אליוד קיפצ'וגה עשה היסטוריה באופן הכי אנושי שיש

מרתון בפחות משעתיים זו אובססיה אנושית כבר קרוב לעשור. חובבי ריצה וספורט מפנטזים על זה, וקיפצ'וגה ביחד עם מדעני ספורט בכירים עובדים במאמץ משותף מרשים כדי להשיג זאת כבר ארבע שנים.

לאחר ההישג צילום: רויטרס

בזמן שקיפצ'וגה חגג את ההישג האנושי המרשים הזה היו כאלו שהתלוננו על "טוהר" הריצה. התלוננו על "תנאי מעבדה" וביקשו להזכיר ש"זה לא זמן רשמי". לרבים לא היה נעים המעורבות הכבדה של חברת INEOS ונעלי הריצה המיוחדות של נייקי. וגם היו ביקורות על 41 מכתיבי הקצב האדירים שרצו במערך שנועד להגן על קיפצ'וגה מהרוח.

הטהרנות הזו בלתי נסבלת.

באמת.

מה שקיפצ'וגה הוא הישג אנושי יוצא דופן ומן הסתם - כמו כל הישג אנושי יוצא דופן, בין אם מדובר בקפלה הסיסטינית או בטיפוס על האוורסט - זה נעשה בסיוע טכנולוגיה. וממון. והון. כן, כן - אנשים עשירים השקיעו כסף כדי להירשם בהיסטוריה כמממנים של הישגים היסטוריים. שוק!

סקופ: כמעט כל שיא ספורטיבי נעשה בסיוע טכנולוגי כזה או אחר. אתם באמת חושבים שיוסיין בולט היה יכול לשבור את שיא ה-100 מטר אם היה רץ על אותו מסלול שעליו רץ ג'סי אוונס (אפר של עצים)?

צילום: רויטרס

אם איננו סופרים את "המרתון" הראשון, אי שם ב-490 לפני הספירה (פידיפידס, שליח אתונאי אשר רץ מהעיר מרתון ועד אתונה על מנת להביא את בשורת הניצחון היווני נגד הפרסים ומת מיד לאחר שמסר את הידיעה עם צעקת "ניקומן!" - אנחנו ניצחנו), אז המרתון הספורטיבי הראשון התקיים באולימפיאדה המודרנית הראשונה ב-1896. הזוכה היה ספירידון לואיס, דוור יווני, שעתיים, 58 דקות ו-50 שניות. הוא סיים 7 דקות לפני השני ברשימה. מ-25 נרשמים למירוץ, רק 9 סיימו אותו.

מאז כל "רץ חובבן" יכול לסיים מרתון. אם הוא מתאמן מספיק הוא ישיג זמן יותר טוב מספירידון, אבל הזמן החיציוני לסיום מרתון הוא 4:47:40. גם אם אדם רגיל, רץ רגיל, יקבל את כל התנאים שקיפצ'וגה קיבל, הוא לא יצליח לרדת משעתיים.

מה שקיפצ'וגה עשה זה בעצם לרוץ 100 מטר ב-17 שניות ולשמור על הקצב הזה 42 ק"מ. אדם בריא שמתאמן על בסיס קבוע ירוץ 100 מטר ב-14-15 שניות ולא יוכל לשחזר את הזמן הזה ב-100 המטר שיצטרך לרוץ אחרי דקה מנוחה.

ג'סי אוונס. התאמן בתנאים קצת שונים צילום: גטי אימג'ס

אוי ואבוי! טכנולוגיה! 

קיפצ'וגה הוא לא איזה תוצר של מעבדה והתוצאה שלו לא תלויה אך ורק בנעליים המיוחדות שעיצבו עבורו בנייקי (נעליים חוקיות שעוצבו על ידי טכנולוגיה). כילד הוא רץ 3 ק"מ לבית ספר כל יום ואז 3 ק"מ בחזרה. הוא התחיל להתאמן בגיל צעיר עם שכנו פטריק סאנג, שזכה במדליות אולימפיות. הוא שבר את שיא המרתון הרשמי בעבר והפסיד רק מרתון אחד שהתחרה בו. הוא זכה במרתון כשהוא סובל מיבלות ושלפוחיות מדממות ויש לו גם מדליית זהב אולימפית במרתון ומדליות באליפויות העולם בריצות 5,000 מטר. ואולם, הוא תמיד יזכר תמיד כאיש הראשון ששבר את המחסום שאף אדם לא שבר לפניו.

ולא מן הנמנע שאחריו יהיו עוד שיצליחו לעשות זאת. בדיוק כפי שרוג'ר בניסטר רץ מרחק של מייל אחד בפחות מארבע דקות (אגב, עם מכתיבי קצב "לא ספורטיביים") ואחריו היו עשרות שעשו זאת. אגב, בניסטר עשה זאת מול 3,000 צופים באוקספורד. קיפצ'וגה עשה זאת מול עשרות אלפים שהגיעו למסלול בווינה ועוד מיליונים רבים שצפו בהיסטוריה הזו ביוטיוב (אוי ואבוי! טכנולוגיה!) והכי חשוב: מול אלפים שהגיעו לראות את ההיסטוריה הזו על מסך גדול בניירובי.

תקרות זכוכית - בכל התחומים - נועדו להישבר. הן בדרך כלל נשברות על ידי אנשים מיוחדים ומוכשרים שעובדים קשה מאוד ונעזרים בטכנולוגיה לעשות זאת. האבולוציה שלנו תלויה בהתפתחויות טכנולוגיות כאלו ואחרות.

מעבדה או לא. אין יותר אנושי ממה שקיפצ'וגה עשה.