בכיר ששובר צריך לשלם

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נדרש להציג את עמדתו לגבי הסדר פשרה באחת הפרשיות העגומות בתולדות חברת התרופות טבע: תשלום קנסות בהיקף של כ־540 מיליון דולר, לאחר שהודתה בתשלומי שוחד ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו על מנת לקדם את מכירת תרופת הדגל שלה — קופקסון. ועדה בלתי תלויה שהקימה החברה המליצה על הסדר, שהוגש לאישור בית המשפט, לפיו חברת הביטוח של הדירקטורים ונושאי המשרה תשיב לחברה 50 מיליון דולר בלבד. זאת בתמורה להתחייבות טבע לממן את הגנתם של הדירקטורים ונושאי המשרה אם יוגשו בעתיד תביעות נוספות. משרד המשפטים לא אהב את מה שראה בפשרה, וכתב שהתחייבות למימון הגנה עתידית "מעורר קושי". אבל בנושא חשוב לא פחות קולו של מנדלבליט לא נשמע: השתתפות של הבכירים בסכום שיושב לקופת טבע. עם כל הכבוד לתשלום שחברת הביטוח מוכנה להשיב, מצב שבו מי שזכו לחבילות שכר ובונוסים ממשיכים בדרכם מבלי שישיבו מכיסם כמה מיליוני שקלים, הוא מסר רע מאוד לשוק ההון. ודווקא לסוגיה הזו לא התייחסו במשרד המשפטים.

אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי ישיבת ממשלה צילום: איי אף פי

פרשת טבע מצביעה על היעדר פיקוח וחוסר זהירות מצד בכירים. טבע פעלה, לפי הודאתה, בניגוד לחוק, שיחדה בכיר בממשל הרוסי בעשרות מיליוני דולרים, וחשפה עצמה לסיכונים. הכתובת למחדל היא אחת: המנהלים. אם רוצים להרתיע דירקטורים ומנכ"לים בשוק ההון שהפשע לא משתלם אין מנוס מפגיעה בכיסם. חבל שבמשרד לא חושבים שהגיע הזמן להרים את הדגל הזה. כעת האחריות מוטלת על כתפיו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל־אביב, השופט חאלד כבוב, שאישר בעבר פשרה כספית בפרשת הסיוע להעלמת מס של בנק לאומי, בה בכירי הבנק נדרשו להשיב כסף. יהיה מעניין לראות אם במקום שבו משרד המשפטים לא בהכרח הזדעק להגן על האינטרס הציבורי, בית המשפט ירים את הכפפה.