עצה של אדריכל: כך נקטין את טראומת הביקור במרפאות

מחקרים רבים מצביעים על כך, שחוויית הביקור במרפאות היא אחת החוויות הטראומטיות ביותר, בעיקר עבור ילדים, כאשר לאווירה השורה בחלל המרפאה השפעה גדולה על אופן הטיפול, ועל יכולתו של המטופל להתמסר אליו.

מי שמגיע למרפאה השכונתית הוא לא בהכרח חולה, זאת יכולה להיות אישה או ילד שבאים לבדיקה תקופתית, ולא צריכים לשבת עם משתעלים במסדרון על כיסאות פלסטיק, ולהרגיש שבאו לקופת חולים – מגיעה להם חוויית משתמש אחרת. עבור ילד שממש מפחד מרופאים – נרצה לשפר עבורו את מראה המרפאה והתחושה.

הדבר החשוב ביותר הוא חדירה של אור יום טבעי לחללים מרווחים ומאווררים, במקום חללים סגורים ומחניקים של מטופלים משתעלים. בנוסף, ההמתנות חייבות להיות בחללים מרוכזים – נגמר עידן ההמתנות במסדרונות, שבו מטופלים יושבים במסדרון מול החדר של הרופא ושואלים מי הבא בתור? למה עקפת אותי? אני רק נכנס שנייה לשאלה וכו'.

בנוסף, חשוב לבצע הפרדה תכנונית ועיצובית בין המתנת ילדים להמתנת מבוגרים. ילדים מגיל 6-3 זקוקים לגירויים חושיים וחזותיים, ולכן חשוב לתכננן על הקירות מגוון משחקים. אך פחות משחקי הפעלות העלולים להעביר מחלות, ויותר משחקי מסך וטאץ, שגורמים לילדים לשקוע בתוך עולם המשחק, ולהפחית חרדות ופחדים אצלם ואצל ההורים.

מרפאת ילדים באסותא אשדוד

אדם ממתין בממוצע 30-20 דקות לתורו לרופא או לבדיקה רפואית וכאשר הוא אינו נינוח, הוא משרה אווירה לא טובה על כל המרפאה. הרופאים במרפאות עובדים בשיטת סרט נע של 10  דקות בממוצע לכל מטופל, ולכן חשוב שהוא יגיע רגוע. כל העיצוב צריך לשדר – אנחנו עוסקים בבריאות ולא בחולי. אסור למשל שיהיו שמות של המטופלים על הדלתות – זה לא ראוי וחודר לפרטיות, אלא כל מערכת התורים חייבת להיות ממוחשבת.

ברמת הנראות, לא ייתכן שכל מנהלת סניף תתלה במסדרונות את הציור של הבת שלה. בכל חללי המרפאה חייב להיות פס קונספט אחיד שמעטר את כל הקירות, ומורכב מתכנים ויזואליים קבועים, בשילוב מסך זימון תורים ומסך דיגיטלי ליד הדלת, המחליף את שם הרופא.

בנוסף, קופת חולים היא גוף ציבורי שאינו יכול לחקות קונספט עיצובי של אולם תצוגה יוקרתי בחברה פרטית. תארו לעצמכם שאדם יוצא מהרופא כעוס לאחר שלא קיבל מרשם לתרופה יקירה, ופתאום רואה מול עיניו אולם תצוגה מפואר. "לכאן הולך הכסף במקום לתרופה עבור הבן שלי?", הוא שואל את עצמו. לכן במרפאה ציבורית חשוב לשחק על הקו העדין של עיצוב שירותי, מרווח ומואר מצד אחד, אך כזה שאינו מנקר עיניים, ובמקביל שומר על הזהות העיצובית הייחודית של המותג.

שיטת העיצוב צריכה להישען על עוגנים פסיכולוגיים, חברתיים וטיפוליים, מעבר להיבטים האדריכליים והתכנוניים, על עיצוב ייחודי, המבוסס על בחירה נכונה של חומרי גמר, תחושת חמימות ונעימות, תאורה טבעית, שילוב מרקמים וצבעים מתאימים, ושימוש בחומרים טבעיים.

באמצעות אלמנטים של תאורה, צבע וטקסטורות, ודרך תכנון ועיצוב טוטאלי עד לפרטים הקטנים, ניתן ליצור מרפאות בעלות אמירה עיצובית ייחודית. מרפאות ההופכות ל"אי של שקט" עבור המטופלים, ומסייעות בהפחתת החששות והפחדים הטיפוליים.