השופטת תבעה אובדן כושר עבודה, ביהמ"ש לא האמין לה
שופטת טענה שחבלה בשיט תענוגות אילצה אותה לפרוש מכס השיפוט. שופט השלום דחה את גרסתה וקבע שפרישתה לא קשורה לפציעה, שכן קודמה בתפקיד לאחר מכן, וקיבלה משכורת כשהיתה מושבתת
בית משפט השלום בירושלים דחה בימים האחרונים תביעת פיצויים בהיקף מאות אלפי שקלים שהגישה שופטת בדימוס, סגנית בית משפט שלום, אשר נחבלה לטענתה במהלך שיט, ותבעה את חברת הטיולים.
- אליניב ברדה תובע את הפניקס על אובדן כושר עבודה
- אין תקנים, ורפואת היד מושלכת לפח
- כך תנצחו את השיטה בתביעות אובדן כושר עבודה
השופט אילן סלע דחה את גרסתה ולמעשה לא האמין לשופטת שטענה כי בגלל פציעתה נאלצה לפרוש מכס השיפוט. השופט כתב כי לא הובאה כל ראיה לכך, וכי גם לא הוכח שנגרם לה אובדן השתכרות. הוא אף חייב אותה בתשלום הוצאות בגובה חוות הדעת מומחה וכן ב־25 אלף שקל.
השופטת יוצגה באמצעות עו"ד אמיר ארבל כיטוב, ואילו הנתבעות, פלמינגו נסיעות ותיירות ומדריך הטיולים, יוצגו בידי עו"ד סיון סודאי ממשרד אטיאס נוה כהן ושות'. התובעת כיהנה כשופטת בית המשפט לנוער וסגנית בית משפט שלום ופרשה לגמלאות בסוף יוני 2014. כמה שבועות קודם לכן היא הגישה תביעת פיצויים, שלא הוגבלה בסכום, וטענה להתרשלות שגרמה לפציעתה.
לפי גרסתה, בדצמבר 2011 היא השתתפה בשיט תענוגות שנמשך כשלושה שבועות ואמור היה לכלול ביקור בדרום אמריקה ובאנטארקטיקה, בעלות 130 אלף שקל. לטענתה בעת ששטה בים גלי קמה ממיטתה, אך כשניסתה לאחוז בדפנות התא כשלה ובשל הים הסוער הוטחה בכוח על רהיט שהיה בתאה ונפלה על הרצפה.
לטענתה, העדר נקודות אחיזה בתוך תאה ובאונייה הוא רשלנות של חברת התיירות והיא תבעה בנוסף גם את מדריך הטיולים. השופטת טענה כי את יתרת הטיול נאלצה להעביר בשכיבה והנתבעים כשלו בארגון טיפול רפואי ראוי עבורה. לארץ הגיעה "לאחר שטולטלה חבולה ושבורה מהקצה השני של העולם", ובבית החולים איכילוב אובחנו בגופה שברים בשש צלעות, שתי חוליות מרוסקות בעמוד השדרה, ופגיעות נוספות. היא אושפזה למשך יומיים ולאחר מכן היתה במצב של אי כושר מלא למשך ארבעה חודשים.
רופא קבע לה לטענתה נכות בשיעור 23%, מה שבהמשך אילץ אותה, לטענתה, להקדים את פרישתה מכס המשפט ולסיים בכך קריירה רבת שנים.
סערות הן לא דבר חדש
מפסק הדין שדחה את התביעה עולה שהשופטת לא היתה אמורה מלכתחילה לתבוע את הגורמים שתבעה, אך גם אם היתה תובעת את בעלת הספינה ומפעילתה דין טענותיה היה להידחות. לדברי השופט לצורך בחינת קיומה של חובת זהירות קונקרטית, יש להבחין בין סיכונים שהם סבירים, טבעיים ורגילים לבין סיכונים שאינם כאלה. במקרה הזה, פסק, מדובר בסיכון סביר שכן ידוע כי אונייה בלב ים מתנדנדת, עולה יורדת על הגלים. קיומן של סערות בים אינו דבר חדש והחשש מפניהם קיים.
בהתייחס לטענת השופטת על העדר טיפול רפואי קבע השופט כי "אין כל יסוד" לו, וכי התובעת אישרה בחקירתה הנגדית שטופלה על ידי רופאה על הספינה.
לדברי השופט לא זו בלבד שלא הוכח כי לתובעת נגרם אובדן שכר בגין ארבעה חודשים בהם שהתה באי כושר מלא, אלא שמתלושי השכר עולה כי היא קיבלה שכר מלא במשך שנתיים וחצי לאחר התאונה. "לא הובאה כל אסמכתא על כך שהיקף משרתה ירד... אדרבא, במהלך תקופה זו היא קודמה לתפקיד סגנית נשיא בית משפט שלום ושכרה אך עלה בתקופה זו", כתב השופט.
אין קשר לנכות
עוד כתב השופט סלע כי בחלוף שנתיים וחצי מהתאונה החליטה התובעת לפרוש מתפקידה ולא הובאה כל ראיה כי היה לכך קשר לנכותה מהתאונה. "העדר ראיות אלו מלמד כי אין קשר בין פרישתה של התובעת מכהונתה כשופטת לבין התאונה".
בנוסף העיר השופט כי האירוע התרחש סמוך מאוד לסיומו של הטיול שארך כשלושה שבועות, ורק לאחר שהתובעת טיילה בצ'ילה, איי פוקלנד ובהפלגה לאיי סאות ג'ורג'יה ובאנטארקטיקה, היא למעשה הפסידה רק את הסיור היומי בבואנוס איירס. הוא פסק כי התובעת זכתה אפוא לתמורה כמעט מלאה לכספה ולא היה כל מקום לציין בכתב התביעה כי הפסידה חלק נכבד מיתרת הטיול.