פורצי הדרך
צבא ארה"ב רוצה לפתח רובוטים שיכווינו ארטילריה במקום חיילים
משימת התצפית הארטילרית היא אחת המסוכנות ביותר במלחמה, לאור היכולת של צוותים שכאלה לזהות את תנועת האויב במהירות ולהמטיר עליו אש כבדה. בשל כך, אורך חייו של צוות כזה במלחמה נוטה להיות קצר ביותר, ואת זה מבקש הצבא לשנות באמצעות רובוטיקה אוטונומית
צבא ארצות הברית החל לקדם פיתוח של תצפיתן ארטילרי רובוטי. אם וכאשר יושלם, יוכל פיתוח כזה להוביל לביטולו של אחד התפקידים המסוכנים בלוחמת היבשה. תצפיתני סיוע אש הם חיילים שתפקידם למצוא יחידות אויב ולהכווין אליהן אש תותחים, רקטות, טנקים, מרגמות וגורמי אש נוספים. הם מסוגלים לייצר גם מודיעין תוך כדי משימתם, להעביר תיקוני ירי לאחר שהחלו ליפול הפגזים ולבצע את משימתם גם בלי מערכות כ-GPS, שחסימתן היא מתאר אפשרי במלחמה המודרנית.
- צפו: איך רובוט בגודל כלב מזיז משאית? עם קצת עזרה מחברים
- חברת Roboteam תמכור לצבא איטליה רובוטים קרביים
- האח הגדול לובש גוף זעיר: הכירו את רובוט הריגול של ארה"ב
סיוע האש הוא, במקרים רבים, זה שמכריע קרבות בשטח פתוח: מי שמוצא ראשון את כוחות היריב ומכווין אליהם אש מדויקת הוא שינצח בקרב, ויוכל להמשיך להתקדם (אם מדובר במתאר התקפה) עד לאיתורו בידי תצפיתן אויב, או לקנות זמן יקר להגעת תגבורות ושיפור ביצורים (אם מדובר במתאר הגנה). במלחמת העולם השנייה אף התלוצצו חיילים בצבא קנדה שתפקידן של היחידות הלוחמות הוא רק לתפקד כשומרי ראש לתצפיתני האש.
ואכן, אחד הדברים שמנסה לעשות כל צבא בכל מצב הוא לחסל את התצפיתנים של האויב. בין אם הם נמצאים בעמדות תצפית קבועות ובין אם הם מתחבאים בשטח באיזה שיח, איתור שלהם הוא קריטי; צוות תצפית בודד מסוגל לבצע הליך טיווח שיאפשר לסוללת תותחים לפגוע בדייקנות במטרות בשטח של קילומטרים רבועים שלמים. ולכן, אורך חייו של צוות תצפית במלחמה כוללת נוטה להיות קצר ביותר; ישנם אמצעים שמסוגלים לזהות צוותי תצפית ביום ובלילה ובכל מזג אוויר, ולא פעם ישרוד הצוות רק ישחק לו המזל.
לפי דיווח של National Interest, מעוניין הצבא להעביר את סכנת המוות הזאת לרובוטים. מדובר במערך חיישנים שידע לזהות מיקום על בסיס חיתוכים גיאוגרפיים ולא רק GPS, מצלמות איכותיות ומחשב שידע להגיד אם לפניו חמישים טנקים מדיביזיה א' או ב' ועוד. כל הטכנולוגיה הזו תותקן על כלי רכב בתצורה שטרם נחשפה, והוא ידע להסתובב בשטח עצמאית, למצוא כוחות ולהכווין אליהם אש.
הרכב עצמו הוא פקטור קריטי פה: עליו להיות קטן וקשה לאיתור, ובעל עבירות שטח פתוח דומה לשל אדם. יתכן שהצבא יבחר בפלטפורמה רובוטית כמערכות Spot ו-Big Dog של חברת בוסטון דינמיקס, אם תצליח החברה לשפר את מגבלות הטווח שלהם; הרבה מעבודת התצפית היא שיטוט בשטח אויב וחיפוש מטרות, לפני הכוונת האש עצמה.
צוותי תצפית קדמית נדרשים להגיע עמוק לשטח אויב במקרים רבים, ורובוט קצר-טווח יקשה על כך. טכנולוגית, אפשר לבנות תצפיתן קדמי רובוטי, אך הוא יהיה חשוף לאותן המגבלות של כל מערכת נשק אוטונומית: חוסר יכולת לאלתר בזמן אמת אל מול אתגרים בלתי צפויים.
אמנם ניתן לבצע הרבה ממשימות צוותי התצפית גם ממל"טים, אך יש לכך שתי מגבלות גדולות. הראשונה היא צורך בעליונות אווירית, כדי שלא יפילו לך את הכלי באש נ"מ - מה שמגביל את היכולת להשתמש בארטילריה מדויקת בתחילת המערכה. השנייה היא שמל"ט הוא משהו שרואים ממרחק רב, ומפקדי האויב יכולים להבין מתי עדיף לשלוח את הכוחות בנתיב חלופי, או בתזמון שיקשה על התצפיתן המעופף לראות אותם. ארבעה חבר'ה עם משקפת, מפה ומכשיר קשר יוכלו להכווין אש בצורה חשאית בהרבה, כמובן - עד שהפגזים יתחילו ליפול וכל כוחות האויב יחושו לאתר ולחסל אותם. ועתה, כאמור, מבקש הצבא להחליפם ברובוטיקה.