תדיראן סוללות תובעת 20 מיליון שקל מהמועצה האזורית ברנר
התביעה היא גם נגד ראש המועצה ונגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שורקות, בטענה שהם מונעים ממנה להקים מפעל תעשייתי מתקדם ובטוח ליד קיבוץ גבעת ברנר עפ"י דרישות הגורמים הרלוונטיים בתחום איכות הסביבה
חברת תדיראן סוללות הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה בסך כ-20 מיליון שקל נגד ראש המועצה האזורית ברנר, דורון שידלוב, נגד המועצה עצמה, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שורקות ועוד. זאת בטענה כי הנתבעים מונעים מהתובעת לממש את זכותה, להקים מפעל תעשייתי מתקדם ובטוח, על קרקע שרכשה בממון רב מאוד, ולאחר בירור מקיף ומלא של המצב התכנוני של הקרקע.
מדובר בקרקע הסמוכה לקיבוץ גבעת ברנר, שבה מתכוונת התובעת לבנות מפעל לייצור סוללות – שמתוכנן לטענתה לפעול עפ"י דרישות והנחיות כל הגורמים הרלוונטיים בתחום איכות הסביבה.
בתביעה נטען, באמצעות עו"ד הלה פלג ועו"ד גלעד יניב ממשרד עוה"ד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', כי "מפעל הסוללות הנוכחי, המעסיק כ-500 עובדים, ממוקם בקריית עקרון. מדובר במפעל היחיד בישראל והמוביל בעולם בייצור סוללות בטכנולוגיות בהן עוסקת החברה. בעקבות ביקוש רב למוצריה, ועל מנת לשמור על מעמדה המוביל, נדרשה תדיראן סוללות להרחיב את מפעלה.
"לשם כך, ולאחר שנערכו בירורים מקיפים מול הוועדה המקומית, בליווי מיטב המומחים בתחום – עורכי דין ושמאים – רכשה תדיראן סוללות בשנת 2016 את המגרש המדובר, המיועד לאזור תעשייה ומתאים להקמת המפעל מבחינת כל הפרמטרים הרלוונטיים. המגרש נרכש בהשקעה גבוהה של כ-101 מיליון שקל.
יגאל כרמי, מנכ”ל וחבר מועצת המנהלים של תדיראן סוללות צילום: אוראל הכהן
"מעבר לכך, בהקמת המפעל מתוכננת השקעה נוספת של כ-250 מיליון שקל, וזאת על מנת לבנות את המפעל על פי סטנדרטים בינלאומיים קפדניים, חדשניים ואיכותיים ביותר, לרבות בנושא איכות הסביבה, החזקת חומרים, אמצעי בטיחות ועוד", טוענת תדיראן סוללות.
למעשה, נטען בתביעה, "הנתבעים מונעים, כך ממש, מהתובעת לקבל היתר בנייה להקמת המפעל, כאשר חלפו שלוש שנים מרכישת המגרש, כל זאת משיקולים זרים הלובשים כסות של עניינים מקצועיים תכנוניים".
עוד טוענת תדיראן סוללות, כי היא נמצאת בחוד החנית הטכנולוגית ומהווה חלק מהחוסן הכלכלי של המדינה. בתביעה נטען כי "לצורך המשך קיומה, הצלחתה והתפתחותה של תדיראן סוללות, וכן על מנת לעמוד בביקושים של הטכנולוגיות אותן היא מייצרת, היא נדרשת להקים מפעל ייצור מתקדם במקום זה הקיים. לשם כך, ערכה תדיראן סוללות בירורים מקיפים, בעלויות עצומות, כדי למצוא קרקע מתאימה לבניית המפעל. ויודגש, כי רק לאחר שחקרה וקיבלה את כלל המידע הרלוונטי, לרבות באשר למצבה התכנוני של הקרקע, ווידאה היעדר מכשולים תכנוניים להקמת מפעל הסוללות, רכשה תדיראן סוללות את הקרקע נשוא הליך זה, השוכנת במרחק של קילומטר אחד בלבד ממיקום המפעל הנוכחי, תוך השקעה כבירה של כספים רבים".
התובעת טוענת כי "ניתן היה לחשוב כי בעת הנוכחית, כאשר רשויות ואזרחים נאנקים תחת העול הכלכלי שנובע מסגירת מפעלים – במיוחד באזור שבו מבוקשת הקמת המפעל – היו הרשויות מברכות על הרחבת המפעל דווקא בתחומן, תוך שימור של כ-500 משרות של עובדי המפעל הקיים, וכן הבטחת פרנסה רבה נוספת לאזור והטבת מצבו הכלכלי. אלא שכאן, מעת שנודע רצונה להקים את מפעלה החדש (והמתקדם טכנולוגית) על הקרקע, נסחפו הנתבעים אחר מאבק של קבוצת אזרחים מהקיבוץ הסמוך (מאבק שמקורו בבורות וחוסר הבנת המאטריה), ופתחו במסע רדיפה נגד הקמת המפעל של תדיראן סוללות".
עוד טוענת תדיראן סוללות כי בניגוד לתמונה שיכולה להצטייר, אין מדובר במאבק לגיטימי שתכליתו קידום איכות הסביבה או שמירה על איזון ראוי בין ערכי טבע ואיכות חיים לבין קיום תעשייה וקידום כלכלי. "מדובר במופע קיצוני במיוחד של התופעה, הבזויה, הידועה בשם NIMBY (Not In My Back Yard). ביטוי מפורש לקיומה של תופעה זו במקרה הנוכחי מתמצה בסיסמא בה נוקבים מתנגדי המפעל ושאותה אימץ ראש המועצה, מר שידלוב – 'מפעל מסוכן – לא כאן'".
טרם הוגש כתב הגנה.
מהמועצה האזורית ברנר נמסר בתגובה: " טרם התקבל כתב תביעה וככל שיתקבל, תובא עמדת המועצה בפני הערכאות המוסמכות. יודגש כי המועצה ונבחריה פועלים בהתאם להוראות הדין ומתוך שיקולים עניינים ותכנוניים". את הוועדה המקומית מייצג עו"ד גדי טל.
