$
התייעלות באנרגיה

צו השעה: חדשנות ובנייה ירוקה | אדר' רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

ענף הבנייה חייב: להתחדש, לייצר יותר בפחות, לצמצם עלויות ולאמץ שיטות שיקטינו את הפגיעה בסביבה

בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה 16:5606.10.19
ענף הבנייה אינו חדל להתפתח. קבלנים, יזמי בנייה, יצרני מוצרים וטכנולוגיות, מעצבים ומתכננים, יזמים ומפתחי חדשנות – כל אחד בתחומו בוחן ומטמיע פתרונות חדשניים. ואולם חשוב למצוא כל דרך לחבר בין הממשקים השונים, לאפשר תנועה חופשית ביניהם והחלפת ידע ורעיונות, לעודד סימביוזה. רק בדרך זו ייטיב ענף הבנייה להתחדש, לייצר יותר בפחות, לצמצם עלויות ולאמץ שיטות שיקטינו את הפגיעה בסביבה.

 

מיליוני טונות של פסולת בנייה בשנה אינן מוצאות את דרכן חזרה לענף חומרי הגלם של תעשיית מוצרי הבנייה החדשים – אלא מושלכות, נערמות ופולטות גזי חממה לאטמוספרה. זהו אבסורד שמבנים צורכים בכל שנה יותר ויותר אנרגייה ומים ומחייבים את משק החשמל להגדיל ולהרחיב תפוקות של תחנות כוח ומתקני התפלה עודפים.

 

נוסף על כך, יותר מ-6 מיליון צרכני חשמל ומים במבנים צורכים לתפעולם אנרגייה בהיקפים נרחבים ופולטים לאוויר גזי חממה ומזהמים. הכול נעשה בחוסר יעילות ובלא מגמת שיפור, בעיקר מהיעדר תקשורת הדדית ונגישות למידע השוואתי בסיסי.

 

בינואר 2017 ועדת היגוי בין-משרדית בראשות המשרד להגנת הסביבה העבירה דו"ח המלצות להשגת היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030. יעד זה נקבע ל-7.7 טונות פחמן דו-חמצני לנפש, ועומד על כ-82 מיליון טונות פחמן דו-חמצני ביחס לגידול ממוצע באוכלוסייה לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

 

מעיקרי הדו"ח עולה כי פוטנציאל ההפחתה מצמצום של צריכת חשמל במבנים בלבד נאמד ב-5.9 מיליון טונות פחמן דו-חמצני ביחס לתרחיש עסקים כרגיל בשנת 2030.

 

צריכת החשמל במגזר המבנים נעה בין 30% ל-40% מסך צריכת החשמל במשק הישראלי, ועל כן מציגה הזדמנויות רבות להתייעלות בצריכת החשמל, לחיסכון בהוצאות חשמל של משקי בית ושל עסקים קטנים ובינוניים, לפיתוח פתרונות טכנולוגיים, לעידוד ולגיוון של התעסוקה במשק ולשורה של תועלות בריאותיות וסביבתיות נוספות. עמידה ביעד ההפחתה צפויה להניב תועלות נטו מצטברות למשק בהיקף מוערך של כ-218 מיליארד שקלים.

 

די לנתח את המגזר הביתי ולראות כי אימוץ תקן בנייה ירוקה שכבר יושם צפוי להוביל לחיסכון בהוצאות על חשמל בלבד של 1.4 מיליארד שקלים עד לשנת 2030. החיסכון מתייחס ל-10 אלפים יחידות דיור שבנייתן הסתיימה בסוף שנת 2017, והן אוכלסו.

 

כל יחידת דיור בבנייה ירוקה חסכונית יותר ב-21% בצריכת החשמל ביחס לדירה חדשה מקבילה שלא נבנתה בבנייה ירוקה. חיסכון זה שווה ערך לכ-40 אלף שקלים למשק בית על פני 20 שנה. כאשר מכמתים את התועלות החיצוניות הנוספות אשר נחסכות למשק (מדחיית הקמת תחנות כוח, צמצום תחלואת זיהום אוויר ועוד) עולה התועלת ל-60 אלף שקלים למשק בית. עלות ההשקעה הראשונית ביחידת דיור ירוקה ביחס ליחידה קונבנציונלית עומדת על כ-5,000 שקלים בלבד. כלומר זמן החזר ההשקעה הישיר הוא שלוש שנים בלבד.

 

בית הספר הראשון שנבנה בבנייה ירוקה בקריית ביאליק בית הספר הראשון שנבנה בבנייה ירוקה בקריית ביאליק צילם: אלעד גונן , אדריכלות: קנפו-קלימור אדרכילים

 

מקצת מההשקעה תנותב להשקעות בטכנולוגיות חדשניות בשוק הדיור והמשרדים, בפיתוח עסקים קטנים ובינוניים ובצמיחה של ענפים המעודדים "צמיחה ירוקה".

 

אם יאומץ התקן לבנייה ירוקה שיחייב את כלל יחידות הדיור הנבנות בכל שנה, יגדל החיסכון למשקי הבית ב-450% בכל שנה – כלומר ב-6.3 מיליארד שקלים.

 

במחקר השוואתי שנעשה באוניברסיטת תל אביב נמצא שבנייה ירוקה גם משפרת את המודל העסקי של חברות הבנייה בישראל. המחקר מצא שבנייה ירוקה מקצרת את זמן המכירה ומעלה את שיעור הרווחיות. רוכשים שגילו עניין בבנייה ירוקה קיצרו את זמן ביצוע העסקה ואף היו מוכנים לשלם פרמיה שנאמדה במחקר בטווח של 2% עד 5.2%.

 

הממצאים בישראל תואמים מחקרי שוק רבים שנעשו במדינות רבות בעולם ומצאו קשר חיובי בין בנייה ירוקה ליציבות פיננסית של חברות ייזום ובנייה, יציבות מחירים בשוקי השכירות למגורים בבנייה ירוקה, יציבות בתשלומי הלוואות של רוכשים ופרמיית מכירה גבוהה.

 

תחזית הבנייה הירוקה בישראל מצביעה על גידול משמעותי שצפוי הענף לעבור. דו"ח שהכין המשרד להגנת הסביבה בחן את עתודות הבנייה הירוקה שאושרו במוסדות התכנון המחוזיים והארציים ושחייבו לבנות על פי התקן לבנייה ירוקה. לפי הדו"ח נמצאו בשנת 2018 לבדה כ-90 אלף יחידות דיור. מספר זה מתווסף לעוד כ-104 אלף יחידות דיור שאושרו בתוכניות בשנים 2014 עד 2017.

 

מרבית חברות הבנייה צפויות להתנסות בשנים הבאות בבנייה ירוקה. זוהי הזדמנות עסקית, טכנולוגית וסביבתית לשפר את איכות המבנים ולהטמיע חדשנות בשיטות ניהול אתרי הבנייה והביצועים שיפגינו הבניינים לאחר אכלוסם, ביחס לבנייה הקונבנציונלית.

 

גם המודעות הצרכנית נמצאת במגמת עלייה, וצפוי שדרישת הלקוחות בשנים הבאות לא תפסח על סעיף עמידה בדרישות הבנייה הירוקה במפרטי המכר. כבר כיום המשרד להגנת הסביבה מפרסם לציבור הרחב מפה אינטראקטיבית ובה מיפוי של כלל המבנים שנבנו בבנייה ירוקה.

 

לצד המפות המסמנות מתחמים עתידיים שבהם אישרו מוסדות התכנון חיוב לבנייה ירוקה, יוגשו כלי מידע אלו ואחרים כשירות לציבור ויאפשרו בחירה צרכנית הכוללת היבטים של בנייה חדשנית, בריאה וירוקה במעמד העִסקה.

פיתוחים טכנולוגיים בענפים שלמים כמו ענף התחבורה מומצאים ומוטמעים בכל יום –Waze , מובילאיי ועוד מאות יישומוני מידע מבצעים בכל רגע נתון שיפור, אופטימיזציה וייעול של תהליכים. כל אלו תורמים זמן ובטיחות לענף ומצמצמים פליטות של מזהמים הפוגעים בסביבה.

 

המשרד להגנת הסביבה מאמין כי אימוץ של חדשנות ובנייה ירוקה בתעשיית הבנייה הוא צו השעה. נדרש מאמץ משולב של הקבלנים ושל יזמי הבנייה לבנות גשרים אל עבר איי טכנולוגיית המידע והחדשנות ולאמצם במהירות. מי שלא יעלה על הדרך הזו יאבד את הקשר עם צרכני דור העתיד. עלינו כמדינה לתמוך בתהליך ולתגמל מצטיינים וחלוצים שפועלים בכיוון, כפי שכבר נעשה בשנים האחרונות בשורה של כלי תמרוץ, ליווי רגולטורי ומתן תמיכה תקציבית לקידום הבנייה הירוקה בישראל.

 

אדר' רן אברהם, מנהל תחום בנייה ירוקה, המשרד להגנת הסביבה

 

בחזרה לערוץ התייעלות באנרגיה >>

x