רבים, שהניחו את אבני היסוד עבור אחרים שבאו אחריהם, המבחן של מתחמי העבודה המשותפים הוא לא רק הערכת השווי לה זכתה WeWork, ואם היתה מוצדקת או לא, אלא העובדה ש-WeWork הצליחה לשנות את העולם ולהכניס לענף ההייטק ערכים שטרם היו קיימים בו.
אם נשים לרגע בצד את נוימן כמנכ"ל ונתמקד בדברים שנאמרו על המודל של WeWork, ב"וול סטריט ג'ורנל" ציינו שהמודל העסקי שעליו מתבססת החברה הוא שכירת שטחי משרדים לטווח ארוך והשכרתם לשוכרים, לרוב קטנים ובינוניים לטווח ארוך. הכרזה זו פשוט אינה נכונה. המודל העסקי שייצר נוימן הוא מודל שמייצר ללקוחות ערך הרבה יותר גבוה מהתשלום על דמי שכירות חודשיים בפועל. מודל כזה שובר את הנדל"ן והופך את ההצטרפות למתחם עבודה משותף לשירות.
הקהילה היא זו שמודדת את הצלחת החברה
כיצד פעלו עסקים קטנים לפני עידן WeWork? הם שכרו משרד קטן בבניין משרדים גדול, ועבורם הישיבה במשרדים במגדל הגדול היתה יותר חיסרון מיתרון, הבידוד שלהם מהעולם החיצוני יצר ניתוק שהוא לא רק חברתי, אלא גם עסקי. עולם חללי העבודה המשותפים הבין שהמגמה ההולכת וגוברת של הקמת עסקים עצמאיים, לצד התפתחות ההייטק והיזמות הם ההזדמנות לשנות את המשוואה הזאת.
קיימים כמובן גם מתחמי עבודה משותפים, שרואים עצמם כחברת נדל"ן. אך ללא יצירת קהילה שמייצרת ערך, חיבורים, שיתופי פעולה ויתרונות נוספים, יוכלו בהחלט להרוויח כסף, אבל לא להביא ערך מוסף ללקוחות מעבר לישיבה המשותפת במתחם נדל"ן מעוצב ויוקרתי. ישיבה במתחם משותף ללא חיבור בין חברות, עסקים ולקוחות מחזירה את העסקים לעולם הישן שבו היו מבודדים פיזית.
אותו קטלוג כוללני של כל מתחמי העבודה המשותפים הוא שגוי, משום שהמודל לא מתבסס על שטח נדל"ני בעיקרו, אלא על קהילה. והקהילה היא זו שמודדת את הצלחת החברה. נוימן הצליח לזהות צורך אמתי של חברות, רובן בתחום הטכנולוגיה והסטארט-אפ, ולייצר שוק חדש על בסיס הפעילות הראשונית של החברה שלו.
הקהילה הפיזית בשונה מקהילה וירטואלית ברשת חברתית, מאפשרת גם באמצעים טכנולוגיים לייצר חיבור פיזי ופגישות בעולם האמתי בין חברי הקהילה. הזמינות הגדולה למפגשים בין חברות ועסקים ולא פחות – היכולת להיות חלק מקהילה וליהנות מיתרונות תחרותיים שלפעמים יש רק לחברות גדולות, הם המקום שבו הטכנולוגיה יכולה להיכנס לעולם חללי העבודה המשותפים ולהפוך אותם להרבה יותר מנדל"ן.
להסתכל על השוכר מעבר למספר
נוימן לימד את חברות מתחמי העבודה המשותפים שעליהם לייצר מפגשים, ייעוץ ושיתופי פעולה שלעתים אפילו מניבים ערך עסקי גבוה יותר ללקוחות מדמי השכירות החודשיים שהם משלמים בעצם על נדל"ן, ובמקרים מסוימים אפילו מדמי השכירות השנתיים. אין ספק שלקוח כזה יוקיר תודה ואף ירצה להפוך את השהייה בקהילת הרשת לקבועה ככל שיוכל. כך גם חברות שגדלו לממדים גדולים בחרו להישאר עדיין במתחם חללי עבודה משותפים, למרות שהיו יכולים כבר מזמן לשכור משרדים בקומה שלמה באחד ממגדלי ההייטק.
בעידן שבו רשתות רבות בוחרות לפתוח מתחמי עבודה משותפים, לחברות שרוצות להצליח ולהיות יותר מבניין משרדים מעוצב, אין דרך אחרת, מלבד אימוץ מודל עסקי שמסתכל על השוכר מעבר למספר, אלא כלקוח לטווח ארוך של חברה עסקית שאותו צריך לטפח, להקשיב לצרכיו וגם להתאים את המיקום הפיזי שלו בחלל העבודה לצרכים העכשוויים והעתידיים של החברה. זוהי תרומתו האמתית של נוימן לעולם מתחמי העבודה המשותפים וההייטק.
הכותב הוא מייסד משותף ומנכ"ל רשת חללי העבודה המשותפים Urban Place