דו"ח טכנולוגי
סין כופפה ענקיות טכנולוגיה זרות עד לרמת שטיפת המוח
אפל ואקטיוויז'ן-בליזארד נכנעו לצנזורה שהכתיבה בייג'ינג בלי להוציא הגה, ואף אימצו את קו החשיבה של סין - ואיתן גם חברות אופנה ואפילו ליגת ה-NBA; פייסבוק ממשיכה לעשות הנחות לטראמפ; ואילון מאסק יוצא בהצהרה עליה קשה להתווכח
אבל, כפי שנהוג לומר, מי שהולך לישון עם כלבים מתעורר עם פרעושים. לאורך השנים הפרעושים התפשטו לגופן של החברות השונות, ובשבוע האחרון הם התעוררו והחלו לנשוך חזק: שורה של תקריות שבמרכזן חברות אמריקאיות ושנסובו סביב המחאות המתמשכות בהונג קונג הבהירה שמי שמתכופף בפני הצנזורה בסין, סופו להתכופף בפניה גם כשנוגע הדבר לאירועים שמתרחשים מחוץ למדינה. וכמה מהן התכופפו כל כך הרבה, שכבר קשה להבדיל ביניהן לבין חברות סיניות למהדרין שפועלות כחלק מהיד הארוכה של בייג'ינג.
מזה חודשים מפגינים מאות אלפים - אולי אף מיליונים - מאזרחי הונג קונג נגד חוק שיאפשר הסגרת מבוקשים לידי השלטונות בבייג'ינג. החוק הוא העילה העיקרית, אבל הסיבה האמיתית להפגנות היא חשש הולך וגובר של התושבים מהידוק השליטה וההשפעה של בייג'ינג על הונג קונג; המקומיים מתנגדים לפגיעה בחופש ובזכויות המערביות האחרות שמהן נהנים תושבי העיר תחת מדיניות "מדינה אחת, שתי שיטות". השלטונות בהונג קונג, בשליחות או בעידוד בייג'ינג, מגיבים להפגנות באלימות, לפעמים קיצונית, אך טרם הצליחו לדכא את המחאה.
מפגינים בהונג קונג צילום: גטי אימג'ס
בסין, אפשר להעריך בבטחה, מביטים במתרחש בעיר בדאגה, וחוששים מהתפשטות המחאות לסין גופא. לכן אזכורים להפגנות ולמחאה מצונזרים בנוקשות. שורה של אירועים שקשורים חברות טכנולוגיה בולטות קרו בימים האחרונים, והבהירו גם שהצנזורה הזו לא מעוניינת להישאר בסין והיא גולשת ומתפשטת גם למערב; ספק בלחץ בייג'ינג, ספק מחשש ללחץ כזה.
אפל, למשל, חברה שלא חוששת להתעמת עם השלטונות בארה"ב סביב סוגיות של חופש ביטוי והגנה על זכויות משתמשים, הסירה אתמול מהאפסטור אפליקציה בשם HKmap.life שאפשרה למפגינים בהונג קונג לנטר את מיקומם של שוטרים, לאחר ביקורת חריפה בתקשורת הסינית. המבקרים טענו שאפל בוגדת ברגשות העם הסיני, בכך שהיא מאפשרת לתוכנה רעילה לפעול. ההסרה בוצעה ימים ספורים בלבד אחרי שאפל אישרה את כניסת האפליקציה לחנות.
אם אתם מאמינים לתירוץ הרשמי, שלפיו האפליקציה הוסרה מכיוון שהשתמשו בה כדי לארוב לשוטרים ולתקוף אותם, יש לי חולצה של אדם עומד מול שיירת טנקים למכור לכם, ללבישה לטיול בסין. התירוץ נשמע קלוש עוד יותר כשמגלים שלא מדובר באפליקציה היחידה שהסירה אפל ושקשורה למחאה בהונג קונג. גם האפליקציה של אתר החדשות המכובד Quartz, שכיסה בהרבה ובאהדה את ההפגנות בהונג קונג, הוסרה מחנות האפליקציות בסין. את המהלך הזה לא ניסתה אפל לתרץ, אך בהודעת ההסרה שקיבלו מפעילי האפליקציה נמסר שהיא הוסרה מכיוון שפרסמה "תוכן שאינו חוקי בסין". אכן, לא חוקי.
חנות אפליקציות אפל
ולא מדובר אפילו במהלך ההזוי ביותר של אפל: עוד קודם לכן הסירה אפל את דגל טייוואן ממקלדת האימוג'י של משתמשים בהונג קונג ובמקאו (בסין, כנראה, הוא לא זמין זה זמן רב), כחלק ממאמצי הדה-לגיטימציה הארוכים שלה נגד המדינה.
לא רק חברות טכנולוגיה התכופפו מול סין; אירוע מטריד יותר התרחש סביב ציוץ שפרסם בתחילת השבוע מאמן קבוצת ה-NBA יוסטון רוקטס, דריל מוריי, ובו תמיכה במפגינים בהונג קונג, שכלל בין השאר את הביטוי "מאבק למען החופש, עומד עם הונג קונג". תגובת הנגד בסין היתה חריפה במיוחד: "מוריי, הפעם ביצעת עבירה ומי שמבצע עבירה צריך להיענש", תקף במהדורת חדשות הערב של ערוץ CCTV, שבשליטת המדינה, אחד המגישים המוכרים בסין, קָאנְג חְווֵי. מעריצים וספונסרים במדינה, בינתיים, טענו שחופש הביטוי חל בכל התחומים ושזה לא מקומו של מוריי להגיב בסוגיה זו.
הניסיון של NBA לכבות את השריפה רק החמיר את המצב: הודעה שפרסמה מנהלת הליגה, בה ניסתה להרחיק את עצמה מהתגובות של מוריי (במקום, למשל, לתת לו גב בשם חופש הביטוי והערכים שלכאורה מתיימרת הליגה לייצג) רק הביאו לתגובת נגד חריפה בארה"ב. היא התגברה עוד יותר כשהתברר שלנוסח התגובה שפורסם בסינית נוספה התייחסות שלפיה ב-NBA "מאוכזבים מאוד" מ"ההערות הלא-ראויות".
דריל מוריי
התכופפת מבהילה זו גם לא סייעה להרגעת המצב בסין. קריאות להחרים את ה-NBA החלו להתפשט במדינה, שבה צפו בשנה שעברה במשחקי הליגה קרוב לחצי מיליארד בני אדם. ואלו הפכו במהרה למציאות, כש-CCTV ביטלה ברגע האחרון תוכניות לשדר שני משחקי ראווה של הלוס אנג'לס לייקרס והברוקלין נטס שנמצאות בימים אלו בסין. זמן קצר לאחר מכן ביטלה טנסנט את השידור המקוון של המשחקים. וכשהעונה הסדירה צפויה להפתח בתוך פחות משבועיים, ב-NBA עורכים כיום מאמצים כבדים כדי למנוע את החרמתה – מהלך שמשמעותו הפסדים אדירים של מיליארדי דולרים במצטבר.
גם אם תושג הסכמה בהקשר זה, כנראה שהיא לא תכלול את המשחקים של הרוקטס שלא ישודרו לפחות עם פתיחת העונה. הקבוצה כבר החלה לשלם את המחיר: חברות סיניות מבטלות קשרים מסחריים איתה, ספונסרים סיניים מושכים כספים וליגת הכדורסל הבכירה בסין השהתה שיתופי פעולה עמה. בטוויסט מטריד, שלב ב' של צנזורה זו לא הוגבל רק לגופים סיניים: נייקי החביאה נעליים ופרטים אחרים שקשורים לקבוצה מהחנות המקוונת שלה בסין, מחשש לזעם שיופנה גם אליה.
במקרה אחר, יצרנית הנעליים Vans הסירה הצעות שהוגשו לתחרות עיצוב הנעליים השנתית שלה ומתייחסות למחאה בהונג קונג. עיצוב אחד כלל את הפרח שמסמל את הונג קונג ואיור של מפגינים עוטים מסכות גז, משקפי הגנה וקסדות. עיצוב אחר, כלל מטריות צהובות ואביזרים אחרים שמאפייינים את המוחים. המהלך עורר זעם ברשתות חברתיות, כשכמה גולשים קראו להחרים את מוצרי החברה. הצנזור כאן, אסור לפספס, לא נגע בסין או בהונג קונג בלבד: העיצובים הוסרו מהתחרות הגלובלית; ידה הארוכה של הצנזורה הסינית יצאה את גבולות המדינה.
שוטרים נאבקים עם מפגינים בהונג קונג צילום: AFP
ב-Vans כתבו בתגובה: "מעולם לא נקטו עמדה פוליטית ולכן אנו בוחנים עיצובים כדי לוודא שהם תואמים את ערכי הכבוד והסובלנות של החברה. בהתאם לכללי התחרות, Vans מאשרת שמספר קטן של עיצובים הוסר. החלטה זו התקבלה כדי לשמור על מטרת התחרות".
מדובר, בלשון עדינה, בצואת פרים מזוקקת. כל פעולה, אפילו אי-פעולה, יכולה להיות נקיטה בעמדה פוליטית. במקרה הזה, שבו מצונזר עיצוב כלשהו, מדובר בנקיטה בעמדה ברורה של תמיכה והזדהות עם ערכי הצד שתומך בצנזורה זו. ושלא במקרה, כמו שקורה לרוב שמדובר בצנזורה, מדובר בצד החזק יותר וכזה שמחזיק בערכים אנטי-ליברליים בעליל.
לא ברור האם Vans עשתה את המהלך בתגובה לאיומים חשאיים מצד שלטונות סין, במקרה זה לא קדמה למהלך מתקפה ציבורית שנועדה להבהיר לחברה באיזה צד של הלחם מרוחה החמאה. אבל גם לא היה צורך באיומים מסוג זה כי ב-Vans כבר ראו והפנימו היטב מה שקרה ב-NBA. רק החשש מפני חרם אפשרי על מוצרי החברה בסין הספיק לה להפעיל מנגנון של צנזורה עצמית, כזה שאפילו לא בטוח שהיה צורך בו. אפקט מצנן במלוא הדרו.
לא כולם הגיבו בהתפלשות מביכה. ראויים לשבח, כמו תמיד, יוצרי סאות' פארק מאט סטון וטריי פרקר. אחד הפרקים העדכניים של הסדרה כלל ביקורת חריפה, מגחיכה ומעליבה כלפי סין ונשיאה שי ג'ינפינג. סין, כצפוי, הגיבה בהחרמת הסדרה. שני היוצרים לא התרגשו ופרסמו "התנצלות": "כמו ה-NBA, אנחנו מקבלים בברכה את הצנזורים הסינים לבתינו ולליבנו. גם אנחנו אוהבים כסף יותר מחופש ומדמוקרטיה. שי לא נראה כמו פו הדוב בכלל. יחי המפלגה הקומוניסטית של סין! אנחנו בסדר עכשיו, סין?".
לא, הם לא באמת דומים
אבל אולי האירוע המטריד ביותר, בוודאי כאשר מדובר בחברת טכנולוגיה, נוגע לענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד, שאחראית לכמה ממותגי המשחקים הפופלריים בעולם ובהם קול אוף דיוטי, וורלד אוף וורקראפט, סטארקראפט ודיאבלו. בתחילת השבוע זכה גיימר הונג קונגי בשם צ'וּנג נג וָאי במקום הראשון בטורניר של משחק הקלפים הדיגיטלי Hearthstone שנערך בטאייפיי. לראיון הניצחון הצטלם צ'ונג כשהוא עוטה מסיכת גז שמאפיינת את המפגינים בהונג קונג, ואף קרא במהלכו: "שחררו את הונג קונג, המהפכה של זמננו".
אם חשבתם שאקטיוויז'ן בליזארד הגיבה בהפגנת תמיכה בגיימרים שמנצלים את מעמדם לקידום ערכי דמוקרטיה וזכויות אדם, כנראה שלא קראתם לעומק את הטור עד כאן. הראיון עצמו נקטע באמצע והוסר מהרשת. ובמהלך יום כיפור החליטה החברה לנקום בצ'ונג באופן קיצוני: היא ביטלה את הפרס בסך 10 אלף דולר שבו זכה, והשהתה אותו מטורינירים למשך שנה; במקרה של גיימרים מקצועיים, מדובר למעשה בביטול מקור הפרנסה שלהם.
התגובה של החברה היתה מזעזעת עוד יותר. לדבריה, הוא עבר על כלל שאוסר על שחקנים לנקוט בפעולה "שיוצרת מחלוקת ציבורית, פוגעת בחלקים מהאוכלוסייה או מזיקה באופן אחר לתדמית החברה". הנזק לתדמית במקרה זה, למי שפספס, הוא זיהוי של החברה עם ערכים כמו דמוקרטיה וזכויות אדם. רק לא זה.
נלחמים באויב המצויר, מתקפלים במציאות. משחק של אקטיוויז'ן בליזארד צילום: Activision
התגובות למהלך היו חריפות במיוחד; ולשם שינוי, אפילו הפוליטיקאים זיהו בהצלחה את מקור הבעיה: "אנשים שלא גרים בסין צריכים לצנזר את עצמם או לההתמודד עם השעיות", צייץ הסנטור הרפובליקני מרקו רוביו. "סין משתמשת בגישה לשוק כאמצעי לחץ למחיצת חופש הביטוי בכל העולם".
רוביו פגע בול. בעשורים האחרונים סין הפכה להיות אחד השווקים החשובים בעולם. ל-NBA יש שם יותר צופים מאזרחים אמריקאים, אפל מייצרת שם כמעט חמישית מהכנסותיה, מעמד הביניים המתעורר מגלה חיבה רבה למותגים אמריקאים כמו Vans, וליגות גיימינג פופולריות שם בצורה יוצאת מגדר הרגיל. זה שוק שחברות רבות מרגישות שהן לא יכולות לוותר עליו, שלעשות כן שקול לזריקת כסף מהחלון.
רבות מהן כבר נאלצו בעבר להרכין ראש בפני הצנזורה הסינית, להגביל את התכנים שזמינים במדינה, אפילו להענות לדרישות מעקב דורסניות של השלטונות. זה מחיר עשיית העסקים, הן תירצו זאת לעצמן. ואולי בעצם זה שנביא את המוצרים המערביים שלנו נצליח להביא אתם גם ניחוח של דמוקרטיה, הוסיפו בלי יותר מדי שכנוע. אבל בפועל אנו עדים לתהליך הפוך: במקום שהחברות המערביות יביאו חופש, סין מביאה את הצנזורה שלה לפעילות של החברות המערביות. אימת הצנזור הסיני לא מוגבלת כבר למדינה עצמה, והיא מתפשטת, מחלחלת ומשנה את מהלכי החשיבה ודרכי הפעולה של חברות ואנשים מחוץ למדינה.
טנקים? מה פתאום טנקים?
זה תהליך מפחיד, שלא ברור אם אפשר לעצור אותו. יש בסין יותר מדי כסף, מיליארדים על מיליארדים של דולרים. גם החברות המתקדמות והליברליות ביותר ימצמצו ברגע שבו מישהו יאיים, אפילו ברמז, אפילו במבט - אולי אפילו לא יאיים בכלל - לסגור את הברז שמזרים אותם אליהן. כמו שסטון ופרקר הטיבו להגיד בהתנצלות המזויפת שלהם: מדובר כאן בקרב בין חופש ודמוקרטיה לכסף. ובקרב הזה, ניסיון העבר מלמד, לכסף יש הרבה יותר כוח. בקרב הזה, הכסף בדרך כלל מנצח.
קצרצרים
1. פייסבוק דחתה בקשה של ג'ו ביידן, שמתמודד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, להסיר מודעה שקרית של טראמפ שתקפה אותו באמצעות טענות שווא שלא ראוי לחזור עליהן. תגובת פייסבוק? אנחנו לא שולחים לבודקי עובדות פרסומות או התבטאויות של פוליטיקאים. במלים אחרות: אסור לשקר, אלא אם יש לך כסף.
ג'ו ביידן צילום: בלומברג
2. אם כבר מדברים על כשלים של חברות טכנולוגיה, טוויטר דיווחה במהלך יום כיפור שהשתמשה בטעות - כמובן שבטעות - במספרי טלפון ובכתובת מייל שמסרו לה משתמשים לצורך הפעלת שירות האימות הדו-שלבי שלה, כדי להציג להם פרסומות ממוקדות. טוויטר, בניגוד לחברות אחרות, מחייבת גולשים למספר מספר טלפון נייד כדי להפעיל את האימות הדו-שלבי שלה.
3. ובחדשות הנו שיט שרלוק (הזכויות שמורות ליוסי גורביץ): מייסד טסלה אילון מאסק הודה בהתכתבויות שנחשפו באחד המשפטים שהוא מנהל שהוא "פאקינג אידיוט" מכיוון שהאשים צוללן בריטי שסייע לחלץ את 12 הילדים שנלכדו במערה בתאילנד ב-2018 בהיותו "אנס ילדים". הנה, סוף סוף, אמירה שכל המין האנושי יכול להתאחד מאחוריה: אילון מאסק הוא "פאקינג אידיוט". עכשיו רק לפתור את העניין הקטן הזה של התחממות גלובלית וגמרנו.
