בלעדי לכלכליסט
כחלון מפשיר 1.5 מיליארד שקל מכספי הרזרבה של תקציב 2019
לכלכליסט נודע שחלק ניכר מהכסף מיועד לסבסוד מפעילי התחבורה הציבורית; באוצר חוששים: תוספת של 4 מיליארד לביטחון תמחק את יתרון התקציב ההמשכי; ובישראל ביתנו מציגים: תג מחיר של מיליארדים לכניסה לממשלה
שר האוצר משה כחלון אישר אתמול להפשיר את רוב הרזרבה בתקציב המדינה ל־2019 בהיקף 1.5 מיליארד שקל - כך נודע לכלכליסט. על הקמת הרזרבה, שנועדה לביצוע שינויים בתקציב, החליטה ועדת הכספים במרץ 2018, כאשר אישרה את התקציב ל־2019, במועד מוקדם מהרגיל.
קראו עוד בכלכליסט:
- חברות האוטובוסים קיבלו את הכסף ואיום השביתה הוקפא עד לינואר
- האוצר סגר את הברז, וחברות התחבורה הציבורית מאיימות לצמצם פעילות
כחלון החליט להעביר את כספי הרזרבה ליעדים הבאים: 660 מיליון שקל לתחבורה - רובם לסבסוד הפעלת קווים ציבוריים על ידי חברות פרטיות; 200 מיליון שקל לניצולי שואה; 300 מיליון שקל לרווחה; 205 מיליון שקל להלוואות לזכאי דיור; וכן 104 מיליון שקל לפיצוי על הפרשי שער.
במשרד האוצר נערכים להפעלת תקציב המשכי החל מ־1 בינואר 2020, לנוכח העובדה שעד למועד זה לא תאשר הכנסת את תקציב המדינה לשנה הבאה.
יש מי שרואים בכך יתרון מסוים. אם תקציב המדינה לשנת 2020 היה מקבל את אישור הכנסת, תקציבי המשרדים היו גדלים לפי "טייס אוטומטי", בין השאר בהתאם לגידול הטבעי באוכלוסייה. כעת, העובדה שפעילות הממשלה בתחילת 2020 תיעשה לפי תקציב המשכי תמנע גידול בתקציב המדינה ובהתאם לכך - גם העמקה בגירעון.
בצמרת משרד האוצר גובשו הערכות לגבי ה"חיסכון" הצפוי בצד ההוצאה (עקב אי עדכון התקציב) עד לאישורו של תקציב 2020. אם תוקם ממשלה בקרוב, אזי תקציב המדינה ל־2020 יאושר בכנסת בסוף מרץ 2020. כלומר בחודשים ינואר-מרץ 2020 יוציא האוצר פחות 3 מיליארד שקל, לעומת גובה ההוצאה בתקציב מאושר.
אם לא תוקם ממשלה חדשה בקרוב, והבחירות יוקדמו למרץ 2020, אזי תוקם ממשלה חדשה לכל המוקדם ביוני 2020. במקרה שכזה, בגלל התקציב ההמשכי האוצר יוציא 6 מיליארד שקל פחות.
שר האוצר משה כחלון. נערך לתקציב המשכי צילום: משה מילנר, לע"מ מדובר בחישובים על הנייר בלבד שבכל מקרה יתרמו לכך שהגרעון לא יתפח, אבל לא יתרמו לצמצומו.
כמו כן, אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יוציא לפועל את התוכנית להוסיף 4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, הכסף שלכאורה נחסך הודות לתקציב ההמשכי יועבר לביטחון. באוצר מעריכים שאם נתניהו יגדיל את תקציב הביטחון עלול הגירעון ב־2019 לזנק מ־3.6% ל־4% מהתוצר.
ח"כ עודד פורר. לקראת משא ומתן קואליציוני צילום: יצחק הררי הדרישות של ישראל ביתנו
נכון לעכשיו, המשא ומתן הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן לא מתקדם: בכחול לבן לא מוכנים לקבל את גוש הימין כמקשה אחת, וחשוב מכך - עדיין מתקשים לעכל את הרעיון שנתניהו יהיה ראשון ברוטציה על ראשות הממשלה, מחשש שנתניהו יתקשה לוותר על התואר בבוא העת. בליכוד עדיין מקווים שגנץ יתקפל בסופו של דבר.
ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן היא עדיין לשון מאזניים בכל תרחיש שבו כחול לבן ובלוק הימין לא מקימים ממשלת אחדות - וגם בתרחיש של אחדות בין הליכוד לכחול לבן סביר להניח שיהיו מי שירצו לצרף את ליברמן לממשלה. על רקע זה מעניינת פגישתם אתמול של חברי הכנסת עודד פורר ואלכס קושניר (ישראל ביתנו) עם הממונה על התקציבים שאול מרידור ועם סגנו יוגב גרדוס, שמטרתה הייתה: קבלת חוות דעת על דרישותיהם התקציביות למשא ומתן הקואליציוני.
פורר הגיש למרידור תביעות תקציביות שנאמדות ב־5-6 מיליארד שקל על פני כמה שנים: 2.5 מיליארד שקל להקמת 5,000 יחידות דיור לקשישים עולים, 1.5 מיליארד עבור קצבת מינימום בשיעור של 70% משכר המינימום, 5 מיליארד שקל להפשרת התוכנית למיגון הצפון (ל־10 שנים). גם בישראל ביתנו יודעים שהתקציב הבא יהיה קצר מלהכיל את כלל הדרישות אבל מטרת הפגישה הייתה לאותת לכל שותף עתידי - כי אלה הדרישות הכספיות של אביגדור ליברמן, והם ידרשו לקבלן גם אם בפריסה רב שנתית.
