ההייטק מחפש משמעות

"הבעיה בעבודה עם אנשים היא שקשה לגרום להם להתנהל בדיוק כפי שאתם רוצים. בעוד שמנהל עובד במערכת של עונשים ותמריצים כדי להניע עובדים לפעולה, מנהיג יפיק תוצאות על בסיס מחוייבות של אנשים", אומר פרד קופמן, סמנכ"ל פיתוח מנהיגות בגוגל, ד"ר לכלכלה אשר פרסם בשנה שעברה את הספר: The Meaning Revolution:Leading with the Power of Purpose.

ההבדל הוא בין לגרום לעובדים לעשות מה שהמנהל רוצה לבין לגרום להם לרצות לעשות מה שהמנהל רוצה. קופמן טוען שסיבת המוות מספר אחת של חברות סטארט-אפ היא המנהלים שהורסים את החברות שבנו מבפנים, בין הייתר מכיוון שהעובדים לא נרתמים למטרה או המטרות הגדולות של הארגון. אנשים עושים רק את התפקיד שלהם בלי לראות את התמונה הגדולה. הפתרון, כפי שהציגו במהלך הרצאה בבית ספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה, טמון במציאת משמעות. "דאגו לעבוד עם האנשים בארגון על המשמעות שלו ולמה הם החלק ממנו", הוא ייעץ למנהלים. ואכן, השיח סביב משמעות בעבודה התגבר בשנים האחרונות עם שורת מחקרים שקושרים בין תחושת משמעות בעבודה עם שיפור במעורבות העובדים (engagement), שביעות רצון, מחוייבות למקום העבודה ופרודוקטיביות.

פרד קופמן, סמנכ"ל פיתוח מנהיגות בגוגל צילום: עדי כהן צדק

מחקרים מצאו שעובדים אשר תופסים את עבודתם כמשמעותית, מחוייבים יותר לארגון ופחות נוטים לעזוב. הם גם יותר מעורבים ופרודוקטיביים מעובדים שאינם חווים את עבודתם כבעלת משמעות. יותר מכך, נמצאה השפעה שלילית לתחושת חוסר משמעות של העובדים על תוצאות הארגון. תחושת משמעות בעבודה גם משמשת כ'מגן' בפני שחיקה ותורמת לבריאות הנפשית של העובדים. ארגונים שמשקיעים ביצירת תחושת משמעות בעבודה עבור עובדיהם יכולים לצפות לעלייה של 55% במוטיבציה, 42% בנאמנות ושל 20% ביעילות, מצא מחקר של חברת ההשמה הבריטית Penna.

בעקבות המחקרים האלה, ונוכח התחרות העזה על כישרון בתעשיית ההייטק, החיפוש אחר משמעות הפך למבדל הכרחי. אבל מציאת תחושת משמעות בעבודה היא לא מובנת מאליה. לא כל הארגונים בעולם פועלים כדי לרפא סרטן, להציל את הסביבה או לעזור ליצור חברה שיוויונית יותר. המטרה של חברות היא בראש ובראשונה להיות רווחיות, למכור, לשרת את בעלי המניות או המשקיעים. בעולמות האינטרנט הרבה מחברות הסטארט-אפ עוסקות בפרסום, מה שהוביל את ג'ף המרבצ'ר, מומחה דאטה שעבד בפייסבוק להגיד ב-2011 כי "מיטב המוחות של דורי חושבים כיצד לגרום לאנשים להקליק על פרסומות. זה מבאס". משפט שצוטט לאחר מכן שוב ושוב.

"צריך להיזהר קצת מהציניות סביב עניין המשמעות. עובדים בהייטק הם לרוב אנשים חכמים ואי אפשר לקחת את המחקרים על משמעות ככלי להנעת עובדים, אלא זו צריכה להיות עיקר העשייה. בחברות הטכנולוגיה הגדולות כמו גוגל ופייסבוק, כשאנשים הרגישו שהעבודה לא משיקה עם ערכי החברה, למשל 'Do no evil" בגוגל, הם איימו בעזיבה. אני חושב שזה קשור למה שקורה ברגע שמשמעות היא רק כלי, רק משפט", אומר יהלי סער, מנכ"ל וממייסדי טיילור ברנדס. "רוב הטכנולוגיות החדשות אמורות לשנות את העולם, אז אפשר להדביק את זה על כל חברה. על כל חברת שילוח או סייבר אפשר להגיד שהיא תורמת לשיפור חייהם של אנשים, אבל בסוף את הפידבק מקבלים מהשטח, אם האימפקט של החברה אמיתי, לא תצטרך לעשות עבודה מכוונת כדי להסביר את זה לעובדים".

יהלי סער, מנכ"ל טיילור ברנדס צילום: טום להט

החברה שבראשה עומד סער עוסקת במיתוג. היא נמצאת בדיוק בעולמות האלה בהם המשמעות אינה מובנת מאליה, ועדיין, תחושת המשמעות אצלו היא ברורה מאוד ונובעת מהפידבק שמתקבל מהלקוחות. "המון פעמים השאלה היא עד כמה האימפקט שלך ברור. לרפא סרטן זו עבודה חשובה ומאוד קל להבין את ההשפעה של זה על העולם. אבל אינדיבידואלית, לאנשים בצוות זו עבודה של הרבה שנים ומה שהם עושים בתהליך הוא מאוד קטן. בטיילור, הסיפוק הוא יומיומי. כשאתה עוזר למישהו, שאין לו סרטן, אבל כרגע הכי חשוב לו שהעסק שלו לא ייסגר, והוא כותב לך פידבק על איך עזרת לו לעשות בדיוק את זה - אז יש תחושת סיפוק ומשמעות יומיומית".

לאחרונה, כחלק ממאמץ להפיץ את המותג שלהם בארץ החלה טיילור ברנדס, לחלק 10,000 חבילות מיתוג חינם לעסקים ישראלים. כמו כן, החברה, שמספקת שירותי מיתוג אוטומטים למעל 13 מיליון עסקים ברחבי העולם מתכננת לקיים סדנאות חינם לעסקים קטנים בנושאי בניית מיתוג וקידום העסק וכן לספק לעמותות מפגשי ייעוץ וליווי מקצועי בחינם. המהלך נועד בין היתר לסייע לחברה בגיוס עובדים למשרדיה בישראל.

"האקו סיסטם בהייטק בנוי על חברות B2B שהרבה פעמים קשה להרגיש בהן את האימפקט שיש לשורת הקוד שכתבת על מישהו אחר. בשנים האחרונות יש עליה של חברות B2C בארץ וזה מה שאנחנו עושים. אם אתה הולך בניו יורק ורואה עסק קטן שהשתמש במוצר שלנו, בית קפה קטן שפתחו לו סטארטבקס מעבר לרחוב יכול לקבל צ'אנס להישאר בחיים בגלל המוצר שלנו - זה אימפקט שאתה יכול ממש לראות", הוא אומר.

אמרת שצריך להיזהר מציניות בעניין רתימת המשמעות לתהליכי גיוס וניהול עובדים. אבל האם אתם משתמשים במשמעות? מכירים בחשיבותה עבור העובדים? 

"לחלוטין. התחרות על כשרון בארץ היא קשה. יש יותר משרות פנויות בהייטק מאנשים שהוכשרו לתפקידים. בהתחלה המלחמה הייתה על תנאי שכר והטבות אבל ככל שעוד ועוד חברות הציעו שכר ותנאים מדהימים נוצר צורך בבידול שני: משמעות".

עופר בן נון, מנכ"ל ארגוס צלם: דיוויד גארב

לפני שש שנים, כשעופר בן-נון, זהר זיסאפל, אורון לביא וירון גלולה הקימו את חברת ארגוס המשמעות שיחקה אצלם תפקיד בשני היבטים: הראשון הוא איך ואת מי הם מגייסים והשני הוא הפעילות היומיומית. "היום במצב השוק לכל אחד מהאנשים שעובדים בארגוס יש אפשרות לעבוד בכל מקום אחר. לכן, מהצד של הגיוס, מהיום הראשון לא רציתי להיות הסמן הימני של התנאים. דאגנו לשכר תחרותי מאוד, אך לא הייתי רוצה שמישהו יבוא לעבוד פה רק כי הוא מקבל את חבילת התנאים הכי גבוהה בשוק. זה לא צריך להיות הדבר הראשון שעובר בראשו של המועמד כי אז לא נקבל את האנשים הכי אנרגטיים, מחוייבים ושרוצים לתרום", אומר בן נון.

החלק השני הוא הפעולה מתוך משמעות: למה הם עושים את מה שהם עושים ולשם איזו מטרה. "כשהקמנו את החברה חשבנו מהו הדבר המשמעותי ביותר שאנחנו יכולים לעשות עם הכישורים שלנו. אנחנו יודעים סייבר סקיוריטי ובחרנו באבטחת מכוניות, שהן ההשקעה הכלכלית השניה בגודלה של כל משפחה, והסכנה פה היא לא גניבת דאטה או הפרעה לחיי היום יום של חברה עסקית זו או אחרת אלא להפסד של חיי אדם. שאלנו את עצמנו איפה אנחנו יכולים להביא הכי הרבה אימפקט. לסייבר יש את האפשרות להפוך את העולם לבטוח יותר וכשמדובר במכוניות זה מחבר בין העולם הפיסי ועולם הצרכנים. אנחנו לא מוכרים לממשלות, או משהו מרוחק. אנחנו תורמים לביטחון של משפחות שמשתמשות במכוניות ואפשר לראות מאוד בבירור מה האימפקט של הדברים שאנחנו עושים".

במהלך הגיוס מוודאים בארגוס שהאנשים שהם מגייסים מתעניינים במטרות החברה וזה משהו שמרגש אותם. לאחר מכן, השאלה היא כיצד רותמים את העובדים למשמעות ולויז'ן של החברה ביומיום. "בעולמות התוכנה וההייטק, הפרודוקטיביות עולה משמעותית כשמישהו מעורב (Engaged). לכן, על מנת לחבר את העובדים לויז'ן צריך שהארגון יהיה כמה שיותר שקוף. להסתכל על העובדים כשותפים לדרך ולוודא שהם מכירים את מצב הביזנס בצורה טובה. לתקשר את האתגרים, הכשלונות וההצלחות, ולמה, לדוגמא, עסקה מסויימת היא מאוד אסטרטגית וחשובה ולמה רוצים לוותר על עסקה אחרת. כמו כן חשובה חשיפה משמעותית יומיומית ללקוחות", אומר בן-נון.

ועם זאת כאשר כמעט כל סטארט-אפ מדבר על משמעות, על כך שהוא הולך לשנות את העולם לטובה, קשה להאמין לכולם. הרבה חברות עושות שימוש ציני במשמעות, משתמשות בזה לגיוס כסף או עובדים. "קל מאוד להסתכל ביום יום מי באמת מתנהל מתוך משמעות ומי אומר את זה כי זה נוח. העובדים שלנו הם מאוד חכמים ויודעים איפה זה מס שפתיים ואיפה זה אמיתי. בסוף אנחנו פועלים בתחום שמשפיע על החיים של המשפחות שלנו בעולם הפיסי".

"בסופו של דבר אתם חברה שמטרתה רווח, אז משמעות היא לא, ולא יכולה להיות, הדבר החשוב ביותר"

"לכל חברה יש מחוייבות לבעלי המניות. אם אתה לא נאמן להם הם לא יחזיקו אותך כי אנחנו צריכים לפרנס משפחות, אבל מראש תחום הפעילות ומה שבחרנו לעשות משפיע על אם המשמעות תהיה בגדר טענות שווא או משהו אמיתי. בתחום שלנו זה מאוד אמיתי. אם רכבים היום לא יהיו מוגנים בפני התקפות סייבר תהיה לכל אחד מאתנו בעיה".

דרך נוספת להשיג תחושת משמעות היא הפעילות שמחוץ לעסקי הליבה של החברה, באמצעות התנדבות או מעורבות חברתית. "למשל אצלנו, כחלק מהאקזיט של ארגוס מעל שני מליון שקלים נתרמו לארגון תמורה ואנחנו מחלקים את אותם כספים לארגונים בישראל שאנחנו חושבים שמשפיעים על הקהילה הקרובה אלינו", אומר בן נון.  

יוני אסיא, מנכ"ל eToro צילום: דורון לצטר

בחברת eToro למשל, שמפעילה פלטפורמה למסחר במניות ומטבעות קריפטוגרפיים, מפעילים גם פלטפורמה שנקראת גודולר (GoodDollar) שמטרתה לצמצם באמצעות בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים את אי השוויון והעוני בעולם. החברה משקיעה במיזם יותר ממליון דולר ולוקחים בו חלק מאות מעובדי החברה. תחום העיסוק העיקרי של החברה לא מתקשר בדרך כלל לתרומה לחברה או ערכים ולכן המיזם הוא הדרך של מנכ"ל החברה, יוני אסיא להביא את הערכים שלו לחברה שבנה ולעובדים בה.

״eToro הוקמה מלכתחילה מתוך חזון: להנגיש את שוק ההון לציבור הרחב, בכלים שקופים וידידותיים. היוזמה של גודולר היא למעשה המשך ישיר לאותו חזון, וכזו המאפשרת לעובדים לעסוק בתחום כלכלי-טכנולוגי, כזה שאינו מקושר באופן רגיל ואסוציאטיבי לעשיית טוב או ליוזמות חברתיות, אך גם תוך כדי תחושה של שליחות לפחות בידיעה שיש כאן מטרה נעלה יותר מלבד רווחים. הפרויקט של גודולר הוא פילנתרופי לחלוטין, אנחנו משקיעים בו כספים ומשאבים מדי שנה, מתוך הרצון ליישם פרויקטים ארוכי-טווח בחברה, שיגשימו את החזון שלנו וימלאו את העובדים בתחושה של עשייה משמעותית, בעלת ערך וגם לא פחות חשוב – טובה״, אומר אסיא.

משמעות אינה נגזרת מהתפקיד בלבד או מחזון החברה לבדו. מחקרים הראו שגם עובדי ניקיון בבתי חולים, במערכת הביוב או פועלי בניין מסויימים מצאו משמעות בעבודתם כאשר התחברו למטרה נעלה של עזרה לאחרים. פועל בניין אחד יכול להגיד שתפקידו הוא לערום לבנים בעוד שהשני רואה בתפקידו לבנות בניין בו יוכלו אנשים לגור. עובדי ניקיון בבתי חולים שמצאו משמעות בעבודתם רואים בה עזרה לחולים ועובדים במערכת הביוב העירונית שומרים על הסביבה נקייה עבור התושבים.

"ניטשה אמר שמה שלא הורג אותך מחשל אותך. אני אומר שגם מה שלא הורג אותך - יש לו משמעות. יש המון אנשים חכמים בעולם, הייתרון היחיד שארגון יכול לייצר לעצמו הוא שאנשים ישארו איתו לאורך זמן וייתנו לו את המיטב כי הוא בעל משמעות", מסכם קופמן.