אדם נוימן לא לבד: 8 מנכ"לים שהודחו מניהול החברה שהקימו

נוימן יכול להתנחם בכך שהוא לא לבד. הוא מצטרף לרשימה גדלה והולכת של חברות טכנולוגיה שבשנים האחרונות הדיחו את המייסדים. המגמה הזו מייצגת את הפער בין הקמת סטארט-אפ חדשני והמאמץ לנהל אותו לאחר שהוא הופך לחברה מבוססת וציבורית. אסטרטגיות ניהול לא שגרתיות שבתחילת הדרך נתפסות כגאוניות הופכות בהמשך לנטל בעיני בעלי המניות, במיוחד כשמעורבים בעניין מיליארדי דולרים. באתר בזינס אינסיידר אספו כמה מההדחות המתוקשרות של השנים האחרונות בתעשיית הטכנולוגיה.

טרוויס קלאניק, אובר

שבע שנים לאחר שהיה אחד ממייסדי חברת שיתופי הנסיעות אובר, הערכת השווי שלה כבר טיפסה לקרוב ל-70 מיליארד דולר. אך על אף הצמיחה הזו, בעלי המניות החלו לפקפק במקומו של קלאניק בראש החברה. בין השאר בשל חקירה פדרלית שנפתחה ב-2017 ובדקה האם החברה השתמשה בתוכנה לא חוקית כדי להתחמק מהרגולטורים. לכך הצטרפו גם האשמות על תרבות ארגונית שפגעה בנשים ובבני מיעוטים, ותביעה מצד גוגל סביב טכנולוגיות רכב אוטונומי.

טרוויס קלאניק צילום: רויטרס

רבים מחברי הדירקטוריון של החברה האשימו את המנהיגות של קלאניק בבעיות. לנוכח הלחץ המתגבר, הודיע המייסד במקור כי הוא יוצר לחופשה מהחברה כדי לגדול אישית וכדי להתאבל על אמו שמתה באותה תקופה בתאונת סירה.

אך החופשה לא הספיקה עבור המשקיעים, ביניהן כמה מקרנות ההון הסיכון הבולטות בתעשייה, שהמשיכו להפעיל לחץ להדחתו. בסופו של דבר ביוני 2017 קלאניק התפטר באופן רשמי. "אני אוהב את אובר יותר מכל דבר אחר בעולם, וברגע קשה זה בחיי האישיים קיבלתי את בקשת המשקיעים לעזוב", מסר באותו הזמן.

ג'ק דורסי, טוויטר

דורסי היה בין מייסדי הרשת החברתית טוויטר ב-2006 ומונה לתפקיד המנכ"ל. אולם, לא לקח יותר מדי זמן עד שהסגנון הניהולי שלו החל לעורר בעיות. לפי הדיווחים, דורסי נהג להקדיש חלק ניכר מיום העבודה לטיפוח תחביביו האישיים, כמו ציור וסריגה.

ג'ק דורסי צילום: רויטרס

הוא גם עודד צריכה מוגזמת של אלכוהול בשעות העבודה ומסיבות. דורסי מצא עצמו גם בעימותים תמידיים מול מייסד נוסף, אוו וויליאמס. בסופו של דבר, הדירקטוריון פיטר את דורסי ב-2008, והוא עבר לניהול מיזמים אחרים, כולל הקמת חברת התשלומים המקוונים סקוור ב-2010. בו בזמן, הוא המשיך לפעול מאחורי הקלעים כדי לקדם את חזרתו לחברה. הוא פתח בקמפיין נגד וויליאמס, שהוביל לכך שב-2010 הדירקטוריון הדיח גם אותו והחזיר את דורסי לתפקיד היו"ר. חמש שנים לאחר מכן הוא שב גם לכסא המנכ"ל.

סטיב ג'ובס, אפל

אחד הסיפורים המפורסמים ביותר על הדחת מייסד הוא כמובן סיפורו של סטיב ג'ובס, שהודח מחברת הטכנולוגיה עוד בימיה הראשונים. הוא חזר אליה כמה שנים לאחר מכן ועזר להפוך אותה לאחת החברות השוות ביותר בעולם.

סטיב ג'ובס בצעירותו צילום: AP

ג'ובס הקים את אפל ב-1976 יחד עם סטיב ווזניאק. ג'ובס היה אחראי על הרעיונות הגדולים והשיווק, בעוד שווזניאק התמקד בתחום ההנדסה. אולם, ג'ובס ביסס לעצמו מוניטין כמישהו שקשה לעבוד איתו, והמשקיעים התאכזבו ממכירות המחשבים. ב-1985, המנכ"ל דאז ג'ון סקאלי ניסה להקטין את תפקידו של ג'ובס בחברה.

ניסיונו של ג'ובס למנוע את ההדחה דרך הדירקטוריון לא צלח. אולם, הפיטורים עשו לו רק טוב. הוא פנה למיזמים אחרים, ביניהם אולפן האנימציה פיקסר וחברת הטכנולוגיה נקסט. אפל בשנים הללו המשיכה לסבול ממכירות מקרטעות, ובסופו של דבר רכשה את נקסט, ובכך סללה את דרכו של ג'ובס חזרה לחברה. הוא מונה מחדש לתפקיד המנכ"ל ב-1997 והשאר היסטוריה.

אנדרו מייסון, גרופון

במקרה נדיר של מודעות עצמית, הודה מייסון כי הוא אחראי למצב הפיננסי המדרדר של החברה שייסד. ההודאה התפרסמה זמן קצר לאחר פיטוריו ב-2003 כשהחברה לא עמדה ביעדים שלה במשך מספר רבעונים רצופים.

אנדרו מייסון צילום: בלומברג

במכתב פתוח שפרסם לאחר עזיבתו, מייסון האשים את עצמו במצב. "כמנכ"ל האחריות היא עליי", כתב. "החרטה הגדולה ביותר שלי היא שאפשרתי להיעדר נתונים לגבור על האינטואיציה שלי בנוגע למה שהכי טוב עבור הלקוחות שלנו". מייסון הוציא לאחר מכן אלבום של "מוזיקה עסקית מעוררת מוטיבציה" בשם Hardly Workin.

מרטין אברהארד, טסלה

ב-2007, ארבע שנים לאחר שהקים את טסלה ביחד עם אלון מאסק, אברהארד פוטר מתפקידו כנשיא יצרנית המכוניות החשמליות. על אף הסכם סודיות עליו היה חתום, אברהארד התלונן שפיטוריו לא היו מוצדקים.

מרטין אברהארד צילום: twitter, tslareaper

"אני כלל לא מרוצה מהדרך בה התייחסו אליי, ואיני חושב שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם תקופת מעבר", כתב בפורום של עובדי טסלה. בהמשך הוא אף תבע את מאסק בטענה להוצאת דיבה ולקיחת קרדיט מוגזם על הצלחת המכוניות. עם זאת, הוא ביטל בסופו של דבר את התביעה.

אלון מאסק, טסלה

כן, גם המייסד השני של חברת הרכב החשמלי הודח - אך מתפקיד יו"ר הדירקטוריון ולא מכס המנכ"ל. זאת, בעקבות שורת ציוצים שערורייתית ביותר שפרסם בשנה שעברה.

בין היתר, צייץ שברצונו להשיב את החברה לידיים פרטיות - מהלך שצריך לבצע בצינורות מקובלים ולא לגיטימי לחשוף בצורת ציוץ וללא דיון מסודר במועצת המנהלים. מאסק גם השתתף בתוכנית רדיו במהלכה עישן סמים והפגין התנהלות לא-מנכ"לית במיוחד, מה שפגם באמון המשקיעים לראיית הדירקטוריון. את מקומו במועצת המנהלים תפסה רובין טנהולם.

אלון מאסק צילום: EPA

פאלמר לאקי, אוקולוס

לאקי ייסד את יצרנית משקפי המציאות המדומה שכיום נמצאת בבעלות פייסבוק בגיל 27 בלבד. הוא עזב את שתי החברות במרץ 2017, זמן קצר לאחר שנודע כי מימן קמפיין נגד הילארי קלינטון. הוא ייסד לאחר מכן את Anduril, שמקימה חומה וירטואלית בין ארה"ב ומקסיקו, כפי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שגבר בבחירות על קלינטון, מעוניין לבנות במציאות.

פאלמר לאקי צילום: רויטרס

ג'רי יאנג, יאהו

ב-2007 מונה יאנג למנכ"ל יאהו, החברה שהקים כבר בשלהי שנות ה-90. שנה לאחר מכן הוא דחה הצעת רכש ממיקרוסופט, וגרם לצניחה במחיר המניה. בעקבות כך, הדיקטוריון הפעיל עליו לחת כבד להתפטר, וכך עשה. הוא אמנם פרש מתפקיד המנכ"ל ב-2008 אף נשאר בדירקטוריון עד 2012. לאחר פרישתו, הוא מימן חברות סטארט-אפ חדשות באמצעות חברת ההשקעות שלו, AME Cloud Ventures. ב-2014 מונה לדירקטוריון של עליבאבא.

ג'רי יאנג צילום: רויטרס