בלעדי לכלכליסט
הסכסוך במשפחת דוידס שקורע את יבואנית הטבק
החברה, המייבאת בין היתר את מותג הסיגרים הקובני הבאנוס וסיגריות דוידוף ודאנהיל, נמצאת בבעלות משה דוידס ובנו איל המסוכסכים זמן רב. בסוף השבוע הגיש האב תובענה נגד בנו וביקש למכור את מניותיו בחברה ולנתק את הקשרים העסקיים
סכסוך הולך ומחריף מתנהל בימים אלה בין אב ובן במשפחת דוידס, מהמשפחות המוכרות בחיפה ובקהילה העסקית בישראל, השולטים באחת החברות ליבוא מוצרי טבק, עישון וסיגרים מהגדולות והוותיקות בישראל. השניים הם בעלי המניות הבלעדיים ב"חברה ליבוא ויצוא מוצרי ואביזרי טבק", המייבאת בין היתר את מותג הסיגרים הקובני הבאנוס, ומותגי הסיגריות דוידוף ודאנהיל.
האב, איש העסקים משה דוידס בן ה־90, אחד ממייסדי החברה ובעל מניות בה, הגיש בסוף השבוע תובענה כנגד בנו איל דוידס, מנהל החברה ובעל מניות גם הוא, בדרישה להפריד כוחות בשל חוסר האמון ביניהם. במסגרת התובענה ביקש האב, באמצעות עורכי הדין אורן גרוס ומעין באהר ממשרד עו"ד שמעוני גרוס ושות', מבית המשפט הכלכלי בתל אביב להורות על מינוי רואה חשבון חיצוני לבדיקת ההתנהלות הכספית של חברת הטבק וכן בדיקת פעולותיו של בנו בכספי החברה. בנוסף ביקש האב כי בית המשפט יורה על רכישת כלל מניותיו בחברה, על פי שוויין ההוגן, על ידי בנו או החברה, על מנת לנתק את הקשרים העסקיים בינו לבין בנו.
במסגרת התובענה נטען כי עניינה "בקיפוח חמור ומכוער של זכויות משה דוידס בחברה - שייסד אותה ב־1974 והצעיד אותה במשך עשרות שנים להצלחה - על ידי בנו, הנתבע איל דוידס. עניינה של תובענה זו גם בקרע הבלתי ניתן לאיחוי בין התובע לנתבע, בעלי מניות ודירקטורים יחידים בחברה. קרע זה פוגע בחברה, המתנהלת בשליטתו היחידה של איל דוידס, ללא שקיפות ובקרה, ותוך שהנתבע מהלך אימים על עובדיה ואוסר עליהם לתת למשה דוידס מידע ומסמכים הנוגעים להתנהלותה הכספית ולפעולותיו של הבן בכספיה. התנהלות הנתבע מעלה חשש כבד, כי הוא עושה שימוש פסול ואסור בקופת החברה למימון צרכיו הפרטיים. הנתבע הפך את החברה לאחוזתו הפרטית ועושה בה כבשלו". עוד נכתב כי משה הוא איש עסקים מוכר בקהילייה העסקית בישראל וכי גולת הכותרת של עסקיו היא חברת הטבק. לטענתו, "בעת הקמתה, היה איל בן 13. איל לא רכש את מניותיו בחברה, והן הועברו אליו ללא תמורה על ידי אמו המנוחה וחלקן על ידי משה". למעשה, כיום מחזיקים משה ואיל באופן שווה בזכויות הניהול בחברה (מניות יסוד), אך בהון המניות הרגילות מחזיק איל ב־65% ומשה ב־35%.
ההלוואה שהציתה סכסוך
בתובענה טוען משה כי במהלך השנים איל מונה למנהל בחברה, בהסכמתו, בין היתר עקב האמון שנתן בו באותן שנים: "משה הקדיש את מיטב שנותיו למען הצלחת החברה, וראה בה את פרויקט חייו. לאורך השנים שררו בין הצדדים יחסי אמון, שהשתרעו מעבר לתחומי החברה. בין היתר, העניק משה הלוואות שונות לאיל, לבקשתו. משה העמיד לו הלוואה בסך 2 מיליון דולר לצורך מימון השקעה של איל בנדל"ן בארה"ב". לטענת משה, "סוכם כי על איל להחזיר את ההלוואה בכסף עם דרישת התובע לפירעונה, או לחלופין, ירשום את משה כבעלים של מחצית מהזכויות בנדל"ן שאיל ירכוש. ואולם, איל בחר לרשום את הנכס שרכש בארה"ב בכספי אותה הלוואה על שמו בלבד, וסירב להיענות לדרישתו של משה כי ישיב את הכספים שקיבל כהלוואה". בשל כך ובלית ברירה, אומר האב, הגיש ב־2016 תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בחיפה כנגד איל, שעודנה תלויה ועומדת. לדברי משה, מאז נודע לבנו כי הוא עומד על זכותו לקבל לידיו את כספי ההלוואה האמורה, וכי בכוונתו למצות עמו את הדין, "החל איל להתנכל למשה ולעשות כל שלאל ידו בכדי לפגוע בו. חודשים ספורים לאחר הגשת התביעה הכספית הגיש איל בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם החברה כנגד משה, במטרה להלך אימים על אביו ולגרום לו למשוך את התביעה הכספית. ביולי 2018 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את הבקשה והשית על איל הוצאות משפט בסך 35,100 שקל. יתרה מכך, בית המשפט מתח ביקורת קשה על איל, וקבע כי פעל תוך שהוא עושה שימוש בתביעה הנגזרת ככלי לפגוע במשה". איל ערער על פסק דינו של בית המשפט לבית המשפט העליון וטרם התקבלה הכרעה.
באי כוחו של האב הוסיפו וטענו כי "איל החל לפעול בחברה כבעל שליטה יחיד, תוך שהוא רומס את זכויותיו של משה בה, ומתעלם מן העובדה שאביו הוא דירקטור בחברה ובעלים שווה של זכויות הניהול בה. איל מקבל לבדו החלטות הנוגעות לניהול החברה ועובדיה, ואינו מזמן את משה לישיבות. איל אף הגדיל לעשות, והחל מונע ממשה קבלת מידע ומסמכים. איל אינו מאפשר לעובדים לדבר עם משה על ענייני החברה, תוך שהוא מאיים עליהם כי אם לא יצייתו לו יפוטרו. בפועל, כיום מודר משה כמעט מכל היבט של ניהול החברה".
"לא מדברים ביניהם"
לבסוף חושף משה את המציאות המשפחתית בשנים האחרונות, שלה השלכות על החברה: "כתוצאה מהתנהלותו הנפסדת של איל, אין תקשורת ישירה בינו ובין משה והיא נעשית, אם בכלל, באמצעות עורכי דינם. כלומר, בעלי המניות, בעלי זכויות הניהול והדירקטורים היחידים בחברה, לא מדברים ביניהם. כל ניסיון לאיחוי הקרע, גם באמצעות גישור, כשל...לא ניתן לכפות על משה את המשך היחסים עם איל לאחר שאיבד אמון בו. הדבר לא יועיל לחברה, והוא אינו מועיל למשה, שבריאותו רופפת והוא אינו מעוניין להמשיך ולהתנצח עם בנו עד לתום אריכות ימיו. אין מנוס בנסיבות העניין מהפרדת כוחות". תגובות הבן והחברה טרם הוגשו לבית המשפט.
איל דוידס המיוצג על ידי עו"ד גיורא בן־טל, מסר בתגובה: ״אף אם איל נתבע על ידי אביו שבעים ושבע תביעות, עדיין אביו הוא ואיל מכבדו ומוקירו. אף אם מצער אותו ומעליל עליו עלילות שלא היו ולא נבראו, עדיין הוא ראש המשפחה שכתבה פרקים יפים בדברי ימי היישוב. אף אם ייגרר ויימשך הסכסוך, אשר איל עשה כל שרק אפשר כדי להביאו לידי גמר טוב, עדיין זהו עניין משפחתי בלבד ולא עסקי כלל. לצערו של איל, אביו תשוש גוף ונפש, מובל על ידי גורמים בעלי אינטרס בסכסוך המשפחתי תוך ניצול מצבו וגילו, עד כדי זריקת רפש והטחת האשמות שווא, אך עדיין יש לדון אותו לכף זכות שכן מצבו בגד בו. תביעות משה דוידס האמורות טרם הומצאו לידי איל ולאחר שיומצאו, שוב ייגזר עליו להשיב דברים לגופם, ולאחר מכן שוב יימצא שהדברים חסרי בסיס, תוחלת ועניין. רכילות משפחתית המולבשת בכסות משפטית, נשארת רכילות והמצאות לא יוכלו להחליף מציאות או לשנותה. איל מאחל לאביו החלמה מהירה ובריאות טובה".