גל עלייה חדש ממעמקי החברה הישראלית

גל העלייה הגדול מארצות בריה"מ לשעבר, שהתחיל בשנות התשעים של המאה העשרים, הביא אל מדינת ישראל כמיליון עולים בתוך עשור אחד, והיה לא פחות מאשר מתנה מדהימה למשק ולחברה.

מה שהתרחש בחברה הישראלית בעקבות קליטת גל זה היה בגדר זריקת סטרואידים למשק, לכלכלה, לשוק העבודה, למדע ועוד. גם ההיי-טק הישראלי קיבל דחיפה אדירה קדימה בעקבות הקמת החממות אשר במקור נועדו לסייע בקליטת מדענים עולים.

עובדים במרכז האחים בבני ברק. הייטק חרדי צילום: עמית שעל

השוק קיבל מיליון צרכנים חדשים, ועם הגידול בצריכה חל גם גידול עצום בייצור וביצוא והראשונים שיצאו נשכרים מתופעות אלו היו הישראלים הוותיקים, ובהפרש אחריהם - גם העולים עצמם.

האם יש סיכוי לקבל שוב "מתנה" כזו? ככל שנתבונן בריכוזים הגדולים של יהודים בעולם, נתקשה לזהות מקור נוסף המאפשר לנו לשחזר את הנס הכלכלי של שנות ה-90.

לכן, אין בעצם סיבה להרחיק מגבולות מדינת ישראל. שכן אפשר לשחזר את ההצלחה המדהימה מהמקורות הפנימיים - ההון האנושי שלנו כחברה.

3 אוכלוסיות גדולות שכמעט מודרות

אם נשכיל לשלב שלוש אוכלוסיות גדולות שכיום כמעט מודרות מהפעילות העסקית במשק, התוצאה עשויה להיות דומה למה שקרה כאן בשנות ה-90. הכוונה היא למגזר הערבי, לאוכלוסיית החרדים, ולאוכלוסיית המבוגרים אשר נפלטו ממעגל העבודה.

כיום, ארגונים שונים שהם ברובם לא ממשלתיים, נוהגים להתמקד באחת משלוש אוכלוסיות אלה ולפתח מתודולוגיה לשילובן בעולם העבודה. פעילותם מבורכת, אך מצומצמת מאוד בשיעורי ההצלחה שלה ובהתאם גם באפקט הכלכלי שהיא יוצרת בכלל המשק.

אישה ערבייה צילום: שאטרסטוק

עידוד יזמות בקרב אוכלוסיות מודרות

ישנה חלופה נוספת אשר טרם נוסתה וכותב דברים אלו מבקש לקדמה; היא מבוססת על עידוד מסיבי של יזמות בקרב שלוש האוכלוסיות.

העוסקים בנושא היזמות רגילים היו עד כה כמובן מאליו לדבר על יזמות היי-טק בקרב צעירים יהודיים חילוניים. שינוי הפרדיגמה, על פיו יזמות אינה רק היי-טק, אינה חייבת להיות נחלתם של צעירים בלבד ולא צריכה להתקיים רק במגזר היהודי ולא רק בקרב היפסטרים חילוניים, היא שעשויה לקרב אותנו אל גל העלייה החדש: מיליון איש ואישה המקימים עסקים ברחבי המדינה, בכלל זה עסקים מן הבית, משפרים את מעמדם הכלכלי ונותנים דחיפה מחודשת למשק הישראלי באופן המשחזר את ההצלחה של גל העלייה בשנות התשעים.

תנאיי הסף להתנעת התהליך ולהצלחתו בהמשך יכללו הכרה בפוטנציאל הכלכלי על ידי קובעי המדיניות והצבת יעדים כמותיים, מיפוי שווקי המטרה וסיוע בפיתוח תכניות עסקיות, הקניית מיומנויות בסיס ליזמות, והקמת מערכת תמיכה במיזמים הצפויים לקום שתכלול פיתוח עסקי בשלבי חייו השונים.

אם בשנות התשעים של המאה שעברה, בימים בהם התחיל השיטפון המבורך של עולים ממדינות בריה"מ לשעבר, רווחה הסיסמא "מעולה לעולה כוחנו עולה", הרי שכעת, לקראת גל העלייה החדש, הפנימי, ראוי יהיה לאמץ את הסיסמא "מיזם ליזם כוחנו עולה".