אחדות? נתניהו רוצה לטוס

1. הדילוגים של נתניהו שתו את תקציב הטיסות

ביום ראשון שעבר, יומיים בלבד לפני הבחירות, פנה האוצר לוועדת הכספים בבקשה לדון בדחיפות בבקשה להעביר למשרד ראש הממשלה 158.5 מיליון שקל על חשבון שורת קיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, הרשויות המקומיות, פיתוח התחבורה ומשרדי הממשלה כביטחון פנים, הרווחה, הגנת הסביבה והתעסוקה. 30.5 מיליון שקל מהסכום נועדו להגדלת תקציב הטיסות לחו"ל של נתניהו. ח"כ מיקי לוי (כחול לבן) מנע את הדיון.   

לפי הפנייה התקציבית שעליה חתום הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור, "תגבור תקציב משרד רה"מ ב־30.5 מיליון שקל נדרש לנסיעות רה"מ לחו"ל בהתאם לקצב הביצוע ב־2019". לפני כשבועיים טס נתניהו לסוצ'י ונפגש עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ובאוגוסט נסע לאוקראינה. הוא אף תכנן לבקר לפני הבחירות בהודו אך נאלץ לבטל זאת בשל אילוצי לו"ז.

בפנייה התבקשה הוועדה לאשר גם תוספת של 24.5 מיליון שקל לפרויקטים כמנהרות הכותל, מטוס רה"מ ומשרד ומשכן רה"מ החדשים. כן הוצע להגדיל את תקציב אבטחת נתניהו ב־5 מיליון שקל ואת תקציב אבטחת ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט ב־8.7 מיליון שקל. יתר הכספים מיועדים לסעיפים טכניים.

"ראש הממשלה המשיך לחגוג על חשבון הציבור גם בתקופת הבחירות", אמר ח"כ לוי. "מסעותיו לחו"ל שירתו אותו ולא את המדינה. עכשיו הוא מבקש כיסוי הוצאות וכספים נוספים לטובת המטוס שנבנה עבורו. די בבקשה כדי לראות את הניתוק של ראש הממשלה מצורכי הציבור, כשהן מגיעות לצד בקשות לקיצוצים שייפגעו בחלשים ביותר".

בני הזוג נתניהו עולים למטוס צילום: קובי גדעון

2. ריבלין דוחף לאחדות שתתמודד עם הגירעון

חוסר הוודאות שיצרו תוצאות הבחירות מונע את היכולת לדחות על הסף תרחיש הזוי של יציאה למערכת בחירות שלישית בתוך שנה, במרץ 2020. אם אפשרות זו אכן תתממש תוצאותיה למשק יהיו הרסניות: ממשלת המעבר שמכהנת מדצמבר 2018 תכהן לפחות עד אפריל 2020 - שנה וחצי שבהן היא לא תנקוט צעדים מהותיים לצמצום הגירעון החורג בתקציב, ותימנע מקיצוץ תקציב או העלאת מסים ערב בחירות. מעבר לכך קיים חשש שיעד הגירעון אף יועלה לנוכח דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציבית ושורה של דרישות תקציביות נוספות.

הגירעון התקציבי הגואה וההשלכות של האיום בבחירות חדשות מטרידות מאד את נשיא המדינה ראובן ריבלין. היום הוא צפוי להתחיל בהתייעצויות עם סיעות הכנסת לפני שיעניק ביום רביעי את המנדט להקמת הממשלה ליו"ר כחול לבן בני גנץ או יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. ריבלין צפוי לדחוק בשניהם להקים ממשלת אחדות גם לטובת יציבות פוליטית וגם בשל האתגרים הכלכליים הצפויים.

להערכת הנשיא, רק ממשלת אחדות תוכל לטפל באופן מעמיק בגירעון ותימנע מלהסתפק בקיצוץ רוחבי עמוק ומיידי. כ"מבוגר האחראי" אין בכוונת ריבלין לוותר, ואם לבסוף בכל זאת תצא ישראל לבחירות נוספות הוא צפוי להפנות אצבע מאשימה נגד מי שלתפיסתו יגרור את המדינה לכך. בכחול לבן מוכנים לממשלת אחדות בהובלת הליכוד בתנאי שבראשה לא יעמוד נתניהו, שבעצמו מעדיף בחירות נוספות ובלבד שתסריט זה לא יתממש.

גנץ, ריבלין ונתניהו צילום: אוהד צויגנברג

3. מערכת הביטחון כבר מבקשת תוספת תקציב

בינתיים מקדמת כחול לבן את בחירת ח"כ מאיר כהן לתפקיד יו"ר הכנסת עם השבעתה בתחילת אוקטובר, בעוד שבליכוד פועלים לגייס רוב לבחירה מחודשת ביו"ר המכהן ח"כ יולי אדלשטיין. המפתחות נמצאים בידי סיעות ישראל ביתנו והרשימה המשותפת. הח"כים הערביים לא שוכחים את הסכמת אדלשטיין להעלות לדיון במליאה את חוק המצלמות, אך בעבר שיתפו פעולה עם הליכוד.

תוצאות הבחירות הנוכחיות מעניקות לאופוזיציה היוצאת רוב בוועדות הכנסת הזמניות, דבר שיקשה על משרד האוצר להעביר את בקשותיו בוועדת הכספים, שם קואליציית נתניהו מחזיקה רק בשמונה מתוך 17 חברי הוועדה. ל"כלכליסט" נודע שביום חמישי צפויות ועדות כספים וחוץ וביטחון הזמניות להתכנס לדיון סגור בדרישת מערכת הביטחון לתוספת של מאות מיליוני שקלים בעקבות התבססות איראן בסוריה. האוצר יצטרך למצוא מימון תקציבי לתוספת זו, שעשויה להיות בכלל מקדמה להגדלה נוספת בתקציב הביטחון.

בוועדת חוץ וביטחון הקואליציה ממשיכה להחזיק ברוב של תשעה מבין 16 חברי הוועדה. בכל מקרה נראה שהוועדות שבהן חברים שלושת רמטכ"לי העבר וראשי כחול לבן בני גנץ, גבי אשכנזי ומשה (בוגי) יעלון יתמכו בעמדת מערכת הביטחון.