על ישראל למנוע את יום הכיפורים של משבר האקלים

"מבחינתנו זה טוב שמתעסקים בדברים אחרים ולא בנו". כך אמר בשבוע שעבר שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, בהתייחסו לדיוני האקלים שהתקיימו באו"ם באותה עת.

דנון, שגריר מדינה ריבונית שאינו אזרח מן השורה, חייב לעשות ומהר את שיעורי הבית בתחום האקלים, כדי ללמוד על הסכנות האקלימיות הרובצות לפתחה של ישראל. אך לנו אזרחי ישראל, אסור להמתין להתפכחותו של דנון. עלינו לנצל את השעה שלאחר יום הבחירות ולהציב דרישות ברורות בפני הכנסת והממשלה הבאות.

ערב יום הכיפורים, כשאנחנו נזכרים גם במלחמה שגרמה לרבים מאיתנו לאבד אמון במדינה, בשל התחושה שהמדינה לא נערכה אליה כראוי, הוא הזדמנות מצוינת לומר שחייבים להיערך למשבר הקיומי הבא.

סערה בתל אביב צילום: שלמה פשה

במה דברים אמורים? ישראל נחשבת אמנם למדינה שתרומתה לפליטת גזי החממה והתחממות כדור הארץ כמעט זניחה, אך בהיותה מדינת חוף מדברית, היא תהיה בין המדינות הראשונות להיפגע בשנים הקרובות מנזקי האקלים. אלו הם רק מקצת התרחישים האפוקליפטיים הצפויים לנו בעשרות השנים הקרובות: הצפות של הערים המרכזיות שלנו השוכנות לאורך חוף הים כתוצאה מעליית מפלס הים. יותר ימים בשנה בהם ימדדו טמפרטורות חום קיצוניות שיובילו לשריפות תכופות ולאובדן יערות ומרחב פתוח.

מידבור הולך וגובר אשר יוביל להיעלמותם של סוגי גידולים חקלאים, בצורות תכופות, מחלות ונגיפים חדשים שיאתגרו את הרפואה הישראלית, צורך הולך וגובר בשימוש במזגנים אשר יצריך יותר אנרגיה ויוביל ליותר זיהום אוויר ויותר תחלואה ותמותה. סכנה אמיתית למקורות המים שלנו כצורך קיומי ואיומים גיאו-פוליטיים מצד שכנינו במאבק על מקורות מים ומחיה.

החדשות הטובות - וישנן כאלה - הן שעדיין אפשר לשנות את רוע הגזירה.

ההיבט הראשון נעוץ בחובה לקדם חקיקת אקלים כמקובל במדינות המתקדמות בעולם, עם יעדים שאפתניים לחיסכון באנרגיה, קידום משק אנרגיה נקי והפחתת השימוש ברכב פרטי ומזהם. אין להסתפק ביעדים השמרניים שהצבנו לעצמנו בכל אחד מהנושאים הללו במסגרת הסכם פאריז - הגעה בשנת 2030 ל-17% התייעלות אנרגטית, 17% אנרגיות מתחדשות ו20% הפחתת השימוש ברכב הפרטי - ויש לחייב יעדי הפחתה של 30-50 אחוזים כמקובל במדינות המתקדמות בעולם ולהתחייב ל-100% אנרגיה מתחדשת עד ל-2050, במדינה הנהנית בממוצע מ-300 ימי שמש בשנה.

הצפות בירושלים

ההיבט השני נעוץ בחובה ליישם ולתקצב באופן מיידי את החלטות הממשלה להיערכות למשבר האקלים. ממשלות מערביות אחרות בעולם כבר הקצו עשרות מיליארדי דולרים להשקעה בכלכלה מעוטת פחמן. הבנק העולמי ובנקים מרכזיים בכ-35 מדינות הורו על הקפאת הלוואות למפעלים מזהמים אשר אינם מתחייבים לשיפורים סביבתיים ולהפחתה משמעותית של פליטת גזי חממה. כל זה לא קורה עדיין בישראל. תכניות ההיערכות לנזקי האקלים אינן מתוקצבות, משרדי הממשלה אינם מתואמים ביניהם והחלטות ממשלה בנושא אינן מיושמות כנדרש. אין המדובר בנוסחת קסם. גם ישראל, חייבת להקצות כבר עתה את מיליארדי השקלים הנדרשים לשם בניית התשתיות ונקיטת פעולות ההיערכות להתמודדות עם המשבר.

משבר האקלים הוא בבחינת אתגר קיומי המונח לפתחן של הכנסת והממשלה החדשות. מדובר בצו השעה והשעה היא שעת חירום. דווקא בימים אלו שלפני יום הכיפורים, ימים של סליחות וחשבון נפש, ימים בהם אנו זוכרים את המלחמה הקיומית והטרגית ההיא שתולדתה בהדחקה ואדישות, עלינו לעשות הכל כדי שההתמודדות עם משבר האקלים לא תיכנס אל הדקה התשעים ואחת, ותהפוך לעוד מלחמת קיום הישרדותית, וחלילה גם חסרת סיכוי.

הכותב הוא מנכ"ל אדם טבע ודין. נושא משבר האקלים ידון בוועידת המשפט והסביבה של אדם טבע ודין ב-20 בנובמבר במרכז פרס לשלום