גם הקבלנים מודים: "אין תורה ברורה בתמ"א 38"

 "נכון שעבודות תמ"א 38 לא טובות מספיק. אין מתודולוגיה ברורה איך צריך למגן ולחזק, כל קונסטרוקטור עושה את החישובים שלו, ואין גורם חיצוני שיבקר אותו", אמר ל"כלכליסט" ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים).  

עם זאת, לטענתו זה עדיין טוב יותר מהמצב הקיים: "זה רק משפר את המצב. אומרים שלא בטוח שבניינים שעברו חיזוק יעמדו בפני רעידת אדמה? אני אומר שבטוח שבניין שלא עבר חיזוק לא יעמוד בה. אם אני אקח שני בתים שנמצאים באותו רחוב, האחד עבר חיזוק ואחר לא, אין ספק שהבית עם המיגון ישרוד טוב יותר, וזו השאלה שצריך לשאול. צריך לזכור שבפרויקטים כאלה מוסיפים ממ"ד שמספק הגנה מפני טילים. לכן אין ספק שהתועלת הבטיחותית לדייר רבה מאוד, ואסור להפסיק את האפשרות לחזק. גם אם מישהו חושב שתמ"א 38 לא מספיק טובה, זה לא יהיה אחראי מצד הממשלה לבטל את האפשרות לחזק בניינים בודדים מפני רעידות אדמה. זה בטוח יותר טוב מאשר לא לעשות שום דבר".

ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ צילום: עמית שעל

דבריו נאמרו בנוגע לדיון שנערך לאחרונה במינהל התכנון, שבמהלכו - כפי שנחשף בכלכליסט - האדריכלית הראשית של משרד הבינוי והשיכון ורד סולומון ממן ובכירים נוספים פקפקו בטיב עבודות החיזוק שנעשו במסגרת התוכנית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, עד כדי הטלת ספק בעצם שרידותם במקרה של רעידת אדמה עוצמתית. לדברי סולמון ממן, אין בארץ ידע מספיק בנוגע לשיטות לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה, שיטות החיזוק לא נבדקו, ומהנדסים רבים לא בקיאים בסוגיית חיזוק מבנה קיים. באותו דיון צידד בדבריה יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, שהעריך כי בשני שלישים מהבניינים שחוזקו החיזוק אינו מספק.

עמידים למלחמות

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר ל"כלכליסט" כי ההנחה שבניינים שעוברים תמ"א לא ישרדו רעידת אדמה היא לא מדויקת: "ייתכן שחלקם יינזקו, ייתכן ויהיו סדקים ויידרשו תיקונים, אבל הם בהחלט יעמדו. במצב הנוכחי ישנם בניינים שחייבים לעבור הליך חיזוק, ואם השאלה היא אם לעשות חיזוק או לא לעשות כלום, אז התשובה היא כן לחיזוק. צריך לספק לאזרחים את המוגנות המקסימלית שניתן. יש לזכור שכל תוכנית נבדקת ומאושרת על ידי קונסטרוקטור מטעם העירייה שבודק את תוכנית הקונסטרוקציה של הקבלן/ יזם. והיא נבדקת בהתאם לתקנים שנוסחו על ידי מהנדסים, כך שהבניינים אמורים להחזיק מעמד ברעידת אדמה".

פרויקט תמ"א 38 (ארכיון) צילום: יח"צ

רוני סרי, מנכ"ל ברן ישראל, בעבר אל"מ ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף וחבר באיגוד המהנדסים, אמר כי בתקופת מלחמת לבנון השנייה הוא ראה "איך מבנים מתנהגים, אלה שהיו מחוזקים החזיקו מעמד, ואילו הישנים שלא חוזקו, ובנויים ללא ממ"דים וללא גרעיני בטון פשוט נופלים ומתרסקים".

סרי נזכר כי ערב מלחמת לבנן השנייה היה לחץ ציבורי לבטל את הדרישה לממ"ד כי זה יקר ומפריע לתכנון. לדבריו "זה מזכיר את הלחץ הציבורי שמופעל היום לבטל את תמ"א 38. אבל יש לתוכנית הרבה יתרונות, והמשמעותי שבהם הוא שאם תהיה מלחמה היא פשוט תציל חיים. אני לא הייתי מוכן לשכן את יקיריי בבניין שלא עבר חיזוק".

על הטענה כי למהנדסים בארץ אין מספיק ידע בנושא של חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה הוא אמר: "בארץ בונים פרויקטים הרבה יותר מורכבים מאשר חיזוק מבנה בן ארבע קומות. הם בונים מגדלים בני עשרות קומות וגשרים, ולשם מביאים את אותו מהנדס ואת אותו מפקח".

על הטענות כי פרויקטים של חיזוק בניין בודד והוספת דירות יוצרים עומס לא מבוקר על התשתיות העירוניות אומר סרי: "אני לא מצאתי חיסרון אחד בתמ"א 38 אל מול

הצורך המרכזי בהצלת חיים. עומס על חניה? אז יהיו פחות חניות, אבל תצילו את התושבים".

בניינים נפלו מחוסר ניסיון

מנגד, גיל וינלס, מהנדס, מרצה בטכניון ומבעלי קבוצת Q, העוסקת בהתחדשות עירונית, סבור כי נכונות הטענות על חוסר הידע בתחום: "תוספת של קומות לבניין קיים מחייבת מומחיות. מעטים האנשים שיש להם ניסיון מתאים. כפי שלא הייתי עובר טיפול שורש אצל רופא שיניים בלי ניסיון בטיפול זה, אני לא ממליץ לחזק בניין עם מהנדס לא מנוסה בתחום".

לדבריו, פרויקט של חיזוק מבנה ישן מורכב משום ש"לא רק שהוא נבנה שלא על פי התקנים הקיימים היום, גם המצב הפיזי של המבנה ירוד והיסודות כבר בני 50 שנה, ועל זה אתה הולך להוסיף כמה מאות טונות. זו משימה שרק מתי מעט יודעים לעשות. אם עושים זאת נכון הבניין חזק. הבעיה היא שרק מעטים יודעים לעשות זאת. בעבר ראיתי טעויות, עד כדי כך שבניינים נפלו תוך כדי עבודה".