מפרקי יורוקום ינסו להגיע להסדר טיעון בפרשות בזק

המנהלים המיוחדים של החברות יורוקום אחזקות ותקשורת, שנמצאות בהליכי פירוק והיו בשליטת איש העסקים שאול אלוביץ', ינסו להגיע להסדר טיעון בפרשיות בזק. כך עולה מהודעת עדכון שהגישו המנהלים המיוחדים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

זאת לאחר שהפרקליטות הודיעה בתחילת ספטמבר על כוונתה להעמיד לדין את החברות, שבאמצעותן שלט אלוביץ' במונופול התקשורת בזק, בגין ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והכללת פרטים מטעים בדיווח במטרה להטעות משקיע סביר.

בהודעה שעליה חתומים עורכי הדין פנחס רובין, אמנון לורך ואורי גאון, כתבו המנהלים כי להערכתם, ולאור תקדימי העבר, הם יצטרכו להתייצב לשימוע בו ינסו לשכנע את הפרקליטות לא להגיש כתב אישום, או לחלופין להגיע להסדר שיסיים את ההליכים נגד החברה.

אור אלוביץ' צילום: אוראל כהן

שאול אלוביץ', בעת הארכת מעצרו בבית המשפט צילום: איי אף פי

חששם של המנהלים המיוחדים, כך על פי ההודעה לבית המשפט, הוא שבמסגרת ההליך הפלילי יוטל קנס על החברה שבו יישאו בפועל הנושים. בנוסף הם חוששים כי קביעות בהליך הפלילי יאפשרו להגיש תביעות אזרחיות נגד החברות, ובכך יחשפו אותן ליצירת חובות נוספים. לקבוצת יורוקום חובות של 1.2 מיליארד שקל, כאשר כ־960 מיליון שקל מהם לבנקים.

העבירות שהפרקליטות מייחסת לחברות בקבוצת יורוקום הן במסגרת תורת האורגנים שבה רואים במעשים של מנהלים ועובדים בחברה — במקרה של יורוקום בבעל השליטה אלוביץ', בבנו אור וביד ימינו של אלוביץ' בקבוצת יורוקום, עמיקם שורר - כמעשיה שלה. במקרה של הרשעה, כפי שקרה למשל בפרשת הרצת המניות על ידי יו"ר אי.די.בי אחזקות לשעבר נוחי דנקנר, החוק מאפשר להטיל על החברה קנסות כספיים. על אי.די.בי אחזקות הוטל קנס של 250 אלף שקל, תוך התחשבות בכך שהחברה נכנסה להליכי פירוק.

אישור מזורז בתמורה לסיקור

כתבי החשדות שנשלחו לחברות מקבוצת יורוקום כוללים שלוש פרשות. הראשונה נוגעת להוצאה במרמה של 118 מיליון שקל מקופת בזק לטובת פירעון חובות של יורוקום, שהיתה כאמור בשליטת אלוביץ', וזאת כתמורה נוספת על מכירת מניותיו ב־yes לבזק בעסקת בעלי עניין משנת 2015.

אותה עסקה שבתיק 4000 נטען שראש הממשלה בנימין נתניהו, ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר ועד המדינה שלמה פילבר, זירזו את אישורה בתמורה לשוחד — סיקור מלטף באתר וואלה למשפחת נתניהו.

על פי כתבי החשדות, בכירים ב־yes — בהם מנכ"ל החברה לשעבר רון איילון, סמנכ"ל הכספים לשעבר מיקי ניימן ומנהל הכספים אורן ברגמן — פעלו בהנחיית אלוביץ' לבצע מניפולציות חשבונאיות בדו"חות החברה ולנפח את תזרים המזומנים החופשי, על מנת שיורוקום תעמוד ביעד שנקבע לקבלת התמורה הנוספת מקופת בזק — על חשבונם של המשקיעים בחברה.

הפרשות השנייה והשלישית עוסקות במרמה לכאורה של אלוביץ' ובנו מול הוועדות הבלתי תלויות שהקימה בזק כדי לאשר עסקאות בעלי עניין בשווי של 2 מיליארד שקל שבהן חפץ — בזק־yes וחלל־yes.

אלוביץ', כך על פי כתב החשדות, הפעיל חפרפרת באותן ועדות, מזכירת בזק לשעבר עו"ד לינור יוכלמן. זאת כדי לקבל הדלפות ומידע עסקי רגיש שיסייע לו לאשר את העסקאות במוסדות החברה. "אין מנוס מלהידרש להליכים הפליליים עצמם", כתבו המנהלים המיוחדים לבית המשפט המחוזי בהודעת העדכון ששלחו. "חוששנו שלא יהיה מנוס מלקיים את השימוע כדי לנסות להדוף את כתב האישום כלפי החברות, או להגיע להסדר אלטרנטיבי אחר עם הפרקליטות מתוך חשש שקנס שיושת על החברות אם יורשעו עלול להקטין את קופת הפירוק ולפגוע בנושים".

אין פטור לחדלות פירעון

כאמור, המקרה של יורוקום אינו הראשון שבו הפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום נגד חברה בהליכי פירוק. במקרה של אי.די.בי אחזקות למשל, הסוגיה התגלגלה לאחר הרשעה עד לבית המשפט העליון שקבע כי "היקלעות להליכי חדלות פירעון אינה מקנה פטור אוטומטי מחיובה של חברה בפלילים ומהטלת סנקציה מתאימה על החברה". בפסק הדין כתב השופט דוד מינץ כי "קיים גם היגיון בטענות המדינה כי מתן פטור מענישה משמעותית לחברה רק בשל העברת הבעלות בה לידי אחרים, עשוי ליצור תמריץ לבעלי שליטה להעביר את השליטה בתאגיד לידי אחרים", והוסיף: "במקרים אלה, נדרש בית המשפט למצוא את האיזון המתאים, אשר לא ירוקן מתוכן את הצורך בענישה הולמת והרתעתית, אך יביא מנגד לידי ביטוי גם את הנסיבות הכלכליות החדשות".

"המחוזי נתן דעתו לשינוי המהותי שעבר על אי.די.בי", הוסיף מינץ שדחה ערעור שהגישה אי.די.בי אחזקות על הרשעתה. "המחוזי גם ציין שהיה ראוי להטיל עליה קנס משמעותי בהרבה", הוסיף מינץ. לגבי גובה הקנס - רבע מיליון שקל, כתב השופט: "מדובר בעונש כמעט מינימלי בהתחשב בחומרת העבירות, באופי המעשים ובנזק הטמון בהם".