האו"ם על מדיניות זכויות האדם של NSO: לחברה אין דרך לנטר את השימוש במוצריה
המפקח המיוחד לנושא הגנה על חופש הביטוי וחופש הדעה מבקש מחברת הסייבר הסברים להצהרה שהיא מתכוונת למנוע או להפחית פגיעה בזכויות אדם "שמתאפשרת באמצעות טכנולוגיה הזמינה לממשלות"; NSO: "אנו החברה הראשונה בתחומה שפועלת על פי תוכנית ציות לזכויות אדם"
המפקח המיוחד של האו"ם לנושא ההגנה על חופש הביטוי וחופש הדעה, דיוויד קיי, שלח בשבוע שעבר מכתב לחברת הסייבר ההתקפי הישראלית NSO, בו הוא מבקר את המדיניות החדשה להגנה על זכויות עליה הודיעה בספטמבר האחרון. NSO הודיעה כי בכוונתה לבצע התאמה לכללים המנחים המנחים של האו״ם לעסקים וזכויות אדם.
- דו"ח: כלי הריגול של NSO הדביקו משתמשים בישראל
- כלי הריגול של NSO הופעלו נגד אמנסטי אינטרנשיונל
- חוששים לתדמית ישראל בעולם? שימו עין על NSO
קיי "מברך על כל מאמץ כן להגנה על זכויות אדם שמגיע מהמגזר הפרטי", אך בהמשך הוא כותב: ״מדיניות זכויות האדם של NSO מעלה שאלות רבות באשר לדרכים בהן מתכוונת החברה למנוע או להפחית את הפגיעה בזכויות האדם שמתאפשרת באמצעות טכנולוגיה הזמינה לממשלות ברחבי העולם".
קיי כותב כי למרות שהוא שמח על המאמצים שעושה החברה בתחום ועל ההתייחסות שלה למדיניות האו"ם בנושא, לפי המידע שקיבל בעבר (ושכולו זמין לציבור, כך במכתב), הכלים של החברה הישראלית שימשו בעבר מספר פעמים לצורכי מעקב אחר אזרחים, עיתונאים ומתנגדי משטר. קיי מתייחס גם למחקר של המכון הקנדי Citizen Lab עליו דווח בין השאר בכלכליסט.
קיי מעלה שאלות ספצפיות לגבי המדיניות של החברה ומבקש ממנה לענות עליהן: כיצד, הוא שואל, יכולה NSO לוודא שהמדינות הלקוחות שלה שומרות על זכויות האדם של אזרחיהן? הוא תוהה גם במה שונה המדיניות החדשה של החברה מזו שהונהגה אצלה עד כה ומבקש לדעת מהם מנגנוני הביטחון הפנימיים שפועלים בחברה על מנת לוודא שלא קיים שימוש לרעה. ״הצהרתם בעבר שאין לכם גישה למידע שנאסף באמצעות הכלים שלכם״, הוא כותב, ותוהה כיצד יכולה החברה להגן על זכויות אדם כאשר אין לה שום דרך לנטר את השימוש במוצריה.
שאלות ובקשות נוספות שעולות במכתב נוגעות לקיומו של הליך בדיקה ציבורי ולקשר רציף עם ארגונים של האו״ם, כמו לשאלת ההערכה העצמאית של אופן השימוש בכלים בחברה.
בנוסף, כותב קיי, המדיניות כפי שפורסמה, מעלה חששות כבדים לגבי ההגנה על מדליפים שפונים לחברה לדווח על הפרת זכויות אדם. הוא מבקר את הניסוח במדיניות החברה לגבי מה שנדרש ממדליפים ואת האיום שכלול בה שהחברה עשויה לבחור לנקוט בהליכים משפטיים נגד מדליפים שיצאו בדיווחים כוזבים.
בהמשך כותב קיי כי מספר חברות בתחום מדווחות כי הן מפעילות כלים שונים למנוע שימוש לרעה בטכנולוגיות שהן מפתחות. "ייתכן שמספר חברות עושות מאמצים אמיתיים לטפל במקרים כאלה", כותב קיי, "אך לא קיים שום תיעוד ציבורי או תהליכים גלויים להראות שאכן כך הדבר". חומרת ההאשׁמות, הוא מוסיף, מחייבת שהליך כזה יהיה חשוף לכל.
בדו"ח שפורסם מוקדם יותר השנה המליץ קיי על הפסקה כוללת של מכירת טכנולוגיות מסוכנות מצד חברות פרטיות עד שיבוסס הליך גלוי שכזה, והוא מציין זאת שוב במכתב הנוכחי.
עתירה נגד NSO
בעבר נקשר שמה של NSO לריגול אחר עיתונאים במקסיקו, אחר פעילי זכויות אדם באיחוד האמירויות ואפילו ברצח העיתונאי הסעודי ג׳מאל חשוקג׳י. במאי האחרון הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה בה כ-30 פעילי אמנסטי מבקשים להורות למשרד הביטחון לבטל את רישיון היצוא של NSO. בעתירה צוין כי "ביוני 2018, נעשה ניסיון, שייתכן שהתממש, להשתלט באמצעות מערכת מעקב מסוג 'פגסוס' של NSO על מכשיר הפלאפון של איש צוות אמנסטי". מדובר, לדברי העותרים, בחצייה של קו אדום שלא ניתן לעבור עליה בשתיקה.
מ-NSO נמסר בתגובה כי היא החברה הראשונה בתחומה, וככל הנראה היחידה בישראל, שפועלת על פי תוכנית ציות לזכויות אדם בהתאם ל-UNGP. "במכתבו דיוויד קיי כותב, כי הוא שמח על הניסיונות להטמיע תוכנית ציות לזכויות אדם, ואף מפנה לחברה שאלות לגבי היישום של התוכנית שלה. החברה מכינה נהלים מפורטים ליישום ותתייחס לחלק נכבד מהנושאים שקיי מעלה במכתבו.
בתגובה ששלח שלו חוליו, מייסד משותף בחברה, הוא כותב לקיי כי NSO מברכת את ההזדמנות לדיון עם מומחים בקהילת זכויות האדם וכי החברה נמצאת בתהליך של בדיקת השאלות שקיי העלה במכתב.