היעד של נתניהו: סיום השימוע על כס ראש ממשלה
השאלה הגדולה שמעסיקה את המערכת הפוליטית והציבורית היא מדוע דוהר נתניהו לבחירות שלישיות, למרות השיתוק המיניסטריאלי, העלות התקציבית והחשש מירידה באמון הציבור שכרוכים בכך
במשרד המשפטים ייפתח הבוקר (ה') יומו השני שלהשימוע לראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו־4000. לא רחוק משם - באירוע שאמור להיות חגיגי ועלול להתברר בדיעבד כלא יותר ממימושה של חובה טכנית גרידא - תושבע הכנסת ה־22 של ישראל, שמשך חייה עשוי להיות ממושך רק במעט מזה של הכנסת ה־21 שרשמה את הכהונה הקצרה בהיסטוריה - חודש בלבד.
- עורך דינו של נתניהו: "הסדר טיעון? לא עלה בשיחות פנימיות"
- כחול לבן ביטלה את פגישות המו"מ עם הליכוד: "לא בשלו לכך התנאים"
- ריבלין העניק לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה; מה יקרה כעת?
נכון למועד כתיבת שורות אלה נתניהו עדיין לא השיב לנשיא המדינה את המנדט להרכבת הממשלה - אבל הוא עתיד לעשות כן בימים הקרובים, אז ינדוד המנדט לבני גנץ, שכנראה ייכשל במשימה גם כן. כחול־לבן מתנגדים לבואו של נתניהו עם גוש הימין על גבו לממשלת אחדות, ומתעקשים לא לשבת תחתיו בממשלה גם טרם קבלת החלטה סופית על הגשת כתבי אישום נגדו. בתום 28 ימים למנדט של גנץ, יעניק ריבלין ארכה של 21 ימים לכנסת להסכים על מועמד לראשות הממשלה, בתנאי שיזכה לתמיכה של 61 חברי כנסת. אם גם זה לא יסתייע והכנסת תפוזר ללא צורך בחקיקה. בכנסת מעריכים שהבחירות יהיו במחצית השנייה של חודש פברואר ייתכן ב-20 בפברואר או בתחילת מרץ.
רוצה את גפני בכספים
נתניהו טרם השיב את המנדט לריבלין משום שהוא ממתין עד לאחר השבעת הכנסת. אז יבקש להעמיד בראש הוועדה המסדרת - שתקבע את סדרי העבודה בכנסת כל עוד אין ממשלה - את ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. מלבד הוועדה המסדרת יוקמו שתי ועדות זמניות: ועדת כספים שבראשה עתיד לעמוד ח"כ משה גפני מיהדות התורה. המיועד לשמש כיו"ר ועדת חוץ וביטחון הזמנית הוא הרמטכ"ל לשעבר ח"כ גבי אשכנזי מכחול-לבן.
גפני עתיד להמשיך לעמוד בראש ועדת הכספים לאחר שכחול לבן וישראל ביתנו נכשלו בניסיון להדיחו, בשל סירובו של ח"כ אחמד טיבי לתמוך במהלך. בנוסף, החל מ־1 בינואר תתנהל המדינה לפי תקציב המשכי שמשמעותו תקציב 2019 חלקי 12 חודשים, וככל שיידרשו העברות כספים ייעודיות - זקוקה ממשלת המעבר ליו"ר ועדה מקרב הקואליציה היוצאת.
האסטרטגיה של נתניהו: להמשיך להיות ראש ממשלה
השאלה הגדולה באמת שמעסיקה את המערכת הפוליטית והציבורית היא מדוע דוהר נתניהו לבחירות שלישיות (ולעזאזל השיתוק המיניסטריאלי, העלות התקציבית והחשש מירידה באמון הציבור בנבחריו). לוח הזמנים הפוליטי צפוי להקדים את זה המשפטי: אם לא תורכב ממשלה יוכרזו בחירות מועד ג' לקראת סוף נובמבר. ההחלטה על הגשת כתבי אישום נגד ראש ממשלה עתידה להתקבל שבועות בודדים אחר כך - כשהמועד המאוחר המסתמן הוא אמצע דצמבר - אז עוזב פרקליט המדינה, שי ניצן, את תפקידו.
בתרחיש של בחירות מועד ג' ימשיך נתניהו לכהן כראש ממשלה עד אפריל או מאי 2020. בכך עשוי לראות נתניהו כמה יתרונות משפטיים: ראשית, גם אם יחתור להגיע לעסקה (כוונה שהוכחשה אתמול על ידי עורך הדין המייעץ לצוותו, רם כספי) הוא יעדיף לעשות כן רק לאחר שימצה את הליך השימוע ולאחר שיתברר מהם הסעיפים בכתב האישום הסופי. כדי לעשות זאת, ועדיין להיות ראש ממשלה מכהן, הוא זקוק לסבב בחירות נוסף.
שנית, כראש ממשלה יעמוד נתניהו לדין בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים - הרכב שנחשב אוהד יותר מהרכב של שופט מחוזי בודד בבית המשפט בתל אביב, שם יועמד לדין בתרחיש שבו יגיע למשפט כראש ממשלה לשעבר.
במקביל, שוקל ראש הממשלה גם את ההיבטים הפוליטיים: אם יוסר סעיף השוחד בתיק 4000 יוכל לנפנף בכך, וגם עם סעיף השוחד יוכל לנהל קמפיין של נרדף, בתקווה שיניע לקלפיות בוחרי ליכוד שלא הצביעו באפריל ובספטמבר. הסיכוי להשגת 61 מנדטים לגוש הימין בבחירות מועד ג', ללא ישראל ביתנו, נראים קלושים ובכל זאת ייתכן שזהו ניסיון ששווה לנתניהו את המאמץ משום שקואליציית ימין צרה תאפשר לו להמשיך לכהן כראש ממשלה גם במהלך משפט. ממשלה צרה גם תוכל להעניק לו חסינות - אם כי זו אפשרות שסיכוייה קלושים עד בלתי אפשריים משום שחסינות ניתן להעניק עד 30 יום ממועד הגשת כתב אישום וכלל לא בטוח שתקום ממשלה עד למועד זה.