נמשכת העלייה בשכרם הממוצע של השכירים - אבל הרוב מרגישים פחות את השיפור בשכר
לפי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע למשרת שכיר עמד ביולי על 11,004 שקל - עלייה של 3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד; עם זאת, 66.5% מהמשרות (2.534 מיליון) היו בענפים בהם השכר הממוצע נמוך מזה הקיים בכלל המשק; הענף עם המשכורות הגבוהות ביותר הוא מידע ותקשורת, הכולל את חברות ההייטק
השכר הממוצע של שכירים במשק ממשיך לטפס: מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר עמד בחודש יולי על 11,004 שקל, עלייה של 3.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
נתונים אלו הינם מקוריים, כלומר משקפים את השכר השוטף שהעובדים מקבלים לחשבון הבנק מבלי שהוסרו מהם השפעות של חגים ועונתיות. בהשוואה לחודש שקדם לו, יוני 2018, מדובר אמנם בירידה (אז עמד השכר הממוצע על 11,149 שקל), אבל מכיוון שמדובר בנתונים מקוריים, המתעדכנים מדי חודש לאחור, בלמ"ס לא משתמשים בהם לשם השוואה בין חודשים עוקבים.
- בזכות תשלומי דמי ההבראה: השכר הממוצע ביוני עלה ל-11,175 שקל ברוטו בחודש
- האוצר: שכר הרופאים הוותיקים גדל בעשור האחרון פי 5 משכר עובדי ההייטק
- נמשכת מגמת העלייה בשכר הממוצע: עמד במאי על 10,477 שקל
במחירים קבועים, המשקפים את השכר הריאלי (נתון המשקף את כוח הקנייה של השכירים ושמתקבל לאחר ניכוי מדד המחירים לצרכן, כך שאינו מושפע מעליות או ירידות המחירים במשק) - נרשמה עלייה של 2.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ל-10,389 שקל בחודש.
גם נתוני המגמה (הכוללים עיבוד של הנתונים במטרה להסיר השפעות של עונתיות, חגים והשפעות אחרות) מצביעים על עליות במהלך שלושת החודשים, מאי עד יולי. במחירים השוטפים, שמשקפים את השכר שהמועבר לחשבון הבנק, נרשמה עליה של 2.8% בתקופה זו בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.4% בשלושת החודשים שקדמו להם, פברואר-עד אפריל. בשכר הריאלי (מחירים קבועים) נרשמה עלייה של 2.5% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.3% בשלושת החודשים הקודמים.
עם זאת, רוב השכירים לא מרגישים ככל הנראה את השיפור בשכר, שכן 66.5% מהמשרות (2.534 מיליון) היו בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע נמוך מזה הקיים בכלל המשק, לעומת 33.5% (1.278 מיליון) שהיו בענפים כלכליים בהם השכר גבוה מהממוצע. בסך הכל, מספר משרות השכיר במשק טיפס ב-1.8% לעומת יולי 2018, ל-3.812 מיליון שכירים.
גלעד ברנד, חוקר במרכז טאוב, מציין כי העליות בשכר הממוצע, הנמשכות מזה כשלוש שנים, מפצות על תקופה ארוכה שהתאפיינה בעלייה איטית בפריון לצד קיפאון בשכר. עם זאת, ברנד מסייג כי מגמה זו עלולה להיעצר בעתיד הקרוב. "מאחר שהפער בין השניים הולך ונסגר, מקור זה לעלייה בשכר צפוי להגיע לידי מיצוי. לכן ללא צמיחה מהירה יותר בפריון, קשה לראות שמגמה זו תתמיד גם בשנים הבאות".
22 אלף שקל בממוצע בהייטק
מי הנהנים העיקריים מהעליות? הענף שבו מרוויחים הכי הרבה מעל השכר הממוצע הוא מידע ותקשורת, הכולל את חברות ההייטק, שם טיפס השכר הממוצע לכ-22 אלף שקל בממוצע.
את המקום השני מאיישים עובדי הבנקים וחברות הביטוח, שרשמו את העליה המשמעותית ביותר בשכר הממוצע בחודשים מאי-יולי 2019, של 8.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 2.3% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. בחודש יולי 2019 עמד שכר הממוצע על כ-20.15 אלף שקל.
הירידות המשמעותיות ביותר בשכר הממוצע נרשמו בענף מנהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, של 5.9% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי 2019 , בהמשך לירידה של 4.2% בחישוב שנתי בחודשים פברואר-אפריל 2019. עם זאת עובדי ענפים אלו עדין נהנים משכר גבוה משמעותית מהממוצע במשק, כ-15.5 אלף שקל.
במרבית הענפים נרשמו עליות בשכר, למעט ענף אספקת חשמל ומים שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת שרשם ירידה של חצי אחוז, ומינהל מקומי ציבורי וביטחון וביטוח לאומי שירד ב-5.9%.
מנגד, את תחתית הרשימה ממשיכים לאייש עובדי שירותי אירוח ואוכל עם 5,150 שקל בחודש. עוד מתחת לממוצע – עובדי שירותי הבריאות, רווחה וסעד עם שכר ממוצע של 9,680 שקל בחודש, וכן עובדי ענף החינוך עם 9,106 שקל בחודש, שני ענפים ה בולטים במספר השכירים הגבוה המועסק בהם
גלעד ברנד ממרכז טאוב מבהיר, כי שוק העבודה בתקופת גאות, אך מביע חשש כי פני הדברים לא ימשכו כך לאורך זמן. "שוק העבודה במצב מאוד טוב עם שיעורי אבטלה נמוכים, והעליה בשכר מבטאת שיש הרבה משרות פנויות ומעט אנשים שמחפשים עבודה, כך שקשה לאייש אותן והשכר הנומינלי עולה. גם השכר הראלי עולה בקצב מאוד מהיר מכיוון שכבר שנים אין אינפלציה, חלק מזה בשל מגמות גלואליות וחלק מזה משום מהלכים שהמדינה נוקטת בהם להוריד את רמות המחירים. עם זאת בראייה ארוכת טווח, השכר הראלי לא עלה הרבה מאוד שנים, וכעת הוא מדביק את העליות בפריון. לכן קשה לי להאמין שהמגמה הזו תמשך לאורך זמן".