מדינה עוכרת קשישיה

הנתונים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל "יום האזרח הוותיק" אמורים להדאיג את הצעירים של היום — לא רק בשל הדאגה להוריהם, אלא משום שסביר להניח שכאשר הם עצמם יהפכו לקשישים, המדינה תתן להם עוד פחות.

על פי הנתונים, 52% מהקשישים מתקיימים מקצבאות בלבד, מתמיכת בני משפחה או ממקור לא ידוע. 48% מבני ה־65 ומעלה שאינם עובדים מתקיימים בעיקר מקרן פנסיה או מחסכונות שלהם או של בני זוגם. כלומר, גם לחלק מהם אין פנסיה. 23% אינם מצליחים לגמור את החודש. דו"ח העוני האחרון גילה ששיעור משפחות הקשישים המצוי תחת קו העוני עלה מ־21% ב־2016 ל־22% ב־2017.

קשישים צילום: חיים הורנשטיין

גם מצבם של בני המזל שמקבלים פנסיה לא מזהיר. גמלאי קרנות הפנסיה הגדולות יקבלו בממוצע כ־5,000 שקל בחודש. הסיבה המרכזית לכך היא הסדר שהותיר רכיבים משמעותיים מהשכר לא מבוטחים.

ואם ההווה מביש, העתיד נראה קודר עוד יותר. לעובדים היום יש פנסיה חובה, אבל פרופ' אביה ספיבק העריך לאחרונה בראיון ל"כלכליסט" שהם צפויים לקבל גמלה של 35%־40% בלבד מהמשכורת. המצב הגרוע ביותר הוא של החמישון התחתון ובייחוד עובדי הבנייה, שהמעסיקים של רבים מהם מתעלמים מחוק פנסיה חובה. מחקר חדש של בנק ישראל צופה שהביטוח הלאומי יכנס לגירעון ב־2037, וקופתו תרוקן כליל ב־2056. כלומר, אפילו קצבת הזקנה המינימלית המשולמת היום אינה מובטחת.

יש לחזור ולהצמיד את קצבאות הזקנה לשכר המינימום, כדי להפסיק את השחיקה הבלתי פוסקת שלהן. הממשלה הסכימה לעשות זאת עם קצבאות הנכים. העובדה כי קשישים אינם חוסמים כבישים לא אומרת שצריך לקפח אותם. יש לאכוף את חוק פנסיה חובה ולהפעיל סנקציות קשות נגד מעסיקים עבריינים. ובנוסף, צריך למצוא פתרון שיאפשר סוף סוף להעלות את גיל הפרישה לנשים ויפסיק את ריקון קופות הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה הוותיקות.

אחת הסיבות לקצבאות הנמוכות בישראל היא שהמעסיקים משלמים 7.5% בלבד, לעומת 19% בממוצע במדינות המפותחות.

כלומר המעסיקים משלמים 40% מממוצע ה־OECD. עם כל הרצון לא להגדיל את עלויות המעסיקים, המצב הזה לא הגיוני ולא צודק, ויש לבדוק אפשרות להגדיל באחוז או שניים את תשלומי המעסיקים, לטובת עתיד העובדים שלהם.