בדרך לכתב אישום ראשון בתיק 3000: מיקי גנור יוזמן לשימוע לפני אישום תוך כחודש

פרקליטות המדינה מתכוונת לשלוח בשבועות הקרובים מכתב הזמנה לשימוע בטרם כתב אישום למיקי גנור, עד המדינה לשעבר בפרשת הצוללות. פרקליטות מיסוי וכלכלה כבר העבירה לפרקליט המדינה שי ניצן טיוטת כתב חשדות מפורטת נגד גנור שחשוד במתן שוחד, ובעבירות מס והלבנת הון. החלטה עקרונית בעניינו של גנור כבר התקבלה, ופרקליט המדינה עורך בימים אלה דיונים מואצים בתיק שיסתיימו בעוד כחודש. גנור, לשעבר נציג יצרנית כלי השיט טיסנקרופ הגרמנית בישראל, נחשד כי היה מי ששיחד עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים כדי לקדם מכירת צוללות וכלי שיט של המספנה לישראל, במה שנודע כ"תיק 3000".

את הכוונה להגיש כתב אישום נגד גנור חשף ביום שישי האחרון עו"ד אלעד פנחס מהפרקליטות בבית המשפט המחוזי מרכז, בעת דיון בערר שהגישה המדינה על ההחלטה של בית משפט השלום בראשון לציון לאפשר לגנור לנסוע לאוסטריה והונגריה לחמישה ימים, למרות צו איסור היציאה מהארץ שתלוי נגדו - לצורך טיפול בהסתבכות עסקיו, שנחשפה ב"כלכליסט".

בערר כתבה המדינה כי "בתקופה הקרובה, עם סיום הדיונים אצל פרקליט המדינה יימסר למשיב (גנור) כתב חשדות שמשמעותו כי הפרקליטות מתכוונת להגיש כתב אישום בפרשה כנגדו בכפוף לשימוע". בדיון אמר פנחס כי בפרשה "נגבו כ־600 הודעות ונאספו מעל 108 ארגזים של חומרי ראיות".

בנובמבר האחרון המליצה היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית בלהב 433 לפרקליטות להעמיד לדין את ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר אבריאל בר יוסף, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, יו"ר קרן היסוד לשעבר מודי זנדברג, ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה דוד שרן, תא"ל (במיל') שייקה ברוש ועו"ד דוד שמרון, בן משפחתו ועורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת לאחר שהתגבשה נגדם תשתית ראייתית לעבירות שוחד, מירמה והלבנת הון (שמרון חשוד בתיווך לשוחד).

מיקי גנור (במרכז) בבית המשפט. טענה לאפליה בינו לבין יתר החשודים בתיק 3000 צילום: אוהד צויגנברג

גנור, נציג טיסנקרופ בישראל, נחשד כי שיחד את עובדי הציבור ונושאי המשרה הבכירים. באותה עת היה חתום על הסכם עד מדינה לאחר שהסכים להעיד נגד שאר המעורבים בתמורה להרשעה רק בעבירות מס ועונש של שנת מאסר אחת וקנס בגובה 10 מיליון שקל.

אולם במרץ האחרון הדהים גנור את הפרקליטות כשהודיע שהוא חוזר בו מהעדות ומההסכם. בעקבות זאת נעצר ונחקר שוב כחשוד. ביוני האחרון המשטרה המליצה להעמידו לדין בכמה פרשיות שונות של מתן שוחד, קבלת דבר במרמה, הלבנת הון ועבירות מס. גנור שוחרר בתנאים מגבילים, והוטל עליו צו איסור יציאה מהארץ למשך 180 יום.

במאי נקלעה חברה של גנור בהונגריה העוסקת בנדל"ן להליכי פשיטת רגל, ובעקבות זאת הוא עתר לבית המשפט כדי שיתאפשר לו לטוס לטפל בעסקיו. אולם הן בית המשפט השלום והן המחוזי דחו את בקשת סנגוריו עורכי הדין בועז וכרמל בן צור ומאיר ארנפלד וקיבלו את עמדת המדינה שיש חשש שיימלט.

בחודש שעבר תם תוקף צו איסור היציאה מהארץ נגד גנור, ובית המשפט האריך אותו לבקשת המדינה ב־180 יום נוספים. עם זאת, נשיאת השלום בראשון לציון עינת רון קבעה ב־23 בספטמבר כי גנור יוכל להגיש בקשה מיוחדת לאישור נסיעה כולל ציון יעדי הנסיעה ומועדיה, והצגת שלושה ערבים שיחתמו על ערבות כספית שתבטיח את חזרתו לישראל. 

פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי. חשש מהימלטות גנור צילום: עמית שעל

גנור אכן הגיש בקשת נסיעה מפורטת וסנגוריו אף הגיעו לפגישה בנושא עם פרקליטת מיסוי וכלכלה, עו"ד ליאת בן ארי וצוותה, במשרדה. אולם הפרקליטות התנגדה. "אין בהצעתכם כדי לאיין את סכנת ההימלטות", ענה לסניגוריו עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

סנגוריו של גנור פנו לבית משפט השלום בראשון לציון לאשר את הנסיעה וצירפו את מכתב ההתנגדות, וב־28 בספטמבר, כשהמדינה אינה מודעת לבקשה, התירה רון לגנור לנסוע. בפרקליטות גילו על כך רק למחרת, ערב ראש השנה יום לפני טיסתו המתוכננת - כאשר סנגורו של גנור פנה למשטרה כדי לתאם את איסוף דרכונו שהופקד אצלה - והגישו מיד ערר למחוזי ובקשה לעיכוב הנסיעה, בטענה כי לא ייתכן ש"החלטה הרת גורל" תינתן במעמד צד אחד ללא שנשמעו טענותיה, וכי אין ערבויות כלשהן שיכולות למנוע את החשש מהימלטות. סנגוריו של גנור טענו מנגד כי אין להטיל עליו מגבלות מעבר לאלה המוטלות על שאר החשודים בתיק 3000, וכי מדובר באפליה וכי טענת המדינה שגנור עלול להימלט היא ללא כל ראיות. 

המחוזי עיכב את הנסיעה, וזו בוטלה היות שמועדה חלף. אז סנגוריו הגישו בקשה חדשה לשלום ראשון לציון, שחשפה כי גנור כבר רכש כרטיסים לטיסה ביום שבת (אתמול, 5 באוקטובר) לווינה ולבודפשט, וחזרה לארץ ברביעי בלילה. סנגורו שלח ביום חמישי מסרון על כך לפרקליטות, שהפעם הזדרזה להגיב, וכבר בשישי בבוקר הגישה למחוזי ערר על ההחלטה לאפשר לגנור לטוס ובקשה לעכב כל דיון בבקשותיו של גנור לטוס עד להחלטה בערר.

משמאל עו"ד מאיר ארנפלד ועו"ד בועז בן צור צילום: יובל חן

הפרקליטות טענה כי גנור מחזיק נכסים בהיקף של מיליונים רבים בחו"ל ומרכז עסקיו שם, דבר שיאפשר לו בקלות להעתיק את מרכז חייו לכל מדינה אחרת בה יחפוץ, מה שמגביר את סכנת ההימלטות: בהקשר זה ציינה המדינה נתון מעניין: "רק מעסקאות כלי השיט, נשוא החשדות בפרשה, הפיק המשיב (גנור) סך של למעלה מ־10 מיליון יורו". עוד כתבה המדינה כי העובדה שלגנור יש דרכון גרמני, מעלה חשש ממשי שאם ייצא מהארץ יעבור לגרמניה, ולא ניתן יהיה להסגירו לישראל.

באותו היום, בשישי בצהריים, התקיים דיון אצל השופטת יסכה רוטנברג במחוזי מרכז. סנגורי גנור ניסו לשכנע כי אין סכנה שיברח. ומכיוון שהוא מנותק מעסקיו באירופה יותר מחצי שנה, "צפויה לו קריסה כלכלית".

מנגד המדינה עמדה על החשש שגנור יימלט לחו"ל. עוד נטען כי הפרשות הרבות שגנור חשוד בהן קשורות לכלל החשודים ולפיכך, "יש לכך השלכה משמעותית על הסיכון בפניו הוא עומד". השופטת הודיעה כי תיתן את החלטתה בערר ביום שני בבוקר.