אולטרה מודרני: ה־MoMa נפתח מחדש
בחודשים הארוכים שבהם שופץ המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק בעלות של 450 מיליון דולר נוספו לו עוד 4,000 מ"ר שיאפשרו הצגה של 1,000 יצירות נוספות, והמנהלים מבטיחים ייצוג הולם יותר של אמניות נשים. אך יש כבר מי שמתלוננים שהמרחבים העצומים החדשים יפגעו בתחושת האינטימיות
בתצוגת הקבע של אוסף ה־MoMa, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, יש חדר אחד שמאז ומתמיד טענתי שאשמח לעבור לגור בו. הוא הציג את יצירותיהם של האמנים המרכזיים בסגנון האבסטרקט־אקספרסיוניזם של שנות החמישים והשישים בארה"ב, ובהם ג'קסון פולוק ואהוב לבי מארק רותקו. גם באחד החדרים ליד, זה שהציג את עבודותיהם של אמני הפופ־ארט שבאו אחריהם, לא הייתי מתנגדת לבלות לילה או שניים (אם כי אני יותר אדם של טום ווסלמן מאשר של וורהול או ליכטנשטיין).
- ראו את האור: צמד האמנים מונטאן/רוזנבלום במוזיאון ת"א
- מלנכוליה אינסופית: הבמאי ארי פולמן מציג בתערוכת המחווה ללאונרד כהן בניו יורק
- חוגגים 30 שנה לפיילוט של סיינפלד, ועכשיו מוזיאון בניו יורק
אבל כל זה כנראה לעולם כבר לא יקרה כי בשבוע הבא, ב־21 באוקטובר, ייפתח מחדש המוזיאון לאחר שיפוץ ארוך ומסיבי שמלבד הגדלת שטחו בכ־30%, גם ישנה את סדרי התצוגה בגלריות, ובהן גם בתערוכת האוסף הקבועה. אני מניחה שרותקו, פולוק וגם ווסלמן יישארו ביחד בקונסטלציה כזו או אחרת, אבל אני אצטרך לפנטז על חדרים במתכונת אחרת (בתקווה שאצליח לבקר שם בקרוב ולהיסגר על עצמי, אחלו לי בהצלחה).
במשך ארבעת החודשים האחרונים היה המוזיאון סגור למבקרים לטובת השיפוץ, ואף שטרם נפתח לקהל הרחב, כבר יש כאלה שהצליחו לקבל הסברים והצצה אל היכל הקודש החדש של האמנות העכשווית ברחוב 53 בלב מנהטן ולחלוק את התרשמותם ממנו עם העולם.
המוזיאון, שהוקם ב־1929, ובשנים האחרונות עומד על ממוצע של 3 מיליון מבקרים בשנה, עבר במשך 90 שנות פעילותו כבר כמה שיפוצים וגלגולים, הלפני האחרון שבהם היה ב־2004. על המייקאובר הנוכחי אחראי משרד העיצוב והאדריכלות Diller Scofidio + Renfro שאחראי גם על השיפוץ האחרון של הלינקולן סנטר בעיר, בשיתוף חברת Gensler. בשיפוץ הושקעו כ־450 מיליון דולר, ולשטחו של המוזיאון נוספו בשיפוץ הזה יותר מ־4,000 מ"ר שיכילו גלריות חדשות למטרות שונות.
ההרחבה תאפשר להציג בתחום המוזיאון כ־2,400 עבודות אמנות בכל זמן נתון לעומת כ־1,400 שהוצגו בו בממוצע לפני השיפוץ. בין השאר, המוזיאון יכלול לראשונה גלריות ייעודיות למיצגים ועבודות פרפורמנס, גלריות ייעודיות לעבודות שזמן ההצגה והצפייה בהן הוא אחד המרכיבים שלהן וגלריות שמיועדות לעבודות שהחלל שהן מוצגות בו הוא חלק מהן.
גם תצוגת הקבע של אוסף המוזיאון העצום והחשוב תעבור שינוי, ותהיה מעט פחות כרונולוגית מבעבר. כך, למשל, באחד החדרים תוצג "העלמות מאביניון" האיקונית של פיקאסו לצד עבודות של לואיז בורז'ואה ופיית' רינגולד - אמניות שפעלו כחצי מאה אחריו, כאשר המטרה היא לאפשר באמצעות העבודות החדשות יותר קריאות ופרשנויות חדשות לעבודתו של פיקאסו.
המגמה, כך הצהיר מנהל המוזיאון גלן לורי ב"גרדיאן" הבריטי, היא להציג שיעור גבוה יותר של יצירות של אמניות נשים מאשר בעבר. "ב־20 השנים האחרונות עשינו מאמץ גדול להציג יותר עבודות של אמניות נשים, של אמנים אפרו־אמריקנים ובכלל של אמנים שונים מרחבי העולם", הוא הסביר. נכון לעכשיו, מתוך אוסף המוזיאון עדיין יש רוב לעבודות של אמנים גברים (59%), לצד 28% עבודות של אמניות נשים ו־13% עבודות של אמנים שאינם בעלי מגדר מוגדר או של קבוצות וקולקטיבים של אמנים ממגדרים שונים.
התערוכות הראשונות שישיקו את פתיחתו המחודשת של המוזיאון הן מיצב של יוקו אונו בשם "Peace is Power", ותערוכות של המוזיקאי ואמן הקול דיוויד טודור ושל הפסל ריצ'רד סרה. חידוש משמעותי נוסף הוא שני חלקים במוזיאון שאליהם תהיה הכניסה חופשית: הקומה השישית כולה שכוללת את גן הפסלים; והגלריות בקומת הכניסה שבהן ניתן יהיה לצפות בתערוכות מבעד לקיר זכוכית, מבלי לשלם את דמי הכניסה למוזיאון שעומדים על סך 25 דולר. אף שהרעיון של צפייה מבעד לזכוכית נשמע קצת מאתגר, מספר מייקל קימלמן, מבקר האמנות של "הניו יורק טיימס" שכבר זכה להסתובב בבניין, שמדובר דווקא בחללי התצוגה הטובים ביותר במוזיאון בגרסתו המחודשת. במקביל הוא טוען שהגודל, במקרה הזה, דווקא לא עושה שירות טוב למוזיאון, וככל שהחללים בו הופכים לגדולים ורחבים יותר, הם גם משדרים יותר ניכור וקרירות.
בין שמדובר בעיצוב מוצלח ובין שלא, יש להניח שהגדלת שטחו של המוזיאון תגדיל גם את כמות המבקרים בו והוא ימשיך לכהן כמוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית החשוב בעולם. לאיזה מחדריו ארצה להעביר את ביתי המדומיין עוד אין לדעת. מה שכן, כשאגיע, אני צריכה להזכיר לעצמי לשמור זמן וכוחות לחלק הכי כיפי בסוף כל ביקור - החנות.