עורכת דין בחופשת לידה ביקשה לדחות דיון בבית הדין הרבני ונקנסה ב-2,000 שקל

עורכת דין ששהתה בחופשת לידה ופנתה לבית הדין הרבני האזורי בפתח תקוה בבקשה לדחות מועד דיון שנקבע לה, ננזפה קשות על ידי הדיין הרב נחמיה נשר, שאף חייב אותה בהוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בסך 2000 שקל.

בהחלטה נקבע כי הפרקליטה שמייצגת בעל בהליך גירושין פעלה בחוסר תום לב כשהסכימה מלכתחילה לקבוע דיון במועד שבו יכלה לדעת שתהיה בחופשת לידה, וכי היה עליה לכל הפחות להגיש את הבקשה לדחות את הדיון מבעוד מועד ולא 6 ימים לפני מועד דיון ההוכחות, כפי שעשתה.

(אילוסטרציה) צילום: שאטרסטוק

עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש הלשכה

לאחר שקיבלה את ההחלטה פנתה הפרקליטה לבית הדין, שטחה את גרסתה והסבריה וביקשה לבטל את החיוב בהוצאות. לדבריה, כבר במועד שבו נקבע הדיון היא אמרה שהיא צפויה במועד זה להיות בחופשת לידה וכי היא תגיע לדיון רק בכפוף למצבה הבריאותי ואם הדבר יתאפשר.

בית הדין סירב לשנות את החלטתו אך הסכים לעכב את ביצועה כך שהמרכז לגביית קנסות שהמזכירות הונחתה להעביר לו העתק של ההחלטה לא יפעל בינתיים לגביית החוב, ועורכת הדין תוכל לערער על ההחלטה לאחר סיום חופשת הלידה שלה.

המקרה הגיע לידיעתו של עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש הלשכה, והוא העביר אותו לטיפולו של ראש הלשכה אבי חימי שפנה בימים האחרונים לרב דוד לאו, שמכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול. בפנייתו מחה חימי על חיוב עורכת דין בחופשת לידה בהוצאות אישיות וביקש מהרב לפעול לביטולן.

מהמסמכים עולה כי עורכת הדין שמייצגת, כאמור, בעל מול פרודתו, שלחה לבית הדין את הבקשה לדחות את דיון ההוכחות 6 ימים לפני מועד קיומו ונימקה זאת בכך שהיא מצויה בחופשת לידה, לאחר לידה קשה וסבוכה ואשפוז ממושך. היא ציינה כי המוסד לביטוח לאומי יכול לשלול את זכאותה לדמי לידה אם תעבוד במהלך חופשת הלידה שלה, ואין לה עו"ד נוסף במשרדה או יכולת למנות ממלא מקום.

הדיון אמור היה להתקיים בתחילת ספטמבר, שלושה שבועות לאחר שהפרקליטה שוחררה מהאשפוז שלאחר הלידה.

הצד השני בתיק, הפרודה של הבעל, התנגדה בכל תוקף לדחיית הדיון וטענה שעורכת הדין ידעה שהיא אמורה ללדת באוגוסט ושבית הדין הציע מספר מועדי דיון אך לבקשתה של הפרקליטה נקבע הדיון לחודש ספטמבר.

הדיין נשר מסר החלטה וקבע כי לנוכח חופשת הלידה אין מנוס מדחיית הדיון, אך לאור התנהלותה של הפרקליטה בית הדין מטיל עליה הוצאות אישיות, וזאת בגין בזבוז זמנו השיפוטי של בית הדין. הוא כתב כי הפרקליטה נהגה שלא בתום לב בלשון המעטה וגרמה בהתנהלותה לעוגמת נפש רבה לאישה הממתינה זמן רב לדיון, שאליו היא נושאת את עיניה. "עניין הלידה לא נפל על ב"כ הבעל (הפרקליטה, ע.ר) כרעם ביום בהיר", נכתב בהחלטה, כשלדברי הדיין יתכן וסברה שהימשכות ההליכים מיטיבה עם הלקוח שלה, אך המטרה אינה מקדשת את האמצעים.

בנוסף נכתב כי לו היתה פונה לבקש את דחיית הדיון מבעוד מועד ניתן היה לקבוע בתאריך שהתפנה דיון אחר ולהועיל לבעלי דין אחרים. נמצא שבהתנהלות שננקטה בה המתינה לרגע האחרון נגרם נזק גם לבעלי דין אחרים מלבד הצדדים וילדיהם. "נזק זה הוא בזבוז זמן יקר האמור להיות מוקדש לטובת הציבור".

בבקשה לביטול החלטה טענה הפרקליטה כי מועד הדיון נקבע תוך שהיא הדגישה כי היא צפויה ללדת בסמוך למועד הדיון ובכפוף לכך שמצבה הרפואי יאפשר זאת. לדבריה בית הדין שמע ממנה את הדברים, ולכן אין מקום לראות בהסכמתה לקביעת מועד הדיון כנקודה שלילית המעידה כי נהגה בחוסר תום לב כפי שנטען בהחלטת בית הדין. לדבריה היא נאלצת להתמודד עם החלמה קשה וסבוכה מהלידה ואת זאת לא יכולה היתה לחזות.

היא כתבה עוד כי לא ברור מדוע בית הדין רואה בכך דבר פסול ומייחס לה כוונות נסתרות שעה שפעלה בתום לב מוחלט ובכפוף לחוקי מדינת ישראל החלים עליה בהיותה בחופשת לידה. "הח"מ נדהמה להיווכח כי ביה"ד סבור שיש להענישה על עצם היותה אישה העובדת כעצמאית במדינת ישראל המממשת לצד כל אלו את אמהותה על פסק הוצאות משפט אישיות וקיבע רישום כה שלילי על פועלה, אופיה ודרכה, וכל זאת מבלי שביה"ד אפשר לח"מ להשיב לטענות השקריות שהוטחו כלפיה", טענה.

במכתב ששיגר ראש הלשכה חימי בנושא הוא כתב כי הנושא הובא לידיעתו באמצעות המשנה שלו, עו"ד ויצמן, וכי לפי פסיקת בית המשפט העליון יש לעשות שימוש זהיר בסמכות זו של הטלת הוצאות אישיות על עורך דין ואין להפעילה כדבר שבשגרה. "אנו רואים בחומרה את הטלת ההוצאות", כתב חימי. הוא הוסיף כי בית הדין הרבני האזורי כלל לא העביר להתייחסותה של עורכת הדין את תגובת בא כוח הצד שכנגד לבקשתה לדחיית מועד הדיון ובכך מנע מעצמו את התמונה הראייתית המלאה.

"יתרה מכך, הטלת הוצאות אישיות על עורכת דין, בידיעה שהיא מצויה בחופשת לידה תוך התעלמות מוחלטת מנסיבות הלידה הקשה והסבוכה והאשפוז הממושך שבא בעקבותיה, מטילים צל כבד על החלטה זו של בית הדין". חימי ביקש כי נשיא בית הדין הגדול יכנס לעובי הקורה ויסדיר את הסוגיה ברמה המערכתית וגם ברמה הפרטנית.