פרשנות
בנק ישראל לא ימהר לשלוף את נשק הריבית השלילית
גלישה אל הטריטוריה השלילית עלולה לשחוק את מעט התחמושת שעוד נותרה לבנק ישראל נגד תרחיש של החמרה נוספת בצמיחה בארץ ובעולם. הפתרון האמיתי היום צריך לבוא מהממשלה בדמות של רפורמות מבניות
החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל (נותרה על כנה עם צפי לירידות עתידיות) והתחזית המאקרו־כלכלית שפרסמו לצדה כלכלני בנק ישראל קיבלו בסוף השבוע האחרון חיזוק נוסף מאחד הגופים הכלכליים המשפיעים בעולם – קרן המטבע העולמית. בדו"ח שפורסם בסוף השבוע האחרון סיכמו כלכלני הקרן את תחזית הצמיחה הקודרת של הכלכלה הגלובלית בעתיד הנראה לעין: "הכלכלה העולמית נמצאת בצומת קשה: הצמיחה שברירית, וסימני האטה זוקפים ראש ברוב כלכלות ה־G-20. גם אם תירשם התאוששות בצמיחה בשנה הבאה, "הסיכונים כלפי מטה" בכלכלה העולמית גבוהים, בהינתן המתיחות בזירת הסחר הבינלאומי, ההסלמה הגאו־פוליטית והגברת הסיכונים הפיננסיים. האירועים הללו מתנקזים לתקופה שבה שיעורי הריבית נמוכים ושיעורי החוב גבוהים, מה שמפחית את מרחב התמרון של מדיניות מאקרו־כלכלית".
הדו"ח הזה התפרסם ימים אחדים אחרי שכלכלני ה־OECD ניפקו תחזית לא פחות מטרידה המתארת תמונה מאקרו־כלכלית מבשרת רעות, ובראשה האמירה כי ההאטה שפוקדת את הכלכלה העולמית חמורה מהתחזיות המוקדמות ותימשך לאורך זמן רב יותר: תחזית הצמיחה ל־2019 היא הנמוכה מאז פרוץ המשבר ב־2008, והתחזית ל־2020 נחתכה בחדות בכחצי אחוז.
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: עמית שעל
1. בין שני הדו"חות האלה נשמעו בבירור דבריו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, במסיבת עיתונאים שכינס עם פרסום החלטת הריבית בשבוע שעבר. לצד ההחלטה על הותרת הריבית על כנה (0.25%), נרשמה תפנית מוצהרת במדיניות המוניטרית של בנק ישראל: עד לפני כמה שבועות האפשרות של העלאת ריבית עוד היתה על השולחן. כעת מבצעים חברי הוועדה המוניטרית של הבנק פניית פרסה ומדברים על הפחתת ריבית ב־12 החודשים הקרובים: "לאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים הבולטים, ההתמתנות בכלכלה העולמית, והמשך הייסוף, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה", הסביר ירון.
אפשרות כזאת עלתה כבר במהלך דיוני הוועדה שקדמו להחלטה האחרונה. "החלטה לא היתה קלה ולא התקבלה פה אחד. כשנפרסם את סיכום הדיון תוכלו ללמוד גם על השיקולים שהיו בעד הפחתת הריבית בהחלטה זו", גילה הנגיד. הוא הדגיש כי "יתרה מזאת, במידת הצורך, הוועדה תנקוט צעדים נוספים כדי להרחיב עוד יותר את המדיניות המוניטרית". כאשר נשאל אם בארגז הכלים שלו מסתתר גם נשק יום הדין, כלומר הריבית השלילית, תשובתו הפתיעה כשאמר שריביות שליליות נוסו בכמה מדינות, ביותר ובפחות הצלחה. "זה אחד מאותם כלים שאנו בוחנים", סיכם.
נגיד בנק ישראל צריך לקחת משתנה נוסף בחשבון: לא רק שריבית ריאלית שלילית (הריבית הנומינלית בניכוי האינפלציה) שנרשמת לאורך זמן פוגעת למשל בפנסיות לטווח ארוך, היא גם מייצרת בועות הן בשוק המניות והן בשוק הנדל"ן. לכן ריבית נומינלית שלילית היא כלי שיש להימנע ממנו כל עוד המשק הישראלי לא נקלע למיתון של ממש. מי שסבור, אגב, שנגיד ועמיתיו בבנק המרכזי מחזיקים בכלי נוסף בדמות רכישות מט"ח – צריך להאזין היטב לדברי הנגיד שאומר: "יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית. במקרה ששער החליפין יסטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בנק ישראל יתערב בשוק". ובתרגום חופשי: לא נתערב, אלא בתרחיש קיצון. הלחצים של היצואנים שמאשימים את ירון בפגיעה במשק לא עושים עליו רושם: הנגיד עומד בפרץ ובלחצים.
2. גם כלכלני בנק ישראל התאימו את עצמם להתפתחויות האחרונות: בראש ובראשונה, הם הורידו בחדות את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי ל־2020 לרמה של 3% בלבד (לעומת 3.5% בתחזית הקודמת); שיעור העלייה בתחזית הצריכה הפרטית נחתך לרמה של 2% בלבד (לעומת 3% בתחזית הקודמת); גם תחזית היצוא נחתכה והנגיד הזהיר כי "במקרה שההאטה העולמית תגיע לענפי הטכנולוגיה היא תשפיע גם על ההייטק הישראלי". גם היבוא ייפגע, והצפי הוא לירידה של חצי אחוז. כאן טמונה אולי הסיבה האמיתית להחלטה להותיר את הריבית על כנה, ולא להפחיתה: המחסניות בנשק הורדת הריבית מעטות כשהיא ניצבת על רבע אחוז בלבד, ובנק ישראל צריך לשמור את המעט שיש לתרחיש של החמרה נוספת בתמונה המאקרו־כלכלית בין אם הגורמים לה יגיעו מתוך המשק הישראלי או מחוצה לו.
3. ומכאן למסקנה המדויקת של נגיד הפד ג'רום פאוול מלפני מספר שבועות בנאום בכנס כלכלי בשווייץ: בנקים מרכזים מוגבלים מאוד ביכולתם להאיץ את הצמיחה – משום שנותרו ללא כלים. ירון וכלכלני בנק ישראל יודעים זאת. כמו במדינות רבות בעולם, גם בישראל המרחב הפיסקאלי מצומצם על רקע הגירעון העצום שעמו תצטרך להתמודד הממשלה שתקום. לכן הנתיב לחידוש הצמיחה עובר בהכרח דרך רפורמות מבניות ושינויים מבניים, לרבות כאלה שנוגעים לשוק העבודה כמו העלאת גיל פרישה לנשים, צעדים להגדלת הפריון, השקעות בחינוך ובהכשרה מקצועית ושילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה. אלו רפורמות שאינן נוגעות לבנק ישראל. בהקשר הזה נתן ירון אבחנה מדויקת: "העיכוב בהקמת הממשלה דוחה את הטיפול בבעיות ארוכות טווח של המשק ודוחה את נקיטת הצעדים הדחופים הדרושים להשבת הגירעון ויחס החוב תוצר לתוואי בר קיימא. אי הוודאות לגבי תפריט הצעדים שתנקוט הממשלה ועוצמתם מקשה עלינו להעריך בשלב הזה איזו השפעה תהיה להם על ההתפתחויות בשנה הקרובה".
