דעה
האקדמיה תישאר רלוונטית רק אם תהיה חברתית
לצד תפקידיה המסורתיים, לאקדמיה תפקיד נוסף וחשוב לא פחות: מעורבות ואחריות חברתית. למוסדותיה, ולסטודנטים עצמם, יש עכשיו הזדמנות יוצאת דופן להעלות את קרנם מחדש, באמצעות חיבור לקהילה ושילוב בין העולם התיאורטי ל"שטח"
בשנים האחרונות מתמודדת האקדמיה עם שאלת הרלוונטיות שלה - שאלה שעשויה לחרוץ את גורלה. בעולם דיגיטלי, בו קצב השינויים רק הולך וגובר, בו מספר הסטודנטים פוחת ותואר אקדמי כבר אינו בגדר "חובה" – האקדמיה צריכה למצוא את הדרך להישאר רלוונטית.
לצד תפקידיה המסורתיים והחשובים, בהם יצירת ידע (מחקר) והפצת ידע (הוראה), לאקדמיה תפקיד נוסף וחשוב לא פחות: מעורבות ואחריות חברתית. ממוסדות האקדמיה מצופה כיום להיות חברתיים, מחוברים לקהילה ונגישים לכלל האוכלוסיות שאולי בעבר לא נהנו מהשכלה גבוהה; הם נדרשים לקדם ערכים של סולידריות ואחריות חברתית, צדק חברתי ואזרחות פעילה, לצד הערך של מצוינות אקדמית.
- הלמ"ס: אחוז הסטודנטים להנדסה בישראל נמוך בהרבה מממוצע ה-OECD
- בן להורים לא אקדמאים? הסיכוי שלך לתואר קטן פי 7
- ויתרו על התואר: רק 42% מהסטודנטים הם גברים
בניגוד לעבר, שינון תאוריות כבר מזמן לא מספיק. כיום הידע נמצא לא רק בספרים ובתיאוריות, אלא גם אצל האנשים ובתוך הקהילות ("בשטח"), והסטודנטים נדרשים להיות רגישים למציאות, לדעת איך לפעול בה, לחשוב אחרת, להיות יזמים, יצירתיים וביקורתיים. נדרשת הבנה אמיתית של השטח על מנת להפוך את החומר התיאורטי למעשי.
צעירים רבים המגיעים לאקדמיה לא עברו לפני כן בתחנות שחשפו אותם או גרמו להם להיות בעלי תודעה חברתית, איכפתיים וביקורתיים כלפי החברה, ובה בעת להבין כי להם יש את הכוח לשנות את המציאות ולהפוך אותה לטובה יותר. השהות במסגרת האקדמית הינה, למעשה, ההזדמנות האחרונה לחשוף אותם למרחבים הללו ולהפוך אותם לא רק לבעלי מקצוע מוכשרים, אלה גם לאזרחים רגישים, אקטיביסטים ויזמים.
דרושה מעורבות ואחריות חברתית
למוסדות האקדמיה - ולסטודנטים עצמם - ניתנה הזדמנות יוצאת דופן להעלות את קרנם מחדש, באמצעות מעורבות ואחריות חברתית וחיבור לקהילה. כך, יכולים הסטודנטים לזכות בסל של כישורים רכים שיעזרו להם להסתדר במציאות המשתנה: לתקשר עם השונה ועם הסביבה, ולפתח רגישות תרבותית, ענווה ויכולת ללמוד מכל אדם שבמרחב; ואילו האקדמיה יכולה להפוך לעוגן חברתי שמהווה את התחנה האחרונה בשרשרת ליצירת "אזרחים פעילים", איכפתיים, בעלי תודעה חברתית ואנושית יותר.
אזרחות פעילה אינה מלגה; זו דרך חיים שתביא לשינוי חברתי. זהו מסע מרתק לתוך נבכי החברה הישראלית ותפקידנו בה, כאשר אנחנו אלה שאחראים על עיצוב עתידה ועל עתיד כל אחת ואחד מהסובבים אותנו.
ארגונים שונים פועלים כיום בישראל על מנת לחבר בין סטודנטים צעירים לקהילה הסובבת אותם, במטרה לייצר מרחבים שיהפכו את החברה למקום טוב יותר לחיות בו; אך לא די בכך. על מנת לצמצם פערים חברתיים וליצור שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות מגוונות, על מוסדות האקדמיה עצמם לפעול להגברת המעורבות והאחריות החברתית בקרב תלמידיהם תוך חיבור בין העולם התיאורטי ל"שטח". יתרה מזאת: חשוב שהידע הטמון באקדמיה יחלחל לתוך הקהילה, ולהיפך - מהקהילה אל האקדמיה.
לפני ארבע שנים קיבלה הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה החלטה להרחיב את תמיכתה בנושא מעורבות אקדמיה בקהילה, ולהשתמש בכוחה כדי להקים קהילות בשיתוף המוסדות האקדמיים. מה שהתחיל כפיילוט קטן הפך למגמה בה מאות צעירים בוחרים לחיות ביישובי פריפריה בדרך חיים קהילתית, לומדים, נחשפים ופועלים במטרה לייצר עתיד חדש וטוב יותר לחברה הישראלית ולעצמם.
מוסדות שבחרו ויבחרו להצטרף למגמה הזו, ינגישו את הידע הקיים ויהפכו אותו לנחלת הכלל, יהיו רלוונטיים למאה ה-21 - לא רק כגופים המכשירים ומכינים את דור העובדים הבא, אלא גם כגופים מרכזיים ומובילים ביצירת שינוי חברתי והזדמנות למוביליות חברתית עבור אוכלוסיות מוחלשות שמגיעות לאקדמיה. כך יהפכו האחרונים מ'נתמכים' למשפיעים, מודעים ואקטיביסטים. החיבור בין האקדמיה לקהילה הוא הזדמנות אמיתית לפרוץ את תקרת הזכוכית, ואסור לנו לתת לה לחמוק.
הכותבת היא מנכ"לית שותפה בארגון "תוצרת הארץ", לקידום התיישבות צעירה בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל.