דו"ח טכנולוגי
המאבק לריסון ענקיות הייטק: "מנפצת הקרטלים" מחליפה את הפטיש באזמל
מרגרטה וסטאגר, נציבת ההגבלים העסקיים באיחוד האירופי שהטילה קנסות עצומים על גוגל ואחרות, מציגה גישה חדשה לאחר שהבינה שהחברות לא פוחדות לשלם מיליארדים; נטפליקס נמצאת בדרכה לימים קשים; ומשחק AR בתמת הארי פוטר גנב מידע אישי
פעולות אלה ואחרות העניקו לרגולטורית כינויים כמו "אימת עמק הסיליקון" ו"מנתצת הקרטלים". עכשיו היא בדרכה לכהונה היסטורית שנייה, עם עוצמה גדולה מבעבר לאור מינויה במקביל לסגנית נשיאה ביצועית של נציבות האיחוד עם אחראיות לקביעת מדיניות הדיגיטל של הגוף. דווקא עכשיו, צפויה וסטאגר לשנות בצורה קיצונית את המדיניות שהובילה בחמש השנים האחרונות.
מחשבת מסלול מחדש. וסטאגר צילום: בלומברג
לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, צפויה וסטאגר לשנות את המיקוד של נציבות התחרותיות מהטלת קנסות עתק לפעולות שיסייעו למנוע ניצול לרעה של השוק מצד תאגידי ענק בינלאומיים. "קנסות פשוט לא עושים את העבודה", היא אמרה לאחרונה בפגישה עם מחוקקים. "אנחנו חייבים לשקול פעולות מרחיקות לכת הרבה יותר".
יש לווסטאגר סיבה טובה מאוד לשנות כיוון. היא הבינה שלמרות הכינויים שהוצמדו לה, היא לא הצליחה לנתץ שום קרטל ולא באמת מפחידה אף ענקית טכנולוגיה מעמק הסיליקון. קנסות נחשבו במשך שנים לתרופה ראויה להתנהגות נלוזה של חברות ענק, כאשר הכשל היחיד נתפס כחוסר יכולת להטיל קנסות גבוהים דיים. במקום קנס קבוע של כמה עשרות מיליוני דולרים לעבירה (סכום שלא מדגדג את תקציב השמפניה של חברות כמו גוגל או פייסבוק), ניסו לקבוע קנסות כאחוז משמעותי מהכנסות החברה, במחשבה שכך ייווצר אפקט מרתיע שיגרום להן לכלכל את צעדיהן בזהירות.
זה נחמד בתיאוריה, אך המציאות התגלתה כמסובכת יותר. גוגל אולי ספגה מכה תדמיתית (לא רצינית מדי) בעקבות הקנסות של וסטאגר, אבל ההשפעה שלהם על פעילותה היתה זניחה. החברה טרם שילמה את הקנסות, והליך הערעור הארוך מבטיח שיעברו עוד שנים ארוכות לפני שתשלם אותם אם בכלל (אלא אם תבחר החברה להגיע להסדר טיעון, מה שאין לה סיבה לעשות). עד שיגיע מועד התשלום, הסיבות שבגינן הוטלו הקנסות יהיו כנראה לא רלוונטיות, השינויים המהירים בעולם הטכנולוגיה כמעט מבטיחים זאת, והמשך הגידול המשוער בהכנסות גוגל יהפוך את השפעתם עליה לזניחה במיוחד. מה גם שהחברה כבר שקללה את השפעתם בדו"חות רבעוניים שפרסמה, ולא נודע כי באו אל קרבה.
הקנסות לא מפחידים. מטה גוגל בצרפת צילום: Getty
וגם אם מדובר בקנסות שנגבים מידית, ההשפעה שולית. המקרה של פייסבוק מהקיץ האחרון מהווה ראיה טובה לכך: ביולי פורסם שפייסבוק תשלם לנציבות הסחר הפדרלי בארה"ב (FTC) קנס של חמישה מיליארד דולר על מחדליה בפרשת קיימברידג' אנליטיקה – הקנס הגבוה ביותר שהטילה ה-FTC, אולי הקנס הרגולטורי הגדול בהיסטוריה. אף שהקנס מהווה 9% מהכנסות פייסבוק ב-2018, הפרסום עליו הוביל לעלייה במניית החברה. משקיעים הבינו שפייסבוק קנתה שקט תעשייתי מרגולטור משמעותי ושהיא בדרך לשים את הפרשה מאחוריה. החברה שקללה את הקנס בשני דו"חות רבעוניים נפרדים, כאשר העלייה בהכנסותיה הפכה אותו ללא יותר מאדווה קלה במי האגם.
קנסות, אפילו משמעותיים מאוד, לא מצליחים לווסת התנהגות רעה של חברות. הן גדולות מדי, מרוויחות יותר מדי כסף ומשקללות את הקנסות במפת הסיכונים של מוצרים שהן משיקות ופעולות שהן מבצעות. אם ההכנסות ממוצר או פעולה כלשהי צפויות להיות גדולות מספיק, שום קנס לא יוכל להרתיע את החברה. אחד הקנסות של גוגל, 4.34 מיליארד יורו שהוטלו בשנה שעברה, עסק בניצול לרעה את שליטתה באנדרואיד ובחיוב יצרניות להתקין במכשיר יישומים שלה ולהפוך את מנוע החיפוש לברירת המחדל כתנאי לגישה לחנות פליי. אפשר להעריך בבטחה שפעילות זו הניבה לגוגל הכנסות גדולות משמעותית מהקנס שנדרשה לשלם. קנסות לא מונעים פעילות אנטי-תחרותית, במקרים מסוימים, כשפוטנציאל ההכנסות גדול מספיק, הם יכולים אפילו לעודד אותה.
איך מרתיעים את פייסבוק? לא כך. מנכ"ל החברה מארק צוקרברג צילום: Facebook/ Mark Zuckerberg
אז אם לא קנסות, מה כן? אף שלווסטאגר יש את הכוח לפתוח בהליכים לפירוק החברות - כפי שמציעה המועמדת המובילה כרגע בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, הסנטורית אליזבת' וורן - לדבריה היא לא מתעדפת בשלב זה צעד קיצוני עד כדי כך. זה לא מפתיע, בהתחשב בהבדל הגישות היסודי בין וסטאגר לוורן. "המחויבות שלי היא לעשות את הדבר הכי פחות פולשני במטרה להחזיר את התחרות", הסבירה למחוקקים.
תחת זאת היא הצביעה על רגולטורים בבריטניה ובהולנד, שיכולים לארגן מחדש את השוק לפני שצרכנים או מתחרים נפגעים. "אלו כלים שניתן לשקול, לארגן מחדש לפני שנגרם נזק", אמרה. גישה זו שונה מהגישה המקובלת שכן היא לא מטילה עונשים או אשמה על גורם מסוים, ומתמקדת בטיפול תנאי היסוד בשוק והתמודדות עם נקודות ספציפיות שמקשות על התחרות.
וסטאגר כבר החלה לפעול לפי עיקרון זה. אתמול נקטה הנציבה בכלי שלא נעשה בו שימוש קרוב לשני עשורים, שמאפשר לה להורות לחברה לחדול מפעולה אנטי-תחרותית כלשהי, גם לפני שהחקירה בפרשה הושלמה. באופן זה, ניתן לנטרל את ההתנהגות הבעייתית באופן מיידי מבלי שהדבר ייחשב כעונש או הטלת אשמה. במקרה זה, וסטאגר הורתה ליצרנית השבבים האמריקאית ברודקום להפסיק לאכוף סעיף בחוזה עם יצרניות שמשתמשות בשבבים שלה, שאוסר עליהן לרכוש מוצרים ממתחרותיה.
פיתרון אפשרי: לארגן מחדש את השוק. וסטאגר צילום: AFP
לדבריה, נקטה בפעולה מתוך הבנה שהמשך הנוהג יגרום למתחרות ברודקום הפסדים משמעותיים ויפגע ביכולת שלהן להתחרות. "הן יהפכו לשוליות יותר ויותר ובסופו של דבר יאולצו לעזוב את השוק", הסבירה. "מדובר בצעד ביניים שנועד למנוע נזק בלתי-הפיך לתחרות". ברודקום מסרה שלא תערער על ההחלטה.
מדובר בשינוי גישה יסודי לגבי מהותו של הרגולטור. האם תפקידו הוא להעניש שחקנים סוררים במטרה להרתיע אותם מהתנהגות שלילית שפוגעת בשוק, או דווקא לטפל מהר ככל האפשר בכשלים או התנהגויות שפוגמים בתחרות ולהפוך את הענישה לסוגיה משנית? כהונתה הראשונה של וסטאגר התמקדה בפעילות ענישה והרתעה. מדובר היה, בסופו של דבר, בכישלון. אדם אחר היה אולי פורש בייאוש או מסרב להכיר בכך שנכשל וממשיך באותה דרך רק בעצמה גדולה יותר.
וסטאגר מוכיחה שהיא עשויה מחומר אחר, שיש לה מספיק תבונה כדי להבין היכן נכשלה ולנסות לתקן את הדרך, להמציא מחדש את השיטה. חמש השנים הבאות יהיו כנראה שונות מאוד: פחות קנסות שמגיעים באיחור של שנים ולא עושים דבר כדי לשנות את המצב, יותר פעולות נקודתיות שינסו לתקן מיידית כשלים בשוק או לעצור התנהגות אנטי-תחרותית. זה לא אידאלי לא להעניש חברות לחלוטין, זה רק יעודד אותן ליישם את שיטת מצליח, וצריך עדיין לנקוט בפעולות עונשין נגדן. אבל כפיתרון מיידי, הנתיב החדש של וסטאגר יכול להתברר כיעיל הרבה יותר. דרך שיכולה להוביל לשינוי שכל קנסות העתק מחמש השנים שחלפו לא הצליחו לעשות.
קצרצרים
1. הזכרנו בקצרה את וורן ומלחמתה בענקיות הטכנולוגיה. והנה, המועמדת מוכיחה שהיא לא רק דיבורים: קמפיין הבחירות שלה יסרב לקבל תרומות של יותר מ-200 דולר מבכירים בחברות טכנולוגיה ומוסדות פיננסיים מסוימים. לחברות טכנולוגיה ואנשיהן יש נטייה לתמוך בסכומים גדולים בקמפיינים של מועמדים דמוקרטיים. המהלך של וורן הוא החלטה אמיצה שתעלה לה בהרבה כסף, אבל יכולה למצב אותה כמישהי שמייצגת באמת את האינטרסים של הבוחרים ולא של בעלי ההון.
אליזבת' וורן צילום: AP
2. נטפליקס פרסמה אתמול דו"ח רבעוני טוב מהצפוי. מספר המנויים גדל ב-6.77 מיליון איש, אכזבה קלה ביחס לצפיות החברה. כדאי לנטפליקס ליהנות טוב טוב מהדו"ח הזה, כי עם הכניסה של אפל ודיסני לשוק הסטרימינג בחודש הבא ושחקניות נוספות ב-2020, הרבעונים הבאים שלה עתידים להיות הרבה פחות מפנקים.
3. יאהו עדיין כאן. אבל פלטפורמת הפורומים שלה יאהו גרופס בקרוב לא תהיה. החברה תסגור את השירות ב-21 בחודש, ותמחק את כל התוכן שבו ב-14 בדצמבר. "זה הזמן שיש לכם לשמור משהו שהעלתם", הזהירה החברה. השירות היה פעיל במשך 18 שנה, ואין פסול בכך שהחברה החליטה לסגור אותו. אבל זה באמת כזו מכה להמשיך ולאחסן את התוכן שנוצר שם במשך השנים? לא חבל?
4. בקסם הבא שלי, אעלים את הפרטות שלך: משחק המציאות המוגברת Harry Potter: Wizards Unite אסף, כך מתברר, פרטי מיקום של שחקנים גם כשאלו לא שיחקו בו בפועל (ובנוסף, העביר פרטי מיקום שלוש פעמים בדקה במהלך המשחק עצמו). ראו הוזהרתם.
