מקום 6: רא"ל אביב כוכבי - הגזרות המתחממות יסייעו במלחמה על התקציב

מה שברור זה שלאחר שהמערכת הפוליטית תתייצב, השנה הקרובה מזמנת הכרעה במלחמה אחרת שצפויה לכוכבי: זו שעל תקציב הביטחון. למלחמה זו שתי זירות: האחת סביב השאלה מה יהיה תקציב הצבא ב־2020; השנייה, שחשובה לא פחות (ואולי יותר), היא אם צה"ל יוכל להשיק את התוכנית הרב שנתית (תר"ש) החדשה "תנופה", שתחליף את תר"ש גדעון הנוכחית - וכמה הצבא ירוויח ממנה.

כוכבי. ב־2019: ניהל התחממות נקודתית ולא מערכה כוללת צילום: יאיר שגיא

בארבע השנים שבהן הופעלה תר"ש גדעון צה"ל ידע רגיעה במאבקי התקציב, הודות להסכם בין שר האוצר משה כחלון ושר הביטחון לשעבר משה יעלון (שנבנה על אדני היחסים הטובים בין כחלון לרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט, ונשמר על ידי שני הצדדים למרות העוינות ההיסטורית ביניהם). ארבע השנים האלה אפשרו לצה"ל להתעצם לא רק הודות לתוספות התקציב, אלא גם בגלל שההסכם בין המערב לאיראן אפשר להפנות משאבים לחזיתות הקרובות יותר בדרום ובצפון. צה"ל תרם קיצוץ של 5,000 אנשי קבע (11% מכלל אנשי הקבע שהעסיק) והסכים ליותר שקיפות בתשלומי פנסיות אנשי הקבע ולהגביל את התוספות להן. ובכל זאת, העימות צפוי להתלקח מחדש לקראת סוף השנה.

תקציב 2020, הראשון של כוכבי, צפוי להיות הרבה פחות נוח לצבא. בניגוד לחלומות בצה"ל על תוספות משמעותיות, הגירעון המתעצם שהשאירה ממשלת נתניהו־כחלון יחייב קיצוץ משמעותי של עד 20 מיליארד שקל. ההסכמים הקואליציוניים הצפויים רק יגדילו את הבעיה. מבחינת האוצר, צה"ל צריך להסתדר בלי תוספות ב־2020 וגם ב־2021. מה שמסבך את הנושא עוד יותר הוא שבחלון הזמנים הצר שבין הקמת הממשלה לסוף השנה, צה"ל שואף להשיק את תר"ש תנופה. בחודשים האחרונים שקדו 42 צוותים על גיבוש התוכנית; בין היתר, זו תכלול מהפכה בכוחות היבשה, שלא הרשימו בעימותים האחרונים, במטרה להגיע ליכולת הכרעה מהירה ונטרול מרכזי הכוח של האויב, כמו במלחמת ששת הימים. בין הסעיפים שיפורים בתחום הלוחמה נגד טנקים, צליפה וכוונות, שכוללים הרבה טכנולוגיה יקרה.

בתפיסתו של כוכבי, התר"ש חיונית למערכת הביטחון, עוזרת לנהל את חלוקת המשאבים ולתכנן לטווח ארוך. על סד הזמנים אומרים בצבא "קשה אבל אפשרי". זה לא שתר"ש בהכרח מביאה לצה"ל יותר כסף ממה שהוא משיג בהתמקחויות שנתיות, אבל היא קובעת מראש את התוספות ויוצרת ודאות לטווח ארוך. תר"ש גם מקשה מאוד על עריכת קיצוצים גדולים בתקציב הביטחון, כמו הקיצוץ של 3 מיליארד שנערך בראשית העשור לטובת יישום מסקנות ועדת טרכטנברג לצדק חברתי.

מבחינת האוצר, לתר"ש יש משמעות אחרת: היא פוגעת בגמישות התקציבית. לכן, במשא ומתן צפוי האוצר להעלות כתנאים את כל הדרישות לקיצוצים ולרפורמות שצה"ל מתחמק מהן כבר שנים או נכנע להן בהדרגה. ביולי 2020 צפוי קיצור נוסף של שירות הגברים מ־30 חודשים ל־28. על פי המחקר, כל חודש קיצור שירות תורם 0.1% לתמ"ג. האוצר צפוי להציע מודל שלפיו צה"ל ישחרר חלק מהחיילים שאינו זקוק להם לאחר שנתיים בלבד. עוד צפויים שם לדרוש את הפסקת "הגדלות הרמטכ"ל" לפנסיות התקציביות של אנשי הקבע (שבזכותן מקבלים הפורשים פנסיה על שנים שבהן לא היו בקבע). אנשי הקבע שעברו לפנסיה צוברת ממשיכים לקבל פנסיה תקציבית הקרויה פנסיית גישור עד גיל הפנסיה; באוצר צפויים לדרוש בחינה מחדש של המודל הזה ולבטל אותו לחלק מאנשי הקבע.

אולי המאבק הצפוי הוא שהניע את כוכבי להדגיש כל כך את תרומתו של צה"ל לכלכלה ולאומת ההייטק, בנאום שנשא ביולי במכללה לביטחון לאומי. "אחת הסיבות שבגינה ישראל מובילה ביזמות, ובפרט בסביבת החדשנות, היא עצם קיומו של גיוס החובה", אמר שם. "מתוך הכרח ביטחוני נוצרה תופעה ייחודית בדמות הכשרת המונים, הכשרה למנהיגות צעירה ונועזת, עם ניסיון ביצועי, מבצעי ומודעות טכנולוגית מתקדמת... משאב אנושי זה, שהחברה הישראלית התברכה בו, נמצא במחסור בכלכלה העולמית". קשה להתווכח עם הטענה שצה"ל הוא שותף מרכזי להכשרת כוח האדם לאומת הסטארטאפ, אבל כוכבי לא התייחס לעלויות הכלכליות העצומות של הגוף שמעביר את ההכשרות הללו.