בלחץ אמריקאי: ישראל שוקלת חובת דיווח על השקעות זרות

משרד האוצר ומשרד הביטחון פותחים חזית חדשה סביב הקמת גוף שיפקח על השקעות זרות במשק הישראלי. אתמול נערך בקבינט דיון שעסק בסוגיה הרגישה הזאת, הדיון נגמר ללא הכרעה וסבב נוסף צפוי להתקיים הבוקר.

היוזמה לפקח על השקעות זרות בישראל - המוגדרות כעסקאות מיזוג, רכישה או השקעה של גורמים זרים בחברות ישראליות - החלה לצבור תאוצה לפני קצת יותר משנה. כבר באמצע 2018 יזם ח''כ עמר בר־לב הצעת חוק בנושא. "בעולם גלובלי שבו לכל ישות זרה יש יכולת לרכוש כל חברה בקצה השני של העולם, מבלי להביא בחשבון את האינטרסים המסוימים של המדינה בה פועלת החברה, ראוי שתפעל ועדה ממשלתית שתפקח ותבחן השקעות ועסקאות זרות בחברות הפועלות בתחומים שמוגדרים כרגישים ומהותיים לשמירה על חוסנה הלאומי של המדינה", נכתב בדברי ההסבר באותה הצעת חוק.

מימין שר האוצר משה כחלון ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס

מה שעומד מאחורי סבב הדיונים הנוכחי, שאותו מוביל המטה לביטחון לאומי (מל"ל), הוא לחץ אמריקאי אדיר על ישראל. לחץ זה נועד בעיקר למנוע העברת טכנולוגיות לסין, יריבתה של ארצות הברית. מה שהתחיל כמגבלה בתחום הביטחון גרידא התרחב בממשלו של הנשיא דונלד טראמפ לכל תחום, לרבות טכנולוגיה: אם פעם היו נלחמים עם טנקים, היום תוקפים עם תוכנה.

לאחרונה טראמפ החריף את מלחמת הסחר שהוא מנהל נגד סין, והלחץ על ישראל גובר. הלחץ בא לידי ביטוי בשתי נקודות רגישות שראש הממשלה בנימין נתניהו הזכיר אתמול בהקשר אחר, כשהודה לאמריקאים עבור הסיוע הצבאי האמריקאי ועבור הסנקציות הכלכליות על איראן. ישראל זקוקה להם - ובארה"ב יודעים לגבות עליהם מחיר.

בדיון הזה ישנם שני מחנות: האחד בראשות משרד הביטחון, שדורש שכל עסקה תגיע לידיעת הוועדה, גם אם לא להכרעתה - דבר שכנראה ירד מהפרק שכן מדובר במתן כוח קיצוני לוועדה מפקחת. מנגד ניצב שר האוצר, משה כחלון, יחד עם פקידיו, לרבות אנשי אגף התקציבים והכלכלנית הראשית במשרד שירה גרינברג, שמתנגדים באופן נחרץ לחובת דווח ומעניקים לרגולטור התורן בכל תחום את האפשרות לדווח, רק אם יבחר. המל"ל, עליו הוטלה המשימה להכריע ולהוביל את הדיונים, נוטה לצדד במערכת הביטחון ואילו יועצו הכלכלי של נתניהו פרופ' אבי שמחון, שרואה בתעשיית ההייטק הישראלית גורם מכריע במשק, נוטה גם לתמוך בגרסה מעודנת של חובת פיקוח, הגם שלדברי גורמים מעורים הוא אינו נחרץ.

מכת מוות להייטק הישראלי

משרד המשפטים אישר לקיים בימים אלו דיון מכריע בנושא. הסיבה לאישור אינה ברורה: לא מדובר בדיון דחוף ובאין ממשלה קבועה, אם ממשלת המעבר תכריע לטובת אחת החלופות, לממשלה הבאה יהיה קשה מאד להפוך את ההחלטה, בפרט אם יהיה צורך לבטל חובת דיווח גורפת לטובת גרסה מרוככת.

הסכנה המשמעותית ביותר למשק אינה בתחומי הביטחון, התשתיות או הפיננסים, בהם פועלים רגולטורים, אלא דווקא בהייטק נטול הרגולציה. הגורמים שמתנגדים להקמת גוף פיקוח חוששים, ובצדק, כי הקמתו תהווה מכת מוות לתעשייה המשגשגת, שכן משקיעים זרים ידעו כי כל פעולה שירצו לבצע לאחר השקעתם, תהיה כפופה לגוף בעל גוון ביטחוני, שהחלטותיו סודיות והוא אינו חייב בהסברים. לכן הסוגיה הקריטית היא האם יהיה מדובר בגוף מייעץ, או בגוף שההתייעצות עימו היא חובה. ככל הנראה ירדה מהפרק ההצעה לתת לגוף זה סמכויות וטו, שהיו מאפשרות לו למנוע כליל ביצוען של עסקאות מיזוג, רכישה או השקעת גורמים זרים בחברות ישראליות.

באוצר קיים חשש שהקמת הגוף תפגע בזרם ההשקעות הזרות להייטק הישראלי, שהוא מחולל הכנסות מרכזי למדינה, המקור העיקרי לשכר הגבוה במגזר הפרטי ומוקד כוח האדם האיכותי במשק.

הסינים יוצאים מארה"ב

אלא שההצעה והשלכותיה אינן נופלות בחלל ריק: שלשום פרסם ארגון ה־OECD דו"ח מטריד וחריג לגבי תנועת הההשקעות הזרות הישירות (FDI - Foreign Direct Investment) בעולם. לפי הדו"ח, תזרימי ה־FDI העולמי ירדו ב־20% במחצית הראשונה של 2019 ל־572 מיליארד דולר בלבד. יתרה מזו, הכניסה של השקעות זרות למדינות ה־OECD פחתו בשיעור חד של 43%, בעיקר על רקע צניחת ההשקעות להולנד, ארה"ב, בריטניה, בלגיה ואירלנד. זרמי ה־FDI של גופים סינים לארה"ב צנחו משיא של 16 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2016, לפחות מ־1.2 מיליארד דולר ב־2019 - החברות הסיניות לא רק משקיעות פחות בארה"ב אלא מחסלות השקעות קיימות.

גם בישראל המצב לא מרנין: אחרי שיאים שנרשמו בשנתיים האחרונות עם כניסת השקעות זרות של 18.2 מיליארד דולר ב־2017 ו־20.8 מיליארד דולר ב־2018, נרשמה צניחה דרמטית של 43% בהשקעות זרות בין המחצית האחרונה של 2018 למחצית הראשונה של 2019. כחלון ופקידיו מודעים היטב לנתונים ולהשלכות הקשות של חוקים שירתיעו משקיעים זרים. "אנו עושים מאמצים גדולים ומתמשכים כדי לשפר את האווירה העסקית, להפחית רגולציה ולעודד השקעות" מסבירים בסביבתו של שר האוצר.