למזער את כמות התביעות: הכירו את הארגון שפועל לטובת המעסיקים

קרדיט: shutterstock

פחד ופערי ידע

חוסר ההיגיון, הפחד ופערי הידע גורמים ללא מעט מעסיקים לשלם לעיתים קרובות יותר מהדרוש, והעובד נהנה מזכויות אשר לא סוכם עליהן ולא בהכרח מגיעות לו.

כדי להילחם בתופעה ולמנוע תביעות מיותרות כלפי מעסיקים, הקימו אלעד ושניר ישר את ארגון "מעסיקן" – אשר נועד לסייע למעסיקים בהתנהלות מול עובדים בהתאם לדיני העבודה, צווי ההרחבה, חוקים, תקנות ופסיקה רלוונטית שחלים על המעסיקים. השניים מספרים כי הם ומכריהם אשר מנהלים עסקים חוו על בשרם תביעות לא מוצדקות מצד עובדים, כשבתי הדין פעלו לטובת האחרונים.

"המציאות כיום מתירה את הרסן ויש יותר ויותר תובעים סדרתיים שתובעים לעיתים אחרי מספר ימי עבודה. המצב הזה הזוי ומסוכן", מזהירים השניים.

גופים נוספים אשר מבקרים עסקים וחשופים לתלונות של עובדים הם משרד העבודה ורשות האוכלוסין וההגירה. לאחר שנחקק חוק הגברת האכיפה בדיני עבודה, ניתנו לרשות סמכויות נרחבות ונערכות ביקורות על עסקים ע"י גופים אלו כשבמקרים בהם מתגלות הפרות לכאורה מוטל עיצום כספי ללא ברירת משפט.

בלא מעט מקרים מדובר בסכומים גבוהים, גבוהים מדי, שלעיתים עלולים לסיים את חייהם של לא מעט עסקים אשר אין ביכולתם לשלם את העיצום הכספי.

"מעסיקן" מסייע לעסקים להימנע מהסתבכות ולהתמודד עם הטלת העיצומים בהסתמכות על בודקי שכר מוסמכים".

לא מכירים את הזכויות

הבעיה, הם אומרים, היא שלרוב המעסיקים אינם מכירים את כל זכויות העובדים – בין היתר, מאחר שמדובר בתחום שמשתנה לעתים קרובות, כשלפעמים העובד נפגע מתוך חוסר הבנה ובתום לב. בתי הדין, כאמור, נוטים לטובת העובדים.

כאשר לוקחים בחשבון שרבים מעו"ד המייצגים עובדים מודדים את שכר הטרחה על פי אחוזי הצלחה, ברור לכל כי הפשרה הינה לשביעות רצון העובד ובא כוחו והמעסיק נאלץ להתפשר על האמת כדי לחסוך בזמן ואמצעים. בל נשכח כי עובדים רבים נשענים על תמיכת ההסתדרות ולא מעט ארגוני עובדים אשר פועלים לטובת העובדים.

"למעסיק, לעומת זאת, אין אף אחד שעומד לצידו", מדגיש אלעד. לדבריו, "אנחנו מלווים את המעסיק לאורך כל הדרך כדי שלא יעשה טעויות. כך יוצא שגם העובדים יוצאים נשכרים - כי הם מקבלים את הזכויות והתנאים שלהם ובכך נמנעות גם תביעות נגד המעסיק והעסק מתנהל בהרמוניה ובעשייה.

אלעד נזכר במקרה בו נתקל לפני הקמת מעסיקן: "היה לי מקרה שעובדת הועסקה במשך שבועיים. סוכם עמה שכר על פי הסכם עליו חתמה ובאופן תשלום אותו היא בחרה. לבסוף אופן התשלום שעליו חתמה לא היה לרוחה והיא סירבה לקבל את השיק שהכנו לה. אותה עובדת הגישה תביעה בסך 22 אלף שקל. זהו, הלכה למעשה, ניסיון עושק בעבור עבודה של שבועיים. במקרה זה הפסיקה הייתה ל"טובתי" כלומר, נאלצתי לבזבז שעות כדי להכין כתב הגנה, שילמתי שכ"ט לעו"ד בזבזתי אנרגיה ועצבים מיותרים במקום להתעסק בעבודה. אם זו המשמעות של "זכייה," העניין אומר דרשני", אומר אלעד בהגיון ובצדק.

צילום: Shutterstock

תעסיקו בשקט

מעסיקים עומדים כיום בפני שוקת שבורה כשכל אחד יכול לתבוע, ועובדים תובעים היום על כל דבר ולעיתים עוד לפני שהתחילו את העסקתם. במעסיקן מספרים על מקרה בו מעסיק נתבע על ראיון עבודה שערך ונפסק לחובתו פיצוי בסך 50 אלף שקלים אף שלא התקיימו יחסי עבודה אפילו לא יום אחד. כל אלו מתאפשרים הן מחוסר ידיעה מחד ובשל "האצבע הקלה" בהגשת תביעות מאידך.

לדברי שניר ישר, מעסיקן הוקמה במטרה לספק פתרונות לכשל שוק, כאשר עד היום לא היה ארגון שלקח על עצמו לראות את המעסיק לפי הצרכים שלו. "מעסיקן הוקם מתוך הצורך הזה, והוא יעזור גם למדינה שכן העובד יקבל את מלוא הזכויות שלו, המעסיק יעודכן באופן רציף בדיני עבודה ויישמם וכך יימנעו תביעות והוצאות מיותרות. במילים אחרות, ניתן לומר למעסיקים מהיום 'תעסיקו בשקט'".

לפרטים נוספים: www.msk.org.il