השופט קיצץ משכר נאמן מ.ר.ן השקעות אך פטר את הבנק מתשלום חלקו
בית המשפט הפחית משכר הטרחה של עו”ד רונן מטרי. בניגוד לדרישת הכנ”ר פטר את בנק דיסקונט מלשאת בחלק מתשלום השכר
בית המשפט המחוזי בתל אביב שוב מפנה עורף לכונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקבי בניסיונה לצמצם שכר טרחה גבוה של בעלי תפקידים, ובפרט כשהוא על חשבונם של נושים רגילים.
קראו עוד בכלכליסט:
- נושים של מ.ר.ן השקעות לכנ"רית: סייעי נגד הנאמן רונן מטרי
- קוטף את הפירות: עו"ד מטרי מתקרב לשכר טרחה מנופח
בהחלטה שמסר בימים האחרונים השופט חגי ברנר הוא קבע שעו"ד רונן מטרי, ששימש נאמן של מ.ר.ן השקעות, יקבל 2.7 מיליון שקל שכר טרחה, לפני מע"מ. ברנר קיצץ מעט בשכר הטרחה לעומת דרישתו המקורית של מטרי שעמדה על 3.87 מיליון שקל, אך דחה את בקשת אנשי הכנ"רית להורות לבנק דיסקונט לשאת בחלק קטן משכר הטרחה, מהלך שהיה מגדיל מעט את הנתח של הנושים הלא מובטחים.
הכנ"ר המליץ שמטרי יקבל 2.48 מיליון שקל, מתוכם הנושים הרגילים ישלמו 2 מיליון שקל והיתר על חשבון הבנק. ברנר קבע שמטרי יקבל 2.7 מיליון שקל - וכולו על חשבון הנושים הרגילים.
עו"ד רונן מטרי עו”ד מטרי מונה באפריל 2017 כמפרק זמני של חברה מ.ר.ן, שהנכס העיקרי שלה היה אולם אירועים בנס ציונה שהיה משועבד לטובת בנק דיסקונט. בקופת הנושים הצטברו 32 מיליון שקל ומטרי ביקש 12% מסכום זה כשכר טרחה, וטען כי זה הסכום המגיע לו לפי התקנות.
בפועל המשמעות היא כי הנושים הרגילים, שעומדים בסוף התור ומקבלים רק את מה שנשאר בקופה, היו צפויים לקבל 5.5 מיליון שקל - כחצי מגובה החוב המאושר כלפיהם.
מימין: הכנ"רית סיגל יעקבי והשופט חגי ברנר צילומים: אתר הנהלת בתי המשפט, אוהד צויגנברג אנשי הכנ"רית המליצו להפחית ב־30% את דרישת השכר של מטרי ובנוסף לחייב את דיסקונט לשאת ב־450 אלף שקל מתוכה. הכנ"ר הזכיר את העובדה שבא כוח הבנק קיבל 1.17 מיליון שקל כשכר טרחה מהקופה על כך שפתח בהליך הוצאה לפועל למכירת הנכס, ובנוסף הפנה הכנ"ר להלכת בית המשפט העליון בתיק נידר, שם נקבע שנושה מובטח שנהנה מפעולת הנאמן צריך להשתתף בשכר טרחה. הכנ"ר כתב שבנסיבות אלה, כאשר הבנק לא הצליח בעצמו לממש את הנכס אך קיבל שכר טרחה במסגרת ההוצאה לפועל, ניתן לחייבו בתרומה לשכר הטרחה של הנאמן.
מטרי עצמו התנגד כמובן לכל הפחתה בשכרו ואחת מטענותיו היתה כי אף נושה רגיל בתיק לא התנגד לבקשה, אלא רק הכנ"ר. בפועל היתה התנגדות שהוגשה מטעם נושה שלא הזדהה ומטרי ביקש מיד להוציא את המסמך האנונימי מתיק בית המשפט. יחד עם זאת ל”כלכליסט” פנו נושים רגילים שטענו כי אין להם יכולת ליצג את עצמם בבית המשפט או לשכור שירותי עו"ד. עובדה זו מעידה על החשיבות בכך שהכונס הרשמי יגן על עניינם של נושים רגילים שפעמים רבות אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם.
בהחלטתו כתב השופט ברנר כי הוא דוחה את הצעת הכנ"ר לחייב את הבנק להשתתף בשכר הטרחה. הוא כתב שגם ללא ההסדר היה הבנק מקבל את מלוא חובו, מאחר שהחוב הובטח באמצעות קרקע שהיתה שווה הרבה יותר מהחוב לבנק. ברנר לא התייחס כלל לטענה שאלמלא פועלו של מטרי הבנק לא היה מקבל את כספו מאחר שלא הצליח למכור את הנכס. טענה זו מבוססת על דבריו של מטרי עצמו שכתב כי למרות מקצועיותו וכישרונו של הכונס מטעם הבנק, פעולותיו "לא עלו בסופו של דבר יפה ולא הביאו לתוצאות שבתיק, ואין להן קשר לתמורה שהתקבלה במסגרת הסדר הנושים אשר ממנה מבוקש כיום לחלק כספים לנושי החברה".
השופט ברנר כתב עוד כי במסגרת הסדר הנושים נקבע והוסכם שהוצאות הנאמן ישולמו במלואם מתוך קופת הנושים ושהבנק יפרע את מלוא חובו. לדברי השופט הבנק הסתמך על נוסח ההסדר כשתמך באישורו, תמיכה שלא היה מחויב לתת לו נדרש מלכתחילה להשתתף בעלות שכר הנאמן תוך פגיעה במעמדו המועדף כנושה מובטח.
עם זאת קבע ברנר כי יש מקום להפחתה מסוימת בשכר הטרחה. וכתב כי מרבית הסכום שעלה בידי מטרי לגבות מקורו בנכס המקרקעין של החברה, ושוויו הוא נתון קשיח שאינו קשור לפעילותו של מטרי. לדבריו פסיקת שכר חלוקה מלא למטרי ללא כל הפחתה, תביא לתוצאה בלתי סבירה ובלתי צודקת ולמצבים אלה נועדה תקנה 13 לתקנות השכר המקנה לשופט סמכות להפחית את השכר. לדבריו אין הצדקה להפחתת השכר בשיעור שמציע הכנ"ר אלא יש להסתפק בהפחתת 25%. לפיכך פסק שמטרי יקבל 2.7 מיליון שקל והבנק לא ישתתף בהם אלא הכל ירד למעשה מהנתח של הנושים הלא מובטחים.
